חידושי הרי"ם אבן העזר חלק ג קיב

ג"כ בסיוע הבעל וכיון שכותב בשליחותו ג"כ אף שהיא משלמת יהי' מהני כנ"ל

אך י"ל למ"ש הב"י והפוסקים שם דלכך מהני בנתינה משום דכתיב ונתן כו' ולא כתיב ובידה יתנהו מוכח דסגי בנתינה כל דהו ע"ש. וממילא בכתיבה לא מהני כיון שאינו ע"י הבעל לחוד משא"כ בנתינה מהני אף שמשלמת כמו הטה אלי'

אמנם י"ל דלא דמי להטה עצמו אלי' דהתם עכ"פ המעשה שעושה הבעל עושה הוא לבדו בלא סיוע האשה וכמו שנתן לידה מהני אף [דהקבלה] על ידה כמו כן מהני בהטה עצמו וכה"ג. משא"כ כשמשלמת להשליח כנ"ל אין הבעל עושה שום דבר לבדו דכל מעשה השליח שהוא כמותו הוא רק ע"י גרמת האשה ג"כ. וי"ל כמו דאמרינן בשבת פ' המצניע בהוציאו שנים בזה אינו יכול וזה אינו יכול קי"ל דחייב דמיקרי כל אחד עושה את כולה וקרינן בי' בעשותה וכ' תוס' שם דאף שהיה א' יכול לבדו מ"מ כשעושה בענין שלא הי' יכול לבדו חייב ע"ש. וממילא גם כאן ניהו דמה שעושה השליח בגרמתם הוי כעושים שניהם מ"מ הוי זה אינו יכול כו' דהא ע"י תשלומין שלה לבדה לא הי' עושה בלא שליחותו דלא מהני כלום ולא היתה משלמת לו כלום. רק ע"י שליחות הבעל כנ"ל והוי עושה את כולה ויש לחלק. דא"כ גם בכתיבה יהי' נקרא הבעל מכתיבו ויועיל אף שמשלמת היא כנ"ל

עוד י"ל בכוונת הנ"י שיהי' מכתיבו כו' הוא כמו דילפינן מונתן שיהי' נותן גט שלו כו'. כמו כן כיון דכתיב וכתב היינו שיהי' גם הכתיבה שלו והיינו שהשבח שהגט שוה יותר אחר הכתיבה יהי' של הבעל ג"כ ואף אי אין אומן קונה בשבח כלי מכל מקום כיון שאמרה תורה שיהי' הוא הכותב והשבח שלו וממילא כששלוחו כותב בעינן שישלם לו הבעל כדי שיקנה ממנו שבח הכתיבה הנ"ל כיון דכ' וכ' ונתן היינו שיתן גם כתיבה שלו ויקרא שהבעל מכתיבו כנ"ל. ולכך לא קשה מנתינה דהתם לא נשתנה הגט אחר הנתינה מקודם ולכך אף שהיא משלמת להשליח מהני כיון שנותן בשליחות הבעל והוי כמותו וגוף הגט שלו כנ"ל. ואפשר דמהני אף שאחר נותן בכתיבה ג"כ דהוי כהילך מנה והתקדשי לפלוני. ובפרט לטעם הירושלמי דהוי כזוכה בשבילו. וכן למ"ש הרמ"ה הנ"ל י"ל גם בהנ"ל דבסתמא מהני דדוקא כשהיא משלמת שיש לה ג"כ צורך בגט ונותנת בשביל עצמה לא הי' מועיל. משא"כ כשאחר נותן שאין לו צורך ומשלם רק בשביל הבעל והוי כאלו שילם בעצמו או הקנה לו כנ"ל

ולכאורה אינו מובן דא"כ כשהבעל עצמו כותב הגט ולא רצה רק שתשלם לו היא וזה ודאי מהני א"כ כיון דשלוחו כמותו הוי כשילמה לבעל עצמו אך יש לחלק דבעל עצמו הוי כזה יכול וזה אינו יכול לענין שבת דאין בו ממש זה שאינו יכול [כדאי' בש"ס שם] משא"כ בשליח הוי כאלו כותב הבעל ע"י השליח וזה לא הי' הבעל יכול רק ע"י גרמת האשה ג"כ והוי זה אינו יכול וזה אינו יכול כנ"ל, וכמ"ש תוס' שם כיון שעושה בענין שלא הי' יכול לבדו אף שהי' יכול לעשות בעצמו באופן אחר מ"מ הוי זה אינו יכול כו' ע"ש וכן כאן כיון שעושה ע"י השליח ובאופן זה לא הי' יכול לעשות לבדו שלא הי' כותב כ"א שישלמו לו לא נקרא מכתיבו כו' משא"כ כשכותב בעצמו דבלא תשלומין דידה הוי יכול לבדו והוי היא כמסייע שאין בו ממש כמבואר שם כנ"ל. ובאמת כל זה הוא רק להפוסקים דבעינן שליחות בכתיבה כו' אבל להפוסקים דלא בעי שליחות ולא קאי כלל וכ' אבעל רק אסופר ודאי דלא בעי שיהי' הבעל מכתיבו כמ"ש לעיל דכל הראיות שהביאו אשליחות שייך ג"כ אהנ"ל מהא דריש זבחים. ומהא דשמע קול סופר מקרין כנ"ל

סעיף ב גזל נייר וכתב בו גט ונתנו לה כשר אפי' קודם יאוש. אבל גזל גט כגון שכתב לו הסופר גט וגזלו ממנו ולא פרע לו וגירש בו לא הוי מגורשת

(ז) כשר כו' הטעם פסק בח"מ דהוי שינוי השם דמעיקרא נייר והשתא גט וגם שינוי מעשה כיון שכתב על הנייר ואף דלכאורה הא הנייר שבין אות לאות לא נשתנה ולא קנאו והוי [כמו והנייר שלי דאינו גט משום דאותיות פורחות] באויר כדאמר בש"ס פ"ב דגיטין [ד' כ' ע"ב] וצ"ל דגם נייר זה נשתנה שמו שנקרא הכל גט אף החלק שבו. דא"ל כיון שקנה מה שכתוב עליו שוב גם החלק הוי שינוי שאינו כעין שגזל שכבר נחסר ממנו זה שכתוב עליו שקנאו בשינוי והוי כמו חתכו וקונה גם את החלק בשינוי. דז"א דגם בקורה שחתכו היכא דשמו עליו ג"כ לא הוי שינוי ע"ש בח"מ. וכן בשברים דשמין לגזלן כתב הרמב"ם דאם רוצה הנגזל צריך להחזיר לו השברים וכתב הה"מ משום דשמו עליו ע"ש. וצ"ל כנ"ל ע"ש בש"ס ב"ק צ"ו רברבי ועבדינהו זוטרי לא קנה

אך קשה למ"ש הח"מ דלכך לא הוי שינוי החוזר שיכול למחוק משום דיקרא נייר מחוק ע"ש וא"כ לגבי החלק שבין אותיות הוי שוב שינוי החוזר שכשימחק יהי' נקרא רק נייר כנ"ל. שוב ראיתי בס' ת"ג שהקשה כנ"ל. ותירץ דגם זה בטל לגוף הנייר ויהיה נקרא הכל נייר מחוק והוי שינוי שאינו חוזר ע"ש

אמנם עדיין קשיא לי למאי דאמר בש"ס ב"ק צ"ו אמר ר"פ כו' דיקלא ועביד גובי לא קנה דהשתא מיהת גופא דדיקלא מיקרי כו'. והקשה הרשב"א ז"ל שם דא"כ למה גזל צמר וצבעו הוי שינוי הא צמר צבוע מיקרי ונקרא גם שמו הראשון ותירץ דהתם נשתנה מראיתו ע"ש. וא"כ כאן הוי לכאורה שינוי החוזר שאף שיהי' נקרא נייר מחוק מ"מ נקרא גם שמו הראשון כמו גובא דדיקלי וצ"ל ג"כ כתירוץ הרשב"א דהוי כצמר צבוע דנשתנה מראיתו. וא"כ זה שפיר נגד הנייר שנכתב עליו אבל נגד החלק שבין תיבה לתיבה ניהו דיהי' בטל לגבי הנייר ויהיה נקרא ג"כ נייר מחוק מ"מ הא זה אינו שינוי כיון שנקרא. ג"כ נייר רק משום שנשתנה המראה וממילא לגבי זה החלק שלא נשתנה מראיתו פיר הוי שינוי החוזר שיהי' כמו גובא דדיקלי הנ"ל. וי"ל כיון דלגבי כל הנייר נשתנה מראיתו שוב מיקרי נשתנה ודוחק

או י"ל כיון דבאמת הוי שינוי מעשה כיון שקנה מה שנכתב עליו והוי כחתכו רק דהוי שינוי מעשה גרוע כיון דלא נשתנה שמו. וממילא שינוי מעשה גרוע עם שינוי השם החוזר ג"כ קונה כמבואר בח"מ ע"ש. וא"כ גם לגבי החלק כיון דעכשיו בטל לגבי הגט ונקרא הכל גט רק דהוי שינוי השם החוזר ושפיר קונה מ"מ כיון שיש שינוי מעשה ג"כ כנ"ל

לכאורה קשה דמשמע אף שלא כתבו הבעל בעצמו רק הסופר ג"כ מהני. ואמאי הא פריך בש"ס ריש תמורה דנימא אי עביד לא מהני כו' משום דעיקר איסור עבירת הגזל היא בשעת השינוי ע"ש. וא"כ להפוסקים דבעי שליחות בכתיבה וכאן שעושהו שליח לעשות השינוי בכתיבת הגט ולגזול א"כ נימא אין שליח