חצי יהונתן נח

גמור כה"ג א"כ מסתמא נשבע אדבר היתר וזה לא קמבעי' לי' להש"ס כלל רק דאבעי' דש"ס גבי נזיר דאמרי' היתר מצטרף לאיסור א"כ אף ח"ש ע"י תערובת אסור מטעם היתר מצטרף לאיסור כדאמרי' להדיא בפסחים וא"כ ל"ש אהתירא קמשתבע כיון דזהו נמי איסור וביותר הי' לנו לומר אשיעור שלם קמשתבע שפיר קמספקא לי' לש"ס דדוקא בנזיר משא"כ בשאר איסור לא"א כלל היתר מצטרף לאיסור א"כ מסתמא אהתירא קמשתבע דהיינו חצי שיעור על ידי תערובת לא קמבעי' לי' כלל רק בנזיר קמבעי' לי' ותוס' אזלי לשיטתייהו דס"ל בפסחים ובנזיר דגרסי' בדנפישי וכו' דכי אמרי' בנזיר דהיתר מצטרף לאיסו' היינו בדלא נפישי מהיתר כלל וא"כ אף בנזיר שייך בכא"פ לכך הקשו אשאר איסורין משא"כ לשיטת רש"י בפסחים דלא גרס בדנפישי וס"ל בכ"מ היתר מצטרף לאיסור קושי' הנ"ל מיושב ותוס' דתי' לעיל בהך אבעי' דחרצן שלא כדה"נ רק מ"מ ל"ש התיר' קמשתבע דהא מ"מ אסור מדרבנן לכך הספק אולי נתכון לח"ש וא"כ י"ל ע"י תערובת כנ"ל ובפרט בחרצן דאמרי' שם להדיא דלא אכלי' לי' בעיניה רק ע"י תערובת וא"ל הא היתר מצטרף לאיסור בנזיר ז"א דה"מ דוקא כדה"נ דאסור מד"ת אבל שלא כדה"נ הוא גז"ה ובזה אין חילוק בין נזיר לשאר איסור וטע"כ ל"ש כלל בחרצן דלית ליה טעם כלל כמבואר בש"ס הנ"ל וא"כ ח"ש מותר לגמרי כמו יבש ביבש במקום דנ"א שאם יתבטל יתן טעם ודוק. בא"א י"ל קו' תוס' הנ"ל דלמה נקט נזיר דוקא דהנה שם במסכת יומא הש"ס קמפרש מ"ט דר"י דח"ש אסור מד"ת משום דחזי לאיצטרופי היינו אם תוך כא"פ יאכל עוד ח"ש יבא לידי מלקות וכרת א"כ לפ"ז נזיר שאוכל בסוף רגע דמשלם נזירתו א"כ תו לא אפשר לאיצטרופי א"כ אף לר"י יהא מותר ולכך נקט ר"י הטעם משום דחזי ולא סתם לן משו' כי כל קו' תוס' שם ביומא דבכה"ג שרי וקרא אתי לדמסתבר וא"כ שפיר קאמר אהתירא קמשתבע כנ"ל גבי נזיר ולכך לא שאיל רק בנזיר לק"מ קושי' תוס' גם קושי' שניי' דאיך קאמר אהתירא קמשתבע דגבי נזיר שפיר שייך אהתירא וכנ"ל ולפ"ז לק"מ נמי דה"ל להביא ראיי' מר"י גופא דאצריך בנבילה כולל טעמא וכו' דמדר"י אין ראי' דשם באמת ח"ש אסור מד"ת דשייך איצטרופי ולכך פשיט מר"ל דס"ל דלא"א חזי לאיצטרופי וא"כ שוה נזיר לשאר איסורין ולק"מ נמי דלא נקט יה"כ סוף יה"כ דשם פשיטא דלא התירא קמשתבע ומ"מ סתם אכילה בכזית דשיעורו בכותבת והא דלא נקט חמץ בפסח ולכך כתב דשם כל מדרש לאסור משהו ולא הוי ילפינן מכללא דחזיא משום דבאוכל סוף פסח דנ"ש חזיא לאיצטרופי וצריך קרא ולימוד מיוחד ודוק

בסוגיא הנ"ל דף כ"ד: מתיב רבה בר רבא יש אוכל אכילה אחת ע"ש במסכת כריתות דף י"ג בתוס' ד"ה ד' חטאת וא"ת אמאי לא קחשיב ה' כגון שנשבע שלא יאכלנה ואכלה וי"ל דמילת' דאיתא בשאלה ל"ק וכו' ול"ל דמיירי בבכור וכו' שהרי וכו' והקשה מהרש"א ובה"ז על תוס' שעשו עצמן כאלו לא ידעו מש"ס דשבועות הנ"ל וקצרו דבריהם במקום שהיה להאריך דקשה הש"ס דמשכחת לה ה' הוא רק ע"י כולל ותוס' כתבי סתם אמאי לא קחשיב ה' ת"ל בלא כולל לא משכחת לה דאאחע"א ע"ש עוד הקשה המהרש"א בד"ה יש אוכל וכו' והאי סוגי' דהתם וכו' לא אתי' כהך וכו' דהשתא וכו' ואא"ל כן דע"כ להאי אוקימתא וכו' אלא דמוקדשין מיירי בבכור ובה"ז הקשה לפי דברי תוס' שכתבו כיון שנזרק דמן ליתנהו בשאלה א"כ ל"ל משני הש"ס התם בשבועות הכי אע"כ כיון דמקודם שניזרק דמן ה"ל מידי דאי' בשאלה קשה שפיר והרי הקדש לכך הוצרך הש"ס לשנויי דמידי דאי' בשאלה וכו' ונראה דתוס' הקשו בשבועות ותימה ל"ל פריך נמי מהך לר"י וי"ל משום דדילמא קסבר ר"י דאיכא שום תנא דאית לי' כולל בבא מאליו וכו' ולפ"ז לק"מ קושי' תוס' כאן על ר"מ דדילמא ר"מ