חידושי הרי"ם אבן העזר חלק ג קיג

לדבר עבירה והשליחות בטל לתירוץ תוס' ב"מ והוי כנכתב בלא שליחות דאינו גט לפוסקים הנ"ל כיון שעושה השינוי ע"י השליח כנ"ל

וי"ל דהא זה ודאי לא קשה שלא יקנה כלל בשינוי זו כיון שאין שליח לדבר עבירה דז"א דהא עכ"פ הוי כנשתנה ממילא דג"כ קונה כמבואר במשנה גזל עבדים והזקינו כו' וא"כ שפיר קונה רק דנימא דלא הוי גט. וא"כ י"ל דלא אמרינן אין שליח לדבר עבירה רק היכא שיתוסף איסור על המשלח במה שנאמר שהוא שלוחו כמותו כגון קדש לי אשה גרושה דאי אין שליח לדבר עבירה לא עשה איסור ואף בהרוג את הנפש שאי אפשר להתבטל מ"מ לענין זה בטל דלא הרגו המשלח אבל כאן שכל האיסור הוא רק מה שקנאו הגזלן וכיון דאף אי אין שליח מ"מ קנאו כנ"ל. רק לענין הגט דנין אם הוא כמותו ושפיר לענין זה מהני השליחות כיון דלענין העבירה אין חילוק בין הוא שלוחו או לא. ויש לדחות דמ"מ יש חילוק בין עשה איסור זה לקנותו ע"י עצמו או אם נעשה זה ממילא ושוב אין שליח לדבר עבירה כנ"ל. וי"ל דאיירי באמת שכותב הבעל בעצמו. או היכא שהסופר שוגג דבכה"ג יש שליח לדבר עבירה. או שעשאו שליח לכתוב גט סתם והוא כתב על הנייר הגזול הנ"ל. ולא שייך בזה איסורא לא ניחא לי' דליקני כיון דבשינוי קונים בע"כ מגזה"כ דכאשר גזל

או י"ל למ"ש הפוסקים דשייך גם בזה אומן קונה בשבח כלי ויש להסופר חלק בגוף הגט ע"י הכתיבה כו' א"כ הוי כשותפין שגנבו שכ' רש"י ז"ל פרק קמא דבבא מציעא דאף דאין שליח לדבר עבירה מ"מ בשותפין מהני מטעם מיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחברי' כיון שעושה האיסור גם עבור עצמו ע"ש וכן הכא כיון דאומן קונה כנ"ל

או י"ל לכאורה למ"ש הש"ך גבי תופס לבע"ח דלא קני אפי' עשאו שליח מ"מ בשליח בשכר מהני דניהו דאימעוט מדין שליחות ולא איתרבי היכא דחב לאחרים מ"מ בשכר מהני מטעם פועל דיד פועל כיד בעה"ב כדאמר בש"ס פ"ק דב"מ ע"ש בש"ך ח"מ. וא"כ י"ל גם בדבר עבירה ניהו דאימעוט שליחות מ"מ בשכר מהני מטעם פועל דידו כיד בעה"ב וממילא כאן בסופר מהני כיון שמשלם לו כנ"ל. דמה חילוק בין חב לאחרים ובין לדבר עבירה הא תרווייהו אימעוטי מדין שליחות ואעפ"כ מהני בשכר וכמו כן הכא כנ"ל. אך באמת לא אישתמוט חד מהפוסקים לכתוב גבי אין שליח לדבר עבירה דיועיל בשכר ומשמע דודאי לא מהני גם בשכר וע"כ לחלק ביניהם וכמו באותן שאינן בני שליחות דלא מהני גם בשכר כנ"ל. גם מוכח מש"ס ב"ק דפריך בור של שני שותפין היכא משכחת לה אי דשווי' תרווייהו שליח הא אין שליח לדבר עבירה ונימא דמשכחת לה בעשאוהו שליח בשכר וע"כ דלא מהני. ועל דברי רש"י לא קשה דנימא דמשכחת ששותף א' עשה להשני שליח ומהני מטעם מיגו דזכי לנפשי' כמו שותפין שגנבו כו'. דז"א דיש לחלק בין היכא שזוכה איזה דבר דשייך מיגו כו' משא"כ בבור כנ"ל

ואין להקשות כאן כיון דכל השינוי הוא מאי דהוי עכשיו גט א"כ קשה קושית הש"ס ריש תמורה דנימא אי עביד לא מהני ולא קנאו בשינוי ולא שייך תירוץ הש"ס דכיון שאינו כעין שגזל ממילא קנאו ע"ש. דהא הכא אי נימא דלא קנאו שוב הוי כאשר גזל דאם לא קנאו לא הוי גט ואינו שינוי כלל ושוב נימא אי עביד לא מהני. אך ז"א דאף דלא קנאו ולא הוי גט מ"מ הוי שינוי דמ"מ נקרא גט רק שנקרא גט בטל ושוב הוי שינוי שאינו כעין שגזל ושוב ממילא קונה והוי גט ומהני כתירוץ הש"ס כנ"ל: (ח) אבל גזל גט כו' כיון דליכא שינוי לא קנאו וליכא ונתן. והקשה הג"פ דמדנקט סתמא משמע אפי' אחר יאוש ולמה לא תהיה מגורשת ניהו דיאוש לחוד לא קנה מ"מ הא איכא יאוש ושינוי רשות ביד האשה וכמו בקדושין ע"ש שהאריך. והנה למ"ש הר"ן ז"ל ריש חולין דלכך מקודשת בקידש בגזילה אחר יאוש ואף דלגבי דידיה לא הוי נתינה משום דמ"מ כיון דהיא קנתה ביאוש ושינוי רשות ממילא אית לה הנאה ומקודשת משום ההנאה הבא לה על ידו ולא גרע מאדבר עליך לשלטון ע"ש. א"כ לא קשה כלל כאן בגט כיון דלא שייך שתתגרש מטעם הנאה רק דבעינן נתינה דבר שהוא שלו כו' וכיון דהוא לא קנאו דיאוש לחוד לא קנה לא מהני אף דהיא קנתה ביאוש ושינוי רשות דלגבי' דידי' ליכא נתינה כיון שלא נעשה שלו בשום פעם. רק לשיטת הה"מ והרשב"א ריש מרובה. שכתב בקדושין, דבשעה שנותן לה גם הוא חוזר וקונה את החפץ ביאוש ושינוי רשות כמו שקונה ביאוש ושינוי השם וכה"ג והוי שפיר נתינה ע"ש ובמל"מ. וממילא קשה גם כאן בגט דיהי' נקרא נתינה כיון שבשעת נתינה נעשה שלו

והיה אפשר לומר למ"ש תוס' גבי גט בידה ומשיחה בידו והי' יכול לנתקה רק שקפצה ידי' בחוזק עד שא"י לנתקה דלא מהני דהוי כטלי גיטך מע"ג קרקע כיון שמחמת נתינה שלו לא הי' מועיל רק על ידה ע"ש. וא"כ למ"ש הב"ש דבקדושין מהני טלי קדושיך מע"ג קרקע. וא"כ י"ל דכאן הוי ג"כ כנ"ל דהא בשעה שנותן אינו שלו עדיין ולא מהני דיאוש לחוד לא קני רק ע"י קבלתה חוזר וקונה ונעשה הנתינה ע"י קבלתה והוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע כנ"ל ולא מהני בגט משא"כ בקדושין מהני כנ"ל. אך ז"א דדומה ממש לדין הרמ"ה ז"ל בס"א דהיא זוכה בקבלתה בשביל הבעל ומתגרשת דגירושין וקניתו באין כא' ומהני וכן כאן כיון שע"י קבלתה קונה הוא ביאוש ושינוי רשות גיטה וקניתה באין כא' וע"כ כמ"ש לעיל דמהני דלא דמי לטלי גיטך מעל גבי קרקע ע"ש וקשה גם כאן כנ"ל

והנה למ"ש הב"י לעיל בדעת הרא"ש דבעינן מדאורייתא שיהי' גם בשעת כתיבה הנייר של הבעל וכמ"ש לעיל ע"ש לא ק"מ כאן דבשלמא בגזל נייר דקונה בשינוי שפיר קונה בשעת כתיבה דכל אות שכותב קונה מקום ההוא וכותב על שלו משא"כ כאן דבשעת כתיבה לא הי' שינוי רשות עדיין. רק לרוב הפוסקים החולקים שם דהוא רק חששא בעלמא זה שצריך להקנות קודם הכתיבה רק הקפידא על שעת נתינה קשה כנ"ל

ונראה לישב דהנה לכאורה קשה למה יקנה יאוש ושינוי רשות הא בש"ס ריש תמורה פריך לרבא למה שינוי מעשה קונה נימא כל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וזה הוא איסור חדש מה שקונה הגזילה להיות שלו ומשני דגלי קרא אשר גזל דוקא כעין שגזל יחזיר ואם נשתנה שאינו כעין שגזל א"צ לשלם רק דמים ע"ש. וא"כ קשה ביאוש ושינוי רשות למה קונה נימא אי עביד לא מהני דג"כ הוי איסור זה עצמו שקונה בש"ר. דאין לפרש בש"ס שם דאין האיסור מה שקונה רק מה שמשנה חפץ של חבירו. דז"א למ"ש מהרי"ט והרבה פוסקים דלא שייך אי עביד לא מהני רק היכא דאי לא מהני יתוקן האיסור משא"כ בשוחט