חידושי הרי"ם אבן העזר קידושין רמה

אונס בכלל דלא חשיב לא כנסה רק כשיכול ולא יכנוס וא"כ נהי דאינו חשיב אכנסיך באונס מ"מ כיון דלא חשיב לא כנסה שוב לענין אונס אין כאן כפילא ובטל התנאי מקודשת. וכן בגט אם לא באתי ג"כ לכאורה כיון דאי לאו דכפלי' היה גט גם כשבא רק משים דכפל אם באתי לא יהיה גט ושוב כשנאנס דלא חשוב בא אף דלא מיקרי לא באתי מ"מ אין כאן כפל לענין אונס והוי גט אך באמת לא מבעי' להפ' דלדידן אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן רק מה דבעי כפל הוא רק דילפינן לה מתנאי ב"ג וב"ר שכל שלא כפל בטל כמו שאר דיני תנאי. א"כ ודאי דשפיר חילוק הנ"ל דכיון דבאמת כפל לתנאו והוי תנאי גמור שוב כשאמר ע"מ מכנסך כו' אימעוט אונס ג"כ דאמר שרק אם יכנוס יהיה קדושין ומכלל כו' אתה שומע שכל שלא יקרא כנסה אינו קדושין ואף שאינו בכלל הכפילא דאם לא יכנוס מ"מ כיון שיש כפלות דהוי תנאי גמור ע"מ מכנס שוב בטל כנ"ל. משא"כ בגט אם לא באתי יהא גט שוב להיפוך כיון דעכ"פ כפלי' אם באתי כו' והוי דומי' דב"ג שהתנאי גמור אם לא באתי ממילא כשנאנס דאינו בכלל אם לא באתי שוב אינו גט כנ"ל

רק גם לר"מ דל"א מכלל לאו אתה שומע הן כו' מ"מ שפיר החלוק הנ"ל דדוקא בלא כפל כלל אמרינן שאין דעתו לבטל אם לא יתקיים כנ"ל. אבל כשכפלי' ודעתו לבטל כשלא יקוים שוב הלאו קאי על ההן כנ"ל וכשהתנה שמקדשה ע"מ שיכנסנה כו' דאונס מיקרי לא כנס ממילא כשכופל שאם לא יכנוס לא יהיה קדושין הפי' אם לא יקוים התנאי דע"מ שיכנס וממילא גם אונס בכלל משא"כ תנאי דאם לא באתי יהיה גט דאין אונס בכלל רק אם לא יבא בלי אונס שוב הכפילות ג"כ הפי' כן אם באתי היינו שלא יקוים תנאו דאם לא באתי כו' לא יהיה גט כנ"ל וממילא אונס אינו גט מדינא אי לא משום צניעות כנ"ל. וגם בלשון התנא מפרש כן ריש קדושין היכא דהדיוקים סתרי דתני רישא נתן הוא ואמר כו' הא כו' נעשה כו' ע"ש. וכן מוכח פשטא דש"ס ק' ס"ג דאי ע"מ שירצה אבא שיאמר הן מת אב כו' הא לא אמר הן כו' ואי ע"מ שלא ימחה מהני מת וחשיב נתקיים וקשה בתרווייהו אי יש אונס בקדושין הא מת ונאנס מה שלא אמר הן ואי אין אונס בכלל ג"כ בע"מ שלא ימחה הפי' בלי אונס משא"כ מת כדאמר ריש כתובות דמת הוי אונס ולא בכלל אם לא באתי כו'. וע"כ החלוק כמ"ש כנ"ל דלא חשיב קיום מעשה כנ"ל. אך ר"ל ג"כ מיירי בהאי סוגי' דאמר ש"מ מדר' ינאי, כו'. ואיהו סבר כמאן דעבד אן בקיום מעשה ויש לחלק בין אונס של עצמו בזה אין בדעתו בתנאו כשיהיה אנוס רק שיהיה כאלו קיים התנאי לר"ל. משא"כ כשתולה במעשה אחרים י"ל דלכ"ע אין חלוק בין שנאנס האחר או לא דמ"מ לא נתקיים התנאי אף שהאב נאנס דמאי אכפת למקדש באונס אחרים וכן בגט כנ"ל. וממילא גם לדידן אין ראיה להנ"ל

וי"ל עוד דגם לר"ל בירושלמי מודה דאונס לא כמאן דעביד בקיום מעשה, רק שם מפורש שכפל ואמר ואי לא כנסתיך ליום פלן לא ליהוי עלך כלום ע"ש וא"כ י"ל דהיינו טעמא דר"ל נהי דע"מ מכנסך גם אונס אינו ככנסה אבל מאי דאמר אי לא כנסתיך הדיוק דוקא ברצון לא אונס א"כ הדיוקים סתרי אהדדי והוי ספק אי תפוס לשון ראשון או אחרון כהאי דכור בשלשים כי' וי"ב דנרין כו' דינר לחודש כו'. וממ"נ בין אי בעי כפול וגם אי לא בעי כפול יש הוכחה יותר מדכפל אי לא כו' מוכח דפרושי מפרש בלא אונס דוקא יבטל כלשון אם לא שאונס אינו בכלל כדאמר ב"מ ק"ב ע"ש. ויש הוכחה מדלא אמר אם יגיע ולא תהוי כנוסה לו דאז היה אונס בכלל והיינו דמסיים בירושלמי ע"ד דר"ל היך צריך למעבד כו' ולא תהוי כנוסה לו כו' ע"ש. שזה עיקר ההוכחה. וא"כ י"ל במתני' דע"מ שירצה דמייתי לרוב הגאונים כפשטי' בלא כפילות כרבנן או דמעכשיו א"צ כפילות. שוב גם לר"ל אונם כמאן דלא עביד בקיום מעשה. וא"כ גם לדידן נ"מ דאחמיר ר"י ופקיד לבנתי' לחוש לדברי ר"ל ע"ש י"ל דוקא בכפל אם לא כנסתיך כו' משא"כ בלא כפילות כנ"ל

וכן מוכח מב"מ ק"ד דהלל היה דורש כו' בני אלכסנדרי' שקודם חופה היו חוטפין כו' שהיה כתוב בכתובה לשתכנסי לחופה הוי לי לאנתו ולא עשו בניהם ממזרים והא למאי דסברי ר"י [זמנו] ש"ש מוכיח ולתוס' וש"פ גם לכשתצא חמה כו' הוי ספיקא דמעכשיו לאחר כו' א"כ אף שהיה כתוב לכשתכנסי כו' הוי תנאי דמעכשיו בפרט כיון שקדש סתם רק שדורש כו' א"א לדרוש רק שהוא תנאי דאינו מוכח יותר. וא"כ כיון שחטפו כו' לא נתקיים באונס וא"כ לר"ל בע"מ מכנס כו' ואנוס כמאן דעביד ועדיין ס' ממזרים ודוחק ל' משום דס' ממזר מותר. ולמ"ש א"ש דר"י דאית ליה זמנו ש"ש מוכיח לא בעי תנאי כפול ולכך לא הוזכר כפילות רק לכשתכנסי כו' וממילא גם לר"ל לא כמאן דעביד כנ"ל. אך בל"ז לא קשה משם, דודאי בלאחר לכ"ע אונס לא כמה דעביד דבמה יתחילו הקידושין רק בתנאי. וא"כ בתנאי דמעכשיו לאחר שאכנסך גם אי תנאי הוי הוא כשיעשה המעשה כמו בלאחר יחול למפרע מעכשיו וממילא גם לר"ל אונס לא כמה דעביד כנ"ל. ועוד דהלשון לכשתכנסי לחופה תלי' בדידה ג"כ והוי ממש כדמסיים בירושלמי לר"ל היך עביד לכשתהיה כנוסה לי כו' דמודה ר"ל כנ"ל

ולכאורה מוכת ג"כ מהא דגטין (ע"ד ע"ב] ע"מ שתתן לי ר' זוז דאי נתינה בע"כ לא שמה נתינה אינו גט והא עכ"פ אונס הוא שאינו רוצה לקבל ולר"ל כמה דעביד. אולם להנ"ל ג"כ אין ראיה דכיון דנתינה בע"כ ל"ש נתינה א"כ בכלל לשון התנאי שתתן לי הוא מדעתו וכשאינו רוצה לא נתקיים והוי ג"כ כמו בע"מ כנוסה לי כנ"ל דאונס זה מפורש בתנאי כנ"ל

שוב ראיתי. לריטב"א ריש כתובות ב' שכ' להדיא חלוק הנ"ל ד"ה אמר רבא לענין גטין אינו כן כלומר שאין הבעל י"ל טענת אונס כו' שאם נתן גט ע"ת, ונתקיים התנאי אע"פ שמחמת אונס נתקיים ה"ז גט לאפוקי אם לא נתקיים התנאי אע"פ שמחמת אונס לא נתקיים אינו גט דסוף סוף לא נתקיים יזה ברור עכ"ל. ומפורש כנ"ל. הגם דאפשר דדוקא בגט אמר וג"כ משום דאין אונס הן להקיום הן להביטול וכאלו לא נאנס משא"כ בשאר דברים אולם לא משמע לשונו כלל כנ"ל דא"כ לא הוי ליה לומר לאפוקי כו' דאדרבה שוה הטעם בשניהם וע"כ דהפי' מדינא כמ"ש

וכך הן דברי ירושלמי גבי אם מתי מחולי זה באכלו ארי כו' ור"ח פסק כוותיה ע"ש והפ' החולקים ע"פ גמ' דידן הוא מטעם שכ' תוס' שם דלשון א"ל אעמוד מחולי זה ג"כ משמעותו דוקא מחולי זה ע"ש לאפוקי מה שלא עמד ע"י אכילת ארי אין בכלל ע"ש. אבל לא מטעם שהיה אונס מה שלא מת מחולי זה שיהיה כאלו מת מחולי זה לר"ל כנ"ל. וע"כ כנ"ל דאונס לא חשוב כנתקיים כנ"ל. וא"כ לא היה מוכרח חלוק הר"ן ז"ל וי"ל דגם בקדושין כשמתנה אם לא אעשה דבר פלוני תהיה מקודשת ונאנס. יש אונס. אולם פשוט דבזה גם הר"ן מודה דהא עכ"פ גם בדעתו תלוי הקדושין ולא היה דעתו על אונס אינה מקודשת, רק בגט יש נ"מ במתנה אם אעשה דבר פלוני ונאנס בלא שכיח דלהר"ן לכאורה כאלו נתקיים כיון דתלי' רק בדעתו משא"כ לריטב"א ולהנ"ל א"ש

אמנם לע"ד דאין כאן מחלוקת דגם הר"ן מודה כמ"ש דלא חשיב אונס קיום מעשה כיון שלא נעשה כדמוכח מכל מ"ש. רק דהא בירושלמי דאמר סדר סמפון כך כו' מקדש אני כו' מבואר דכתבו הסמפון להיות לה לראיה כשלא יבא שתהוה מותרת אבל א התנאי בשעת קדושין או דהיא התנית התנאי כמו שהדרך כן בתנאי שלטובתה כדאמר בגמ' דלדידה הו"ל לאתנויי א"כ אורחא הכי. או דמסתמא דיברו קודם הקדושין ולא רצתה להתקדש רק על תנאי שיכנסה יום פלן ועי"ז קדשה ע"ת זה. א"כ הדין אפילו בזה אומר כן וזה אומר כן ועמד ועשה סתם קי"ל דסתמא נתרצה במה שאמר שכנגדו כמבואר ח"מ ס' רכ"א ולעיל ס' כ"ט ס"ח. א"כ כיון שהיא היה כונתה דוקא שיכנסה ואף אם באונס לא יבא לא תהיה מקודשת ממילא כיון שקדשה בתנאי הוי כאלו היא התנית כנ"ל. וממילא כיון שעיקר כונתה בתנאי זה הוא דאם לא יבא לא יהיה ק' ממילא בסתמא לא היה אונס בכלל דלא חשיב אם לא באתי כמו בגט ואף שהיה מתנית הן קודם ללאו שאם יבא תהיה מקודשת מ"מ זה אינו שייך לה שהוא המקדש רק רצונה בהתנאי דאם לא כו' בבטול הקדושין. ובזה אין אונס בכלל ולכך הוצרך הר"ן לטעמא דשוב כיון שלטובתה מה איכפת לה באונס שלו מ"מ אין רצונה אלא כשיתקיים. וגם כשהוא התנה ע"מ מכנסך ואם לא, כנסתיך כו' מ"מ כיון שע"י שנתרצית על תנאי זה קדשה להסכים לדעתה חשוב רק שמתנה עבורה י"ל שרצונה וכונתה רק על אם