חידושי הרי"ם אבן העזר חלק ג סא

הגוף והוי ס' השקול ושפיר מצטרף לס"ס הספק שמא ממשפחת דורקטי

ונראה דתליא בפלוגתא דהר"י והרא"ש ז"ל באומרת מוכת עץ או נאנסתי בברי אי מהני לענין איסור או לא וכמבואר לקמן ס' ז' ולהפוסקים שם דאלים ברי דידה ומותרת גם בזה נאמנת לענין איסור ולהחולקים שם גם בזה אינה נאמנת. אמנם זה נראה דאף שכתב הח"מ וב"ש דאף שאינה טוענת אנו טוענין עבורה שמא ממשפחת דורקטי היא ע"ש מ"מ היינו שטוענין עבורה ובודקין משפחתה שמא ימצא כן אבל כשאין יכולין לברר מפסדת הכתובה כשאינה טוענת ובאשת כהן ופחותה מג' י"ל דאסורה. ואף דלא שייך בזה מדלא טענה כמ"ש תוס' גבי מוכת עץ דהתם היא יודעת ושייך מדלא טענה אבל בזה דיכול להיות שאינה יודעת וי"ל דהוי שפיר ס"ס מ"מ נראה כיון שהוא רוב גמור ולא שכיח כלל לא חשיב ס"ס אף דמסייע החזקה כנ"ל

שוב ראיתי בירושלמי פ"ק דכתובות אמר תמן תנינן כל גפן יש בה יין ושאין בה יין טרוקטי ר"י בעי מעתה אין טענת בתולים כר"י אמר ר"י כל גרמא אמרת שיש טענת בתולים כו' מאי כדין עלי' להביא ראיה שהיא ממשפחת טרוקטי כו' ע"ש ומבואר דכשאינה מבררת אינה נאמנת שהיא ממשפחת דורקטי ומפסדת כתובתה. וצ"ל. דאף דמ"ע נאמנת מ"מ מ"ע שכיח יותר ממשפחת דורקטי דלא שכיח כלל. ואף דיצאה מהרוב שאין מזנות מ"מ י"ל כמ"ש הרמב"ן ז"ל גבי רובא דלרדיא זבני דלא חשיב רוב גמור כיון שתלוי בדעת ורצון בני אדם ולא הוי כשאר רוב דממילא ע"ש. וכן רוב שאינן מזנות הוא כנ"ל. ואינו רוב גמור משא"כ רוב העולם שאינם ממשפחת דורקטי הוי רוב גמור ולכך עלי' להביא ראיה כנ"ל. ומהתימה על הפוסקים שלא ביארו

(ט) משפחה של עקרים כו' נראה דאין כונתו עקרה ממש דא"כ הא מבואר ש"ס יבמות פי' הבע"י ניסת לג' ולא הי' לה בנים תצא שלא בכתובה ועיין לקמן סי' קנ"ד דכיון שלא הכיר בה והיא עקרה הוי מקח, טעות ע"ש. וא"כ כאן עדיין אין לה כתובה אף שהיא ממשפחת דורקטי כיון שהיא עקרה ולא הכיר בה כנ"ל וצ"ל דבנים מועטים אבל אינה עקרה ויש לה בנים ולא הוי מקח טעות כנ"ל. או אפשר דאיירי ביש לו בנים ואינו מקפיד על זה רק אם בתולה היא כנ"ל. עיין ב"ש דאף שאמרה ממשפחת דורקטי ונמצא שקר מ"מ תלינן בחולי וכה"ג. ואף דגבי לויתי ופרעתי וכה"ג בהוחזק כפרן אינו חוזר וטוען היינו דוקא בדבר שיודע וכיון שמשקר בכונה אינו נאמן אח"כ בטענה אחרת משא"כ כאן דאמרינן שהיא עצמה אינה יודעת למה אין לה בתולים וסברה מקודם שממשפחת דורקטי היא ולא הוחזקה כפרן כנ"ל

ומאכילין ומשקין כו' עד שתבעל שנית. נראה מסתימת הש"ע דאף באשת כהן מתירין לבא עלי' שנית דכיון שיש חולי וכה"ג במה לתלות תלינן ומוקמינן אחזקה דודאי ימצא דם אח"כ ולא זינתה כלל כנ"ל

(י) ואם אין שם חולי כו' ה"ז טענה. כ' הב"ש אפי' פתחה סתום ה"ז טענה לכ"ע מאחר דליכא דם תלינן בדוחק באיזה סיבה ע"ש. ולע"ד נראה דדוקא לרש"י והרמב"ם ושאר פוסקים דגם מוכת עץ פתחה פתוח וא"כ כל אשה שאין לה דם פתחה פתוח ג"כ תלינן] הדוחק מאיזה סיבה וכנ"ל. אבל להר"ח והרי"ף ושאר פוסקים ז"ל דמוכת עץ פתחה סתום ואין לה דם וא"כ ניהו דבסתמא לא אמרינן שהיא מוכת עץ דלא שכיח מ"מ כשפתחה סתום ואין לה דם אמרינן דודא מוכת עץ היא ולכך סתם ואין לה דם ככל מוכת עץ דאם זינתה הי' פתח פתוח ושפיר יש לה מנה ומותרת גם באשת כהן. אך אפשר דמ"מ אמרינן כסברת התוס' מדלא טענה. וגם לדידן נראה למ"ש לעיל בשם הירושלמי דבאינה יכולה לברר אינה נאמנת שהיא ממשפחת דורקטי כו' מ"מ נראה בכה"ג שפתחה סתום ואין דם שוב נאמנת דממשפחת דורקטי היא דזה ראי' מה שפתחה סתום שלא זינתה והיא ממשפחה כנ"ל ולכך אין לה דם

סעיף ו טען טענת פתח פתוח אומרים לו שמא הטית או לא בעלת בנחת ולפיכך לא הרגשת בדוחק אם אמר לא כי אלא פתח פתוח מצאתי הרי זו טענה אם לא בגרה עדיין וי"א שאפי' לא בגרה אינו יכול לטעון טענת פ"פ אם מצא דם וי"א דטענת פתח פתוח לא יוכל לטעון רק נשוי אבל בחור לא ואדרבה מלקין אותו כשטוען כך דמאחר שלא הי' נשוי איני בקי בכך

(יא) ה"ז טענה כו'. ואפי' מצא דם לא מבעיא בלא משמש תלינן בדם צפור וכה"ג רק אפילו משמש דליכא למיתלי כתב הר"ן ז"ל דתלינן דדם צדדין הוא וכיון שפתח פתוח הוי טענת בתולים ע"ש. וקשיא לי מה זה שכתב דתולין בדם צדדין ומשמע דטהורה מנדה ולמה לא נתלי בדם נדה מן המקור ממש וכמו כל אשה הרואה דם מחמת תשמיש דקי"ל דטמאה נדה ולא תלינן בצדדין דדם חזקתו מן המקור וכן כאן כיון שפתחה פתוח ואין כאן מכת בתולים ממילא היא כשאר נשים הרואה מחמת תשמיש. וכשראתה ג' פעמים תהי' אסורה כרואה מחמת תשמיש כנ"ל. ואף שהוא שלא בשעת וסת או שלא הגיע זמנה לראות ולא שכיח דם המקור מ"מ הא גם מן הצדדין לא שכיח כנ"ל

ולכאורה מה פריך אמאי ס"ס היא כו' הא יכולין לפרש נאמן לאוסרה כשיש דם ומטעם נדה אף שהיא מכחשת דהי' סתום והוא דם בתולים מ"מ שוי' אנפשי' ח"ד שאומר שפתוח והיא דם נדה. אך ז"א דקי"ל בועל בעילת מצוה ופורש וגם בד"ב אסורה. אך י"ל לענין ראתה ג' פעמים נאמן לאוסרה מחמת רואה דם מחמת תשמיש. אך גם ז"א דאומר פ"פ מצאתי משמע דמצד פ"פ רוצה לאסרה דהא דם לא הזכיר שמצא כנ"ל

ונראה דכוונת הר"ן ז"ל דתולין בדם צדדים היינו בדם בתולים שהוא מהצדדין כל זמן שלא חיתה המכה וכמבואר בי"ד ס"ס קפ"ז דכל זמן שלא פסקה לראות מ"ת תולין בדם בתולים עדיין ולהב"ח שם אף שאינה מרגשת שום צער ע"ש דמשמע אף שפתחה פתוח לגמרי וראתה דם מ"מ תולין בדם בתולין כל זמן שלא פסקה ולכך גם בזה אף שאומר פתח פתוח מ"מ אף. שזינתה אמרינן דלא חיתה המכה עדיין וגם זה דם בתולים שהוא מן הצדדין

גם י"ל דהא קי"ל עד א' נאמן מוספרה לה שהאמינתה תורה באיסור נדה ונאמנת אשה לומר מכה יש לי כו' ואין הדם מן המקור וא"כ ניהו דהיא אומרת שלא הי' פתח פתוח וזה יודע בבירור שהוא שקר מ"מ הא אומרת ג"כ שאין דם זה מן המקור רק מהצדדין ולענין זה לא נתברר שהוא שקר ומאמינים לה שאינו מן המקור רק מהצדדין כנ"ל

אך נראה דז"א דודאי אם אומרת מכה יש לי בצדדין