חידושי הרי"ם אבן העזר חלק ג קלח

מטעם שליחות של השליח דזה הי' מהני גם במילי שאינו אלא שליחות אח' ולמה בעי דוקא אתי מכח הבעל. וי"ל דהנה בש"ס פרק התקבל דאין האשה עושה שליח לקבל מיד שליח בעלה ואמר טעמא משום בזיון דבעל שאמר ליתן לה ואינה עושה בעצמה הקבלה רק ע"י שליח ע"ש, ולכאורה בכל שליח עושה שליח נימא ג"כ דלא יועיל דהוי בזיון שאין השליח שציוה לו עושה בעצמו הדבר רק ע"י שליח וכמו שם. ואף שיש לחלק דדוקא על אשתו מקפיד משא"כ על אחר דאינו מוכרח ע"ש. אך הטעם פשוט דהא גם השליח הב' אתי מכח הבעל וכאלו עשאו הבעל שליח ואינו שייך שהשליח עושה הדבר ע"י שליח דאינו שליח של השליח כלל כנ"ל. וא"כ ממילא א"ש הנ"ל דבעינן דוקא אתי מכח הבעל דבמילי דלא מימסרן כו' רק שיועיל מטעם שליחות של השליחות שוב הוי בזיון שאין השליח עושה בעצמו רק שליח ולכך לא מהני כנ"ל. וא"כ ממילא מיושב ג"כ דבחלה או נאנס שאינו מקפיד וכמ"ש הר"ן ז"ל שם פרק התקבל דבנאנסה לא שייך בזיון דבעל עיין שם. ולכך שפיר מהני גם במילי דניהו דאינו שליח הבעל מהני מטעם שליחות השליח שוב כיון דלא שייך בזיון כנ"ל. ולכך כ' הרשב"א ז"ל שפיר דבשליח קבלה משוי שליח בחלה כנ"ל. אך בגט דבעינן שישמע מפי הבעל דוקא רק אי מילי מימסרן כו' הוי כשומע מפי הבעל מה ששומע מפי השליח וכמו שכתב הר"ן ז"ל וחשיב לשמה עיין שם. וא"כ לדידן דמילי לא מימסרן כו' ממילא, לא מהני מצד שליחות השליח דכיון דלא מימסרן לא הוי לשמה דלא שמע מפי הבעל ולכך גם להרשב"א ז"ל לא מהני אפילו חלה או נאנס דלענין שליחות השליח לא מהני כמ"ש

אך באמת זה אינו דא"כ היכא דלא שייך בזיון דבעל לא ניבעי אתי מכח הבעל וזה אינו נראה. ועוד לטעם הב' בש"ס משום חצירה כו' ולא ס"ל טעמא דבזיון ולהפוסקים כר"ח דאשה עושה שליח לקבל כו' ואעפ"כ בעינן אתי מכח הבעל דזה אמר בש"ס לפשוט דכולהו מכח הבעל קא אתיין וע"כ כמ"ש לעיל דאף דהוי שליח של השליח וכמותו מ"מ אינו כמו הבעל רק כמו השליח וכנ"ל וממילא נדחה מ"ש ג"כ דגם בשליח לקבלה דהוי מילי לא מהני רק מכח דידה לא הי' מועיל גם בחלה וע"כ מטעם אומר אמרו ושייך גם בכתיבה כנ"ל. אך טעמים הנ"ל א"ש דבקדושין דהוי זכות הוי כאומר אמרו מה שאין כן בגט. ואף דלכאורה גם בגט נימא כיון שאינו מקפיד ורוצה הוי זכות. דזה אינו כמו שכתב הרשב"א ור"ן נדרים ל"ו גבי תורם משלו על של חבירו כו' דמבעיא בש"ס אי הוי זכות משום דניחא ליה והקשו הא בשליחות בעינן לדעתכם דוקא ולא מהני ניחא ליה ותירצו דדוקא בדבר שאינו מזכה לו כגון משל בעל הכרי לא מהני ניחא ליה רק לדעת אבל במזכה לו דבר מהני ניחא ליה לחוד עיין שם. ולכאורה קשה גם על הב"ש איך הוכיח מדמהני גבי הבעל גילוי דעת שרוצה לקדש שיהי' מועיל גם באשה לענין שליחות קבלה בשלמא באיש שמזכה ומקדש לו האשה שפיר מהני ניחא ליה לחוד כמו גבי תורם משלו כו' מה שאין כן באשה הוי כתורם משל בעל הכרי דהא מקדש אותם לו וי"ל דלא מהני כנ"ל

אמנם הטעם פשוט דמ"מ לענין הכסף קדושין או השטר שמקבל השליח בשבילה שזה הוי מזכה לה דבר של אחר וזוכה בשבילה דלענין זה מהני ניחא ליה לחוד והוי כנתן לידה ושפיר מתקדשת כיון שבקדושין מבטלת דעתה רק כשנותן לה מתקדשת ולכך מהני כיון דניחא לה כמו בתורם משלו וכתב הב"ש שפיר דמהני בגילוי דעת כו'. ולכך ממילא הוי כאומרת אמרו ג"כ דלענין עשיית השליח דהוי זכות מהני כמו תורם משלו כנ"ל. אבל בגט דהוא המקנה והוי כתורם משל בעל הכרי לא מהני מאי דניחא ליה ובעינן לדעת וממילא אינו מועיל בחלה ג"כ אף שאינו מקפיד. עוד יש לחלק בין בקדושין שהדבר מצד עצמו זכות דטב למיתב כו' רק כו' צד חוב כל זמן שלא גלתה דעתה ולכך בגילוי דעת סגי. מה שאין כן בגט שהדבר מצד עצמו חוב ולא מהני הגילוי דעת. וכמבואר בירושלמי הובא בפוסקים קמ"א דאף שצווחת להתגרש לא הוי זכות דשמא חזרה בה ע"ש וע"כ לחלק בין קדושין כנ"ל. וממילא בגט לא מהני כנ"ל

ואפשר דמאי דכתב הרשב"א שם בחלה או נאנס הוא ג"כ לאו דוקא רק לדידן דבעינן דחלה ואי לאו הכי אמרינן שמקפיד אבל להנך תנאי דבהולך לא בעינן חלה ואמרינן שאינו מקפיד י"ל דגם בלא חלה הוי כאומר אמרו דכיון דניחא לה מהני בקדושין מטעם זכיה כמו בתורם משלו כנ"ל. משא"כ בגט. ועיין בת"ה סי' קפ"ח הובא בש"ע י"ד הלכות חלה דהיכא דלא שייך הקפידא מהני אף בחלה בתורם שלא מדעת בעה"ב. רק דשם קשה מדברי הרשב"א והר"ן הנ"ל אבל בקדושין אתי שפיר כנ"ל כיון דידוע בשעת עשיית השליח דניחא לה נעשה ע"ז שלוחה שלא מדעתה כנ"ל. עוד יש לחלק בין כתיבת הגט דבעי מפיו כו'

והנה הרשב"א ז"ל בעצמו כתב סוף התקבל דשליח קבלה לא משוי שליח אא"כ אמרה לו בפירוש לעשות שליח ולא דמי לשליח להולכה כו' ע"ש וא"כ מדכתב לא דמי לשליח הולכה והא גם ש"ה אינו יכול לעשות שליח אלא אם כן חלה ומשמע דשליח קבלה לא מצי משוי שליח אפי' חלה אף שכ' דאמרה בפירוש מהני מ"מ לא הוי חלה כאמר אמרו. ואף שיש לדחוק בדבריו דלא דמי לש"ה שיכול לשוי שליח בחלה משום שאינו מקפיד ממילא גם שליח קבלה יהי' יכול לעשות שליח גם בלא חלה דסובר דגבי דידה לא שייך קפידא כמו שכתב הריב"ש הובא ב"י סי' קמ"א עיין שם. או דכוונתו להפוסקים דלא בעינן חלה בשליח הולכה. מ"מ פשט דבריו מורים כמ"ש. ולמ"ש לחלק בין קדושין לגט אתי שפיר. ובל"ז מבואר בדברי הרמב"ן ור"ן ז"ל פרק כל הגט דאף בחלה לא מהני משום מילי. וכן מבואר דברי הגאון הובא בטור סי' קמ"א ששאלו שליח קבלה בחלה אי מצי משוי שליח או לא עד דאמרה ליה בפירוש שיוכל לעשות שליח והשיב דלא משוי שליח אף בחלה עד דאמרה לו בפירוש ע"ש. ומבואר להדיא דחלה לא הוי כאומר אמרו. וכן בטור שם שדחה שם דברי רמ"ה בנתנה לו רשות לעשות שליח ובחלה מודה ליה דהוי מילי עיין שם ומבואר ג"כ כנ"ל. לכן נראה כדברי הג"פ דכאן בכתיבת הגט אף בחלה הגט בטל מן התורה כשציוה לאחר לכתוב. ובפרט דלהרבה פוסקים גם באומר אמרו בפירוש הגט בטל מן התורה. ומ"מ לחלק עדיין צ"ע

עוד הביא שם הרשב"א בשם הרב הברצלוני דאיירי דשוי' שליח בקנין ואלימא מילתא בקנין דיכול לעשות שליח ב' גם במילי עיין שם. וא"כ גם בכתיבה הי' מהני כשעשה להסופר שליח בקנין שיכול לעשות שליח כנ"ל. אך לא הובאו דבריו בשום פוסק ואדרבה מבואר שם בכל הפוסקים דאין תועלת לקנין בענין גט וכהאי גוונא ע"ש. גם ראיה ממתניתין דמ"ש עד שיאמר לסופר כו' וליתני עד שיקנה בקנין כדפריך הש"ס התם למ"ד