חצי יהונתן מז

היו עניים וכו' והמפרשים פי' דאטו היו עניים כ"כ שלא הי' להם כוס של יין להבדיל אלא דהענו ישראל הי' בימי יווני' והיו נחבאי' ביערות ומדבריות ומאין הי' להם כוס של יין להבדיל והיו מבדילין בתפלה חזרו והעשירו בימי חשמנאי' היו מבדילין בכוס ובתפלה והנה בירושלמי מבואר דהך דנשתהו העדים מלבא היינו משום דהיו גייסות של יונים מהלכין ואחרו העדים מלבא ע"ש והשתא אתי שפיר בשלמא בלא הך דכי סלקת להתם הייתי אומר דהך משנה מיירי קודם קלקול ולכך מייתי הך דכי סלקת וכו' דאי כר"י לתקוע וקשה קושי' הרשב"א הנ"ל דיהיו מבדילים וע"כ צ"ל כתי' הרז"ה הנ"ל דאתי למיסרך וקשה אימת נישני' משנה זו מתחילה כשהיו עשירים לא היו מבדילין כלל רק על הכוס א"כ איך קאמר דלא היו מבדילין פשיטא דלא היו מבדילין דליכא הבדלה רק בכוס וממילא ל"ש הבדלה זו ביה"כ ואי דמיירי כשהענו הלא לא היו מבדילין כלל על הכוס ול"ש דילמא אתי למיסרך והדרא קושי' הרשב"א לדוכתי' א"ו דמיירי בימי חשמונאים דחזרו והעשירו והיו מבדילין על הכוס ותפלה ושייך שפיר דילמא אתי למיסרך וכיון דמיירי בימי חשמונאים כבר היה אחר הקלקול ותקנה דכבר אזלא גבורת היוונים וא"כ שפיר אמרי' שם דחל יה"כ ביום א' או בע"ש וא"ש הכל בדרך נכון וברור ודו"ק. ובזה א"ש ג"כ הא דקאמר הש"ס הכא דתני עד שחשיכה ה"ז מעובר נחקרו עדים וכו' דהנה לכאורה י"ל הא דהקשה על הרמב"ם שפסק דאם באו עדים לאחר איזה ימים מקבלין אותן כנ"ל די"ל בשלמא התם היה הראיי' ראוי לקדש ע"פ הראיי' זו דהינו שהיה ביום רק שהם אחרו לבא יום או יומים ולכך אם באו אח"כ עדותן קיימת משא"כ כאן דהראי' היה כך סמוך ללילה ולא היו מספיקין לומר מקודש או סמוך כ"כ שאא"ל הוי כמו ראוהו בלילה ולכך ה"ז מעובר אבל התינח אם ראוהו ב"ד וכו' אבל נחקרו עדותן כו' הקושי' במקומה עומדת דהרי נחקרו העדות באמת באו העדי רק שאיחרו בביאתן וחקירתם עד הלילה ולא גרע זה מאלו באו למחר וביום שלאח"כ אלא י"ל תי' אחר והוא דבשלמא התם בפסק הרמב"ם ה"ל ב"ד שוגגין ולא ידעו מהעדים כלל שראו הירח בזמנו ולכך עברו החודש ולכך אם באו אח"כ עידותן חזרו לראשונים משא"כ דנחקרו העדים ועברו הזמן ואחרו מלומר מקודש עד שחשיכה וידעו הב"ד שנראה ירח ביום ל' ואעפ"כ עברו ולכך ה"ז מעובר דאתם אפילו מזידין אמנם לפ"ז לא מקשה הש"ס מידי דנחקרו העדים ל"ל דילמא מש"ה תני ונחקרו העדים די"ל שאני ראוהו ב"ד וכל ישראל דהתם לא ה"ל שעת הכושר כנ"ל משא"כ בנחקרו העדי' ה"א דיהי' כפסק הרמב"ם דאפילו בג' ימים אח"כ מקבלי' עדותן ולכך אשמעינן דאף בנחקרו העדים מעובר וכחילוק הנ"ל דאתם אפי' מזידין רק כל הנ"ל ניחא אי מתני' מיירי לאחר תקנת ריב"ז והיו מקבלין עדות כל היום ואז שפיר י"ל כשיטת הרמב"ם ושפיר י"ל דנקט נחקרו העדים לרבותא משא"כ אי מתני' מיירי קודם חורבן ממילא בלא"ה ליתא לשיטת הרמב"ם וליכא כלל רבותא בנחקרו עדים ופריך שפיר אמנם מהרלב"ח כתב הוכחה לדעת הרמב"ם הנ"ל דבקידוש החודש אף באם יש כוכב א' מקרי לילה משא"כ לשאר דברים והוכחה וראיה לזה מדקתני מתניתין עד שחשיכה ולא תני עד הלילה אלא להורות לנו דאין הלילה גמור רק חושך דכבר יש כוכב א' ע"ש והמחברי' השיגו עליו ולפי מש"ל דמשנה בזמן הבית נישנית א"כ איך אפשר לומר לילה הא מזמן המנחה ואילך לא קבלו ולכך תני עד שחשיכה דהיינו שהתחילו לשקוע צללי ערב דהוא זמן המוגבל לקידוש החודש וא"כ י"ל דכך הוא כוונת הש"ס דתני עד שחשיכה א"כ מוכח דהיה קודם התקנה דהיו מקבלין רק עד המנחה וא"צ לילה גמור א"כ בלא"ה ליתא לשיטת הרמב"ם וליכא רבותא כלל בנחקרו העדים וא"כ קשה שפיר נחקרו העדים למה לי ודוק. והנה שם בגמ' מקשה וכו' למימרא דאענ"ד כו' לימא דלא כר"ע לכאורה קשה