חצי יהונתן נט

לית לי' איסור כולל בבא מחמת עצמו כמו ר"י ולפ"ז שפיר קאמר ר"מ אקדשי' וכו' דקחשיב אפי' מידי דאי' בשאלה והא דלא קחשיב שבועה וכו' דלית לי' כולל ולפ"ז לק"מ קושי' מהרש"א דהא דמוקי הש"ס בשבועות בבכור היינו לת"ק דס"ל כולל אבל הא דקאמר הש"ס אקדשים היינו לר"מ ואע"ג דאיתא בשאלה ולמה לא קחשיב שבועה משום דכולל לית לזה אך קי' מהרש"א היא דל"ל להש"ס לאוקמי אליבא דר"מ במוקדשין הא גם בבכור מתוקמי לר"מ דאף דהאיסורין בב"א לא הוי אחע"א וא"כ ה"נ להש"ס לאוקמי בבכור כמו לת"ק דמיירי דוקא בבכור ונראה דלק"מ דלר"מ לא מצי לאוקמי כלל בבכור דהרמב"ם פסק דכל נותר דמצותו בשריפה דוקא בו ביום שנעשה נותר דהקטר חלבים ואימורין בלילה הוי נותר וצריך לשורפו בו ביום דוקא וא"כ לא משכחת ליה נותר כלל מבכור ביה"כ דאימתי נעשה נותר אי בעי"כ הא אסור לשחטו בעי"כ משום דממעט באכילתו יום אחד דבכור נאכל לב' ימים ולילה א' אע"כ דנעשה נותר בעי"כ כגון יום שקודם עיה"כ וא"כ מצות יום שריפתו בעי"כ והיכא משכחת לי' שיאכל הנותר ביה"כ ודוחק לומר שנשכח לשרפו בעי"כ אך משכחת לה בכה"ג דהא בזמן הבית הי' אפשר ליה"כ שיחול בא' בשבת וא"כ משכחת לה כגון שנשחט ע"ש ושבת לא הי' אפשר לשרפו ואכלו מאותו נותר ביה"כ אך לר"מ א"א לאוקמי כה"ג דהא ר"מ קאמר אם היתה שבת וכו' והיינו אם חל יה"כ בשבת א"כ קו' הנ"ל במ"ע הא ע"כ דנעשה נותר בעי"כ והי' חל מצות שריפה בעי"כ וא"כ הוצרך הש"ס לשנויי אליבא דר"מ אקדשי' דוקא והיינו בעולה שהיא כולה כליל וא"כ יכול לשחטו בעיה"כ והחלב שהוא מהאמורים נעשה נותר ביה"כ אך לכאורה קשה ודאי על איסור כולל דקאמר ר"י לא קשיא מהך מתני' דהכא כמ"ש תוס' מ"מ קשה על ר"י אמאי לא קחשיב כגון שאמר שבועה שלא אוכל חצי זית ומשום חלב לא מחייב עד שיאכל כל הזית דוקא ומשום שבועה חייב אף על החצי זית (ועיין במשנה למלך הל' ח"מ ובהל' שבועות) וכמש"ל באריכות ול"ל דמש"ה לא חשיב כה"ג משום דלא אתי בהדדי דמשום שבועה אסור מיד כחצי זית ומשום חלב אינו חייב עד שיאכל זית שלם הא קחשיב יה"כ דשיעורו הוא בכותבת ומשום חלב הוא בכזית אלמא דלא קפיד אשיעורא וא"כ קשה כנ"ל ונראה דלכאורה קשה מנ"ל להש"ס הסברא דמשום דהיה בשאלה קודם שנזרק דמן אף דעכשיו ליתנהו בשלנה מ"מ מיקרי מידי דאיתא בשאלה כמ"ש לכך הוצרך הש"ס לאוקמי בבכור דילמא בתר השתא אזלינן והשתא ליתא בשאלה וצ"ל דהש"ס הוכיח כן מהך מתני' דאתי לאשמעי' דמשכחת כמה חטאת על אכילה א' ול"ש איש או אשה דשווין לכל עונשין שבתורה וא"כ קשה אמאי לא קחשיב מתני' דבאשה משכחת לה ה' בכה"ג כגון שאמרה שבועה שלא אוכל חלב וקיי"ל גבי אשה דאם נדרה בדבר שיש בו עינוי נפש הבעל צריך להפר ואם לא הפיר ביום שמעו נדרי' יקום וכו' ומ"מ הבעל יכול לשאול על הקמתו וה"מ תוך מעל"ע כמבואר בש"ע ע"ש ולפ"ז משכחת לה גבה כנ"ל וא"ל מידי דאי' בשאלה ל"ק דמשכחת לי' שלא הפיר לה הבעל ביום שמעו וגם לא שאיל על הקמתו דשוב אין החכם יכול להתיר והוי מילתא דליתא בשאלה וע"כ צ"ל דכיון דהי' אפשר בשאלה קודם מעל"ע מיקרי מידי דאית' בשאלה א"כ מוכח דלא אזלינן בתר השתא ולכך הוצרך הש"ס לאוקמי בבכור אך כל זה אם אפשר בכה"ג א"כ מוכח כהנ"ל שפיר אך הא ל"ל בכה"ג דהא חלב הוי דבר שאין בו עינוי נפש ויכול החכם להתיר דדוקא דבר שיש בו עינוי נפש אין החכם יכיל להתיר רק הבעל צריך להפיר אבל דבר שאין בו עינוי נפש יכול החכם להתיר והוי מילתא דאיתא בשאלה אבל הקדש בתר השתא אזלינן והוי מילתא דאיתא בשאלה אך מ"מ איכא לאשכוחי גבי אשה ע"י כולל כגון שאמרה שבועה שלא אוכל תאנים וחלב וא"כ הוי מידי דאיתא בשאלה אע"כ מוכח כסברת