חצי יהונתן סא

לאוין לחשוב יה"כ א"כ מצי לאשכוחי ט' לאוין דהא יש חילוק מלאכות ליה"כ בשלמא אשבת לק"מ די"ל תנא אלוין קמהדר ושבת הוא חיוב מיתה אבל יה"כ משכחת לי' במלקות כגון חייבי כריתות שלקו נפטרו מכריתות וע"ק איך קחשיב י"ט ושביעית לב' לאוין לפי המסקנא התנא ס"ל אאחע"א א"כ בשביעית אינו חייב כלל משום י"ט דאין איסור י"ט חל על איסור שביעית ונר' דודאי לפ"מ דס"ד דאית ני' אחע"א באיסור כולל לק"מ דלכך קחשיב י"ט דאשמעינן דאחע"א אף באיסור קל דסד"א דוקא באיסור חמור אמרינן איסור כולל ולא באיסור קל מש"ה קחשיב י"ט לאשמעינן דאיסור י"ט חל על איסור שביעית אף דאיסור י"ט הוא איסו' קל משא"כ אי הוי נקט יה"כ ה"א דוקא יה"כ חל על איסור שביעית דהוא איסור חמור דהוא בכרת אבל י"ט לא חל על איסור שביעית ואשמעינן דאפ"ה חל ולפ"מ דמסיק דלית ליה אחע"א א"כ צ"ל דהא דקתני דחייב משום י"ט היינו בי"ט של ר"ה דאז איסור שביעית וי"ט בהדדי קאתי ואף מאן דנ"ל אחע"א מודה דבב"א חל וא"כ לא מצי למיחשבי יה"כ דביה"כ לא מצי לאשכוחי שיחול בב"א על אסור שביעי' דהא איסור שביעית חל ער"ה וא"כ אינו חייב בכלל משום יה"כ ולא מצי לאשכוחי ח' לאוין אבל אי קשיא הא קשיא אמאי קחשיב ח' לאוין במילתא דליתא בכל השנים רק בשביעית ובי"ט של ר"ה לא לחשיב י"ט ושביעית רק יה"כ דאיכא בכל השנים ומשכחת לה נמי ח' לאוין דהא ביה"כ חייב שתים משום זורע ומשום חורש וצ"ל כך דהא הרשב"א הקשה על תי' הש"ס אפיק הבערה וכו' ואזהרה וכו' ל"ל קרא להכי ת"ל דמשום מעילה בהקדש ותי' כיון דאותו אש אסור בהנאה הוי פחות משוה פרוטה ולא חייב כלל משום מעילה ולפ"ז ק' למאי דפי' רש"י במשנה חמור איירי בב"ה הא מתני' בזורע כלאים דהוי איסור הנאה א"כ הוי פחות משוה פרוטה ולא חייב כלל משום מעילה וצ"ל דמתניתין דזורע כלאים דהוי איסור הנאה אתי' כרבי עקיבא דסבירא ליה א"א אוסר דבר שאינו שלו וכן הזורע בשביעית דאינו נאסר כלל משום כלאים דבשביעית לא קחשיב שלו ובזה א"ש נמי מה דהקשה על הרמב"ם שפסק כר"ע דאא"א וכו' והקשו עליו הלא חכמים פליגי עלי' דר"ע וקיי"ל דאין הלכה כר"ע מחביריו ובהנ"ל ניחא דפסק כסתם מתניתין דע"כ מתני' הנ"ל אתיא כר"ע דלכך לא מצי למיחשב יה"כ משום דלא מצי לאשכוחי ח' לאוין דבבמ'"נ בשביעית לא מחייב משום יה"כ ובלא שביעית אינו חייב משום הקדש דבלי שביעית אינו נאסר אותה זריעה בהנאה ולפ"ז ניחא דכאן פירש במתני' לפ"מ דס'"ד דס'"ל אחע"א א"כ ע"כ מיירי בחמור בכור כקושי' תוס' אבל בפסחי' פירש"י לפי המסקנא דהאי תנא לית ליה אחע"א ע"י כולל וצ"ל דמתני' מיירי בי"ט ר"ה דבלא"ה אין איסור יום טוב חל אאיסור שביעית א"כ קשה אמאי קחשיב שביעית ור"ה ולא קחשיב יה"כ דאיתא בכל השנים אע"כ דכיון דאינו חייב משום הקדש רק בשביעית לכך לא מצי למיחשב יה'"כ דא"כ לא משכחת לה ח' לאוין כנ"ל רק התינח אי המתני' מיירי בחמור של ב"ה אבל אי מתני' מיירי בבכור א"כ בלי שביעית נמי מחייב א"כ הדרא קושי' לדוכת' לחשיב יה"כ במקום שביעית וי"ט א"ו חמור מיירי בב"ה וא"כ לא מצי לאשכוחי ח' לאוין רק בשביעית ובי"ט וא"ל דעדיין קשה לפי האמת למה קחשיב חמור ב"ה דלא מצי לאשכוחי חי חיוב רק בשביעית לא לחשוב שביעית ולחשוב חמור בכור וי"ל דתנא רוצה לחשוב ח' לאוין וחמור בכור ושור בכור כולהו חדא לאוין הוא ודוק

ביצה דף י"ב המבשל גיד הנשה בחלב בי"ט ואכלו לוקה חמש וכו' א"ל פוק תני לברא הבערה ובישול אינה משנה וכו'. תוס' ד"ה הבערה וכו' ונראה דלאו דוקא ב'"ש היא ה"ה ר"ע ותמוה דמאי נ"מ אי ב"ש או ר"ע ונראה לתרץ ויתבאר ג"כ הרמב"ם דפסק גבי הוצאה והבערה אמרינן מתוך והקשו עליו מש"ס הנ"ל דקאמר הבערה ובישול אינה משנה הרי דגם בבישול אמרי' מתוך ונ"ל דהנה שם בפסחים פריך הש"ס לרבה דאמר הואיל מבריית' דהכא