חידושי הרי"ם אבן העזר קידושין רכז

בשביל מה שנתחייב ע"י הביאה דהא יכול לחזור עכ"פ מדרבנן שוב אינו אתנן כו' ולכאורה עוד ראיה דאמר סנהדרין (דף עא) דבן סורר כו' אינו חייב עד שיאכל משל אביו ושל אמו. ופריך משו אמו הא מה שקנתה אשה קנה בעלה ע"ש. ומאי פריך הא זה רק מדרבנן דמה שקנתה כו' ומה"ת הוי של אמו עדיין ויהיה נעשה בסו"מ כנ"ל. וע"כ דשוב גם מה"ת אינו נקרא של אמו כדעת הב"י אך יש לדחות דמ"מ לא היה חייב מיתה כיון דעכ"פ מדרבנן אינו של אמו וכמו דאזלינן בכל מקום לחומרא עכ"פ ע"י הדרבנן כמו כן לענין חיוב מיתה אזלינן לקולא ע"י הדרבנן כנ"ל. ולכאורה מוכח להדיא מדאמר בש"ס (גיטין דף עח) להכי קי"ל דד' אמות מהני בגט משום דקונה וזה הוי רק דרבנן כמבואר בב"מ ומבואר דכיון דתיקנו הוי שלה וקנתה מה"ת הגט כנ"ל

וכן משמע מדברי הב"ש לקמן סי' ל' ס"ק י' שכ' דאף דד' אמות דרבנן מ"מ שוב שלה מה"ת. ועיין מ"ש סי' כ"ח עכ"ל משמע דסבר דתלוי בדעת הב"י ור"י הנ"ל והיה מזה תימה לדעת הר"י אך באמת אין ראיה כלל דהר"ן ורשב"א כ' שם להדיא מטעם אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה גבי יכולה לשמרו דקנין זה אינו בכל מקום רק בגט תיקנו רק בד' אמות כ' הר"ן ז"ל באמת כן דכיון דהפקר ב"ד הפקר והקנום לה מגורשת מדאורייתא ע"ש דמבואר כהב"י הנ"ל

אך י"ל דהר"ן ז"ל לא כ' זה רק למה שכ' מקודם דגם בגט דוקא בסימטא דקונה בכל מקום ועל זה כ' שם כיון דהפקר ב"ד כו'. אבל לרוב הפ' דגם בר"ה מהני ד' אמות בגט ואף דאינו קונה בכ"מ מ"מ בגט מהני כמו יכולה לשמרו וא"כ היה תקנה מיוחדת בגט ואינו דומה כלל למחלוקת הר"י וב"י דהם לא נחלקו רק בקנין שתיקנו בכל מקום אי אתרמי לענין קדושין וכה"ג אם מועיל מן התורה אבל בדבר שהיתה עיקר התקנה לענין גט ואפקעינהו כמו בכל דוכתי דאמר אפקעינהו רבנן כו' וכן כ' הר"ן ז"ל להדיא שם דלהרמב"ם דגם בר"ה מהני הוא ג"כ משום תקנת עגונות ע"ש. ועוד כ' שם הר"ן דהא דאמר לא עבדינן בה עובדא היינו דוקא באותו שאינו קונה בכל מקום רק בגט מפני ת"ע אבל ד' אמות בסימטא דקונה בכל מקום שפיר עבדינן עובדא דלמה יגרע מבכל מקום ע"ש. והה"מ כ' דגם בסימטא לא עבדינן עובדא ע"ש והרא"ש ז"ל ושאר פוסקים. ולמ"ש י"ל טעם הפוסקים הנ"ל דג"כ סברי כהר"ן רק דכיון דמשום תקנת עגונות לא עבדינן עובדא אלא דנימא מחמת הקנין שקונה בכל מקום ושוב לענין זה לא מהני מדאורייתא כדעת הר"י הנ"ל דמ"מ אינו שלה מה"ת ומחמת התקנה בגט גופיה לא עבדין עובדא כנ"ל

אך אין ראיה מהפ' הנ"ל די"ל דאף דתיקנו בכל מקום שקונה בד' אמות מ"מ לא הקנו לו הרשות רק שיקנה החפץ המונח בד"א וא"כ בגט לא מהני דהא בעינן ונתן בידה רק דחצירה איתרבי מטעם יד או שליחות אבל קנין אגב וכה"ג כ' הר"ן ושאר פ' שם דלא מהני דאף שקנתה הגט מ"מ לא הוי ונתן בידה ע"ש וא"כ גם קנין ד"א אינו מועיל גם מדרבנן דאף שקנתה הגט מכל מקום אינו מונח בחצירה רק כקנין אגב וכה"ג דאינו מועיל. רק דגם על זה היתה התקנה בגט ושוב לא עבדינן עובדא כנ"ל. ולדעת הר"ן הקנו בכל מקום הרשות של ד"א ושוב הוי חצירה וכן מדויק לשון הר"ן שם. ואעפ"כ יש לדחות דגם הר"ן סובר כהר"י רק דסבר כיון דבכל מקום קונה מדרבנן שוב היתה התקנה בגט למיעבד בה עובדא ואפקעינהו רבנן כו' ודוקא באותן שאינו קונה בכ"מ לא עבדינן עובדא כו'. והוא דוחק דמשמע מדבריו ז"ל שלא היתה שום תקנה בגט בד"א בסימטא רק דממילא הוי גט מדאורייתא ע"ש וע"כ סובר דקנין דרבנן מהני מה"ת כנ"ל

ולכאורה מוכח עוד למאי שהוכיחו תוס' ורא"ש (ב"ק דף יב) דקנין אגב אינו אלא דרבנן ובגיטין (ע"ז ע"ב) פירש"י ז"ל ותיזל ותיחוד ותפתח ותקנה הגט באגב קרקע ע"ש שהי' כדי לפוטרה מחליצה ע"ש, וא"כ מה היה מועיל כיון שלא קנתה הגט רק מדרבנן בקנין אגב ומדאורייתא אינה מגורשת ועדיין תהיה צריכה חליצה ואסור לטלטלו רק כדי שלא תפול לפני יבם ע"ש ברש"י ותוס' ומוכח כדעת הב"י דכיון שקנתה מדרבנן תהי' מגורשת מה"ת. וזה דמי למחלקותם במעמד ג' דכמו דכאן קנתה הקדושין בקנין דרבנן כמו כן שם קנתה א בקנין דרבנן ומועיל כנ"ל. אך יש לדחות ג"כ, דרש"י ז"ל אפשר, דלא סבר כתוס' שם רק דקנין אגב דאורייתא. ותוס' ורא"ש באמת סוברים דהיתה מגורשת שם מטעם חצר לא בקנין אגב כמ"ש הר"ן שם

עוד י"ל דהא באמת דברי רש"י ז"ל תמוהים למה לא פירש מטעם חצר באמת כמ"ש הרשב"א והר"ן שם. ובס' פ"י תירץ דעכשיו לס"ד דלא ידע רבא עדיין דגיטה וחצירה באין כא' ע"ש וע"כ היה סבר דבעינן שיהיה החצר שלה מקודם לכך אי אפשר לפרש מטעם חצר כיון שהוא בבת א' והוצרך רש"י לפרש מטעם אגב ותמה על הרשב"א ור"ן איך פירשו מטעם חצר הא לא מהני לס"ד עכשיו והניח בצ"ע ע"ש. והנה תמיהתו על הפ' לא קשה מידי דודאי מה דהוי ס"ד דלא מהני גיטה וחצירה באין כא' היינו למאי דאמרינן דמה שקנתה אשה קנה בעלה כו' רק דעל ידי הגט שמתגרשת נעשה גם החצר שלה ותתגרש ג"כ זה הוי ס"ד דלא מהני כיון ששניהם תלוים זה בזה דכל זמן שאינו חצירה אינה מגורשת וכל זמן שאינה מגורשת אינו חצירה ובמה יתחילו הגירושין לחול שתהיה מגורשת ויהיה נעשה חצירה אדרבה נימא דאינה מגורשת ואינו חצירה ולא בא לידה כלל וזה אשמעינן דבר חידוש שיהיה מועיל גם בכה"ג והוי ס"ד דרבא דלא מהני כנ"ל. אבל כאן בארוסה דלא שייך קנה בעלה כדאמר התם וא"כ אין קנין החצר תלוי כלל בהגט דאף אי אינה מגורשת מ"מ קנתה החצר וא"כ ודאי ממילא מגורשת דאיכא נתינה לידה ומה בכך שהוא בבת אחת ושפיר פירשו מטעם חצר כנ"ל וזה פשוט. רק מ"מ בדברי רש"י אפשר לומר כדבריו דרש"י ז"ל סבר דלס"ד דרבא גם בכה"ג אינו מועיל כשבא בב"א והיינו כמ"ש הש"ך ז"ל ח"מ סי' ר"ב דאינו קונה בחצר רק כשהיה שלו מקודם ע"ש, ולכך לא פירש מטעם חצר כנ"ל. אמנם עדיין קשה דנהי דבב"א אינו מועיל מ"מ תתגרש רגע אחת אחר קנין החצר דכיון שכבר הוא שלה מתגרשת דבשלמא בהא דאמר בש"ס גיטה וחצירה באין כא' לא שייך הנ"ל דתתגרש רגע אח"כ דז"א דאי תתגרש אח"כ גם קנין החצר בא אז דתלוי זה בזה דקודם הגירושין אינה יכולה לקנות גם החצר כנ"ל. משא"כ כאן דהחצר ודאי קנתה גם אי לא קנתה הגט וא"כ שוב קנתה אח"כ גם הגט ברגע שלאחריו כיון שכבר החצר שלה

אך י"ל למ"ש תוס' שם דהא דלא הוי טלי גיטיך מע"ג קרקע משום דהא בא מרשותו לרשותה והיינו דהא מקודם היה מונח בחצירו שהוא בידו ועתה שנעשה חצירה מונח בידה א"כ בא מידו לידה ע"ש, וא"כ אי נימא דבב"א אינו מועיל רק דקנתה החצר מקודם ואח"כ תתגרש שוב הוי טלי גיטך מעג"ק דהא היה כבר מונח בידה קודם הגירושין ובשעה שמתגרשת ליכא נתינה מידו לידה ולא מהני כנ"ל וא"ש. רק דאף להפ' באה"ע לקמן ס' קמ"א דבכה"ג לא הוי טלי גיטך מעג"ק בקפצה ידי' ברצונו ע"ש. וא"כ גם בהנ"ל לא הוי טלי מעג"ק וקשה דמועיל כנ"ל. אך י"ל למאי דמבואר לקמן סי' קל"ז באמר חוץ מפלוני כו' צריך לחזור וליטול ממנה ויתננו לה כו' דכיון שכבר קנתה הגט בנתינה ראשונה והוא שלה אינו מועיל אח"כ אם אינו נוטלו ממנה דבעינן דבשעה שמתגרשת יהיה הגט שלו ויתננו לה ע"ש דדוקא היכא דהנתינה ראשונה לא הי' מועלת כלל ולא קנתה א"צ לחזר וליטול ע"ש. וא"כ למאי דמבואר בח"מ סי' ר"ב דהיכא שמקנה קרקע ומטלטלין קני גם המטלטלים אף שאינו אומר אגב כיון שהם צבורין בתוכה ע"ש. וא"כ א"ש כאן דלא קשה שתתגרש מטעם חצר לאחר קנין החצר דז"א דהא כבר קנתה הגט באגב עכ"פ מדרבנן ואף שלא אמר אגב כנ"ל וא"כ הועיל הנתינה הראשונה והגט שלה כבר ושוב אינה יכולה להתגרש ברגע שאחר קנין החצר דאז אין הגט שלו שכבר הוא שלה מחמת קנין אגב כנ"ל

ומיושב שפיר הנ"ל דפירש"י ז"ל דמגורשת מטעם אגב והיינו דמגורשת ממ"נ גם מדאורייתא דאי אמרינן דקנין דרבנן מהני מן התורה א"כ ודאי מגורשת מה"ת מטעם אגב. ואי אינו מועיל מה"ת א"כ ג"כ מהני דמדרבנן מתגרשת מטעם אגב וגם מדאורייתא מגורשת דהא מה"ת דאין אגב מועיל אם כן לא קנתה הגט כלל ושוב מתגרשת מטעם חצר ברגע שלאחר קניית החצר דהא הוי שלו אז עדיין דמה"ת לא היה מועיל נתינה ראשונה כלום. ומדרבנן דכבר קנתה ואינו שלו אז מ"מ הא מדרבנן כבר נתגרשה באמת מיד מטעם אגב ופי' רש"י ז"ל שפיר דמהני אף אי