חידושי הרי"ם אבן העזר חלק ג קנג

אך באמת אין ראיה משם דהתם הטעם דצריך שיכוין לזכות עבורו והרב צריך לזכות לו בתורת זכי' וכיון שעשאו שליח אינו מכוין לזכות עבורו רק בתורת שליחות וממילא לא מהני וכ"כ הרשב"א ז"ל להדיא שם דהרב אמר לו הילך כמה שאמר ולא נתכוין לזכות לו רק בתורת שליח ולכך כיון שאינו עושה שליח אינו מועיל כנ"ל. משא"כ כאן אי מהני מצאו באשפה שפיר מהני כנ"ל. ואדרבה משם ראיה להיפוך כיון שהוצרך הרשב"א ז"ל לומר כנ"ל. וכן הריטב"א ותוס' רי"ד ושאר פוסקים כהרשב"א ז"ל ותירוץ הב' שם דמטעם זכיה יכול לחזור כששמע ע"ש. וע"כ דלא אמרינן כנ"ל שהי' כונתו דוקא בתורת שליחות ע"ש

וא"כ נראה ממילא באומר אמרו על החתימה דאינו פסול אלא מדרבנן כשנמסר לפני עדי מסירה כיון שעשו ציוי הבעל ולא שינו רק דהוי שלא לשמה ומזויף מתוכו שהוא דרבנן כנ"ל. והי' אפשר לומר מ"מ כיון דפסול א"כ חזינן דטעה הבעל והיה סבור דמילי מימסרן שוב י"ל דלמא הי' כונתו בתורת שליחות דוקא אך מ"מ לא נראה כן

עוד הי' אפשר לומר דבטל מה"ת באומר אמרו בחתימה למ"ש הרשב"א ז"ל גיטין ד' דאמר בחתמו שלא לשמה דהוי מזויף מתוכו לר"א וכ' הטעם משום דכיון דתיקנו חכמים שיהיו העדים חותמין על הגט משום זימנין דמייתי עדים לכך כשחותמין הוי שוב בכלל תורף הגט והוא מכלל וכתב לה ספר כריתות ובעי לשמה ע"ש. ואעפ"כ הא דלא פסול אלא מדרבנן ולא בטל מה"ת היינו משום דמה"ת א"צ לחתום כלל וכשר בלא חתימתם א"כ אינו כלל מה"ת בכלל התורף. וזה עצמו שהוא מכלל התורף הוא רק מדרבנן כנ"ל. אמנם זה שפיר בחתמו שלא לשמה היינו בלא ציוי הבעל לגמרי אבל כאן באומר אמרו לעדים ויחתמו י"ל דמגרע גרע דהא בזה אם לא יחתמו הוי הגט בטל מה"ת כיון שציוה לחתום וא"כ שוב הוי מדאורייתא בכלל תורף הגט כיון שיהי' בטל מה"ת בלא החתימה כנ"ל וממילא צריך לשמה מה"ת כמו התורף וכיון דמילי לא מימסרן כו' ולא מהני אומר אמרו ממילא הוי שלא לשמה ובטל מה"ת כנ"ל. וכן משמע קצת מלשון הרמב"ם ז"ל דגם בחתימה בטל באומר אמרו כמו בכתיבה ע"ש. גם לא קשה מכל ראיות הנ"ל

אך מ"מ נראה דז"א אם התנה שיכתב הסופר עוד איזה דבר בגט נימא דליבעי לשמה והוא מכלל התורף כיון שיהיה בטל אם לא יכתוב כנ"ל. וע"כ כיון שאינו מצד עצמו בכלל תורף הגט שיהי' הכריתות תלוי בו רק מצד רצון הבעל שהתנה זה לא שייך שיהי' בכלל וכתב לה דניבעי לשמה כנ"ל. וממילא גם בחתימה כו' כיון דמה"ת אינו בכלל התורף רק מצד שהתנה שיחתמו מ"מ לא בעי לשמה מה"ת כמו בתנאי כנ"ל

והנה באומר בפירוש חתמו ואמרו לאחרים לחתום כתבנו לעיל ס"ק כ"א דהגט בטל מה"ת כיון דמילי לא מימסרן כו' א"כ הוי שינוי ממה שאמר הבעל ואף בחתימה בטל. וכ"כ כל האחרונים ועיין בס' ת"ג. אמנם לע"ד יש להסתפק גם בזה שראיתי בירושלמי פרק מי שאחזו ה' ב' אמתניתן דאמרו לו נכתוב כו' וז"ל אמר לב' אמרו לפלוני שיכתוב ולפ' ופלוני שיחתמו ר"ז בשם ר' ירמי' מעשה היה בימי רבי ואמר לא יעשה כן בישראל שמואל אמר יעשה ויעשה ר' ירמיה שאל לשמואל אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו אמר ליה הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתי' דשמואל תמן אמר יעשה ויעשה והכא הוא אמר אכן שניא הוא ששינו את עדותן כו' ופי' בס' פני משה דר"י. שאל לשמואל אמר לב' כו' ואתם חתומו כו' היינו שלא עשו כן רק אמרו לאחרים לחתום כו' ע"ש ופירושו מוכרח דאם איירי בעשו כן למה הדבר צריך תלמוד הא אמר מקודם לשמואל דבכתיבה וחתימה כשר אומר אמרו לכתחלה יעשה ויעשה. ובכתיבה לחוד מסופק. וכן מאי משני שניא הוא דשינו את עדותן כו' הא לא שינו כלום כיון שחתמו בעצמם כו'. וע"כ כמו שמפרש הנ"ל שלא חתמו בעצמם ולכך מגרע גרע כיון שאמר אתם חתומו כו'. ומ"מ השיב שמואל דהרי זה גט אלא שצריך תלמוד ועכ"פ לא הוי אלא ספק כנ"ל. ומבואר להדיא דאף שאמר בפירוש חתמו ואמרו לאחרים לחתום אין הגט בטל בודאי והוא רק ספק לכל היותר כנ"ל

והנה הרב בעל פ"מ בספר מראה הפנים שם כתב דהספק הוא שמא אין הבעל מקפיד רק אם תרצו אתם חתומו והוי כאומר אמרו או דלמא דוקא להן ציוה כו' אבל אין שיטת הבבלי כן בסוף התקבל ס"ו דמהתם משמע דאתם חתומו ליכא למיחש אלא דגזרו הא אטו אומר אמרו למ"ד כשר ולא תעשה כו' ע"ש. ולא ידענא מאי קאמר דמה ענין זה למה דאמר בש"ס באתם חתומו דאיירי שחתמו הם באמת כמו שציוה רק על הכתיבה אמרו לסופר ולא שייך בזה שמא תשכור עדים רק משום גזירה אטו אמר אמרו על החתימה ג"כ ע"ש. ואינו ענין כלל לדברי הירושלמי דאיירי בלא עשו ציוי הבעל רק ציוו לאחרים לחתום כמ"ש הוא בעצמו ומוכרח כנ"ל. בזה ודאי הי' נראה מסברא דהגט בטל כיון ששינו מציוי הבעל וכיון דמילי לא מימסרן כו' לא חתמו הם ובטל כנ"ל. ואעפ"כ אמר דהרי זה גט אלא שצריך תלמוד. והטעם נראה דסבר שמואל כיון דקי"ל עדי מסירה כרתי אין הקפידא רק על הכתיבה דכיון דמילי לא מימסרן כו' לא נכתב בשליחות הבעל אבל בחתימה דא"צ כלל מה"ת לכך אף שאמר חתמו אינו פסול רק מדרבנן מטעם מזויף מתוכו כמו שלא לשמה. ואף דהא ב' כאומר כולכם דמי ובכולכם הגט בטל מה"ת כשלא חתמו כולם. מ"מ י"ל כמ"ש לעיל ס"ק י"ז וכ"א דלענין זה שוב הוי שליח שלהם כיון דלא בעי שליחות הבעל ע"ש ונתקיים דיבור הבעל שאמר חתמו דנגדם שלוחם כמותם. משא"כ בלא חתמו כלל כנ"ל ומהתימה על הפוסקים שלא הביאו דברי ירושלמי הנ"ל. דלא מצינו חולק בש"ס דילן דגם שם סבר שמואל אומר אמרו כשר וכמ"ד כשר ותעשה. ואף דבש"ס אמר שמואל הדבר צריך תלמוד אמילתא אחריתי באמר סתם כתבו ואמרו לסופר כו' מ"מ אינו מוכח דלא כירושלמי הנ"ל

והיה אפשר לפרש עוד באמר אמרו לפלוני כו' וכתבו הם ותליא בבעיא דש"ס ס"ג ע"ב כתבו ותנו לשליח מהו סלוקי סלקינהו או לטירחא דידהו חייש כו' וסליק בתיקו ע"ש. וכן באמר אמרו לפלוני ויכתוב שייך ספק הנ"ל אם כתבו בעצמם אי מהני אי סלקינהו או לא רק לטירחייהו חייש אבל גם בעצמם יכולין לכתוב דלא סלקינהו כנ"ל. ואיירי בירושלמי בבעיא דר"י לשמואל אמר אמרו לפלוני כו' ושינו וחתמו הם ולכך אמר הדבר צריך תלמוד והיינו כבעיא הנ"ל. ולכך אמר ששינו עדותן היינו ממה שאמר כנ"ל. ודוחק דא"כ מה פריך תמן אמר כו' הא אינו דומה כלל. ואולי הי' לראשונים ז"ל איזה גירסא אחרת בירושלמי שלא הביאוהו. שוב בא לידי ס' קרבן העדה. ומהפך הגירסא בירושלמי וגורם שא בש"ס