חידושי הרי"ם אבן העזר קידושין קפה

קרקע מהני ע"ש ומאד תמוהים דבריו דמבואר ברא"ש וטור ושאר ופוסקים דלתוס' מיירי שנתן לתוך חיקה רק אמירתה בעי אי הוי שאינה רוצית בקדושין ושוב לא מהני מה שזרק אח"כ לתוך חיקה מאחר שאמרה תנהו על הסלע אי לא אבל עכ"פ היה נתינה ממש ומה ענין זה לטלי מעג"ק אדרבה מלשון הרא"ש וטור שלא פירשו כשלקחה אח"כ מהסלע משמע דלא היה מהני משום דהיה טלי כו'. ואם היה סובר מהרי"ן לב דמטעם ערב היא מקודשת כמו תן לפלוני א"כ בנתינה זו שנתן על הסלע מקודשת ומה זה דמיון לטלי מע"ג קרקע והיה לו להביא מתן לפלוני. ובפרט דהרמב"ם ורש"י מפרשים מדין חצר. וגם מהרי"ן לב מסיק שאינו מכריע בדין זה והוא ס' קדושין ע"ש. שוב מצאתי לראנ"ח בת' ס' פ"ה דף ק"ל מסתפק ג"כ בטלי מע"ג קרקע וכ' מהא דסלע של שניהם ודחה כמ"ש ואח"כ כ' דסברא הוא דמקודשת כיון דקדושין לאו בנתינה תלי' אלא בהנאה כדאשכחן בקבלה דאדם חשוב ובאדבר עליך לשלטון כו' וכיון שכן לא גרע הך הנאה דמתהנית ע"י נטילת ממון שלו מע"ג קרקע מהנאת קבלת מתנה דמקודשת ע"ש ולא ראה ג"כ דברי מהרי"ל שדחה ראיות אלו

אולם הביא הראנ"ח מת' מהר"מ פאדאווי ס' כ"ד רחל שחטפה מעות כו' דצידד להקל מטעמים אחרים ולא משום טלי מע"ג קרקע ע"ש. האמת אתו דעובדא דמהר"מ הנ"ל הוא ממש כעובדא דמהרי"ל, ומ"מ אינו נראה להקל כלל נגד מהרי"ל מאחר שמהר"מ לא הביאו ומהרי"ל חולק בהדיא בדין זה עצמו, וגם במהר"מ פ' אינו מפורש כלל רק שמצדד להקל מטעמים אחרים אולי מספקא לי' ג"כ בהך דינא. ואף אם היה חולק בהדיא להקל היה קשה לסמוך נגד מהרי"ל מכ"ש שלא ראה דבריו דאמרינן אי הוי שמיע ליה כמ"ש בח"מ ס' כ"ה. ולכך נראה כהב"ש בשם רש"ך דספיקא הוי כנ"ל שוב ראיתי בס' תורת גטין להגאון מליסא [שכ' קצת ממש"כ לעיל ע"ש גיטין (דף ט ע"ב) וכ' שם] דבשיחרור טלי מע"ג קרקע כשר כמבואר ברמב"ם ה' עבדים פ"ו שכ' דרק לשמה ומחובר פסול בשחרור דאיכא קרא אבל בשאר דברים שוה לשאר שטרות ועוד ראיה לזה דהא בגטין מסיק מלתא דאיתא בקדושין לא קתני ובקדושין כ' הפוסקים דטלי קדושיך מע"ג קרקע כשר עיין ב"ש ריש ה' קדושין ואי בשחרור פסול טלי שחרורך מע"ג קרקע א"כ קשה דליחשוב מה דשוה גטי נשים לשיחרור בטלי מע"ג קרקע כו' דליתא בקדושין כמ"ש הב"ש הנ"ל. ועיין רשב"א קדושין דלאו לכל מילי איתקוש ויצאה והיתה אלא מוכרח שגם בשיחרור כשר טלי מע"ג קרקע עכ"ל. ולא ידענא מאי קאמר היכן מצא בב"ש דטלי מע"ג קרקע כשר בקדושין ומה שנסתפק הוא בקדושי כסף דסבר הר"ן דלא איתקוש לגט ושם מלתא דליתא גבי קדושין קאי אשטר קדושין דכ"כ הר"ן להדיא להמכשירים מחובר כו' דרק שטר קדושין פסול מחובר וממילא גם טלי מע"ג קרקע פסול בשטר קדושין מהיקשא דויצאה והיתה. וממילא אף דפסול בשיחרור לא תני משום דאיתא בקדושין היינו בשטר דפסול טלי מע"ג קרקע כמו בגט וכמו מחובר דבאמת חד טעמא הוא דלדידן דלא ס"ל טעם הירושלמי לפסול מחובר מספק רק משום דבעינן לקיים קרא כפשטי' ונתן שיהיה נתינה מיד ליד ממש ומה"ט לא מהני כשמקנה לה המחובר בלא קציצה כמו שהוא כמבואר ברשב"א וריטב"א ור"ן במשנה דאין כותבין על המחובר ע"ש. וכמו דפסלו שטר מחובר דבעי נתינה בשטר קדושין ממילא גם טלי מע"ג קרקע פסול משום דבעי נתינה כמו בגט. וכן בשיחרור פסול. וכן פי' רש"י להדיא דליתא בקדושין בשטר ורשב"א בחידושיו שם וכל הפוסקים ומהרמב"ם ז"ל. גם אם היה ראיה ג"כ אינו מוכח לשאר פ' והוא לא הביא כלל היקישא דלה לה מאשה וכבר תמהו עליו בלח"מ וש"פ, אבל רש"י שפי' בהדיא פסול מחובר מלה לה כו' וכיון שגוף הנתינה איתקוש לגט דבעי נתינה ממש ממילא טלי כו' פסול. אמנם גם מרמב"ם אין ראיה כלל דלא נקיט רק המבואר בתוספתא כדרכו דגם לטעמא דידי' דכ' חופשה לא ניתן לה פסול מחובר וג"כ פסול טלי שאינו נתינה. ובשטרות דכשר ד' ואקח ספר המקנה דלא כ' נתינה כלל ומשמע ודאי דגם לרמב"ם פסול בכתבו על חובר השטר שיחרור ונותן לו כל המחובר והא גבי ונתן הכסף הקדש חשיב נתינה בקרקע. וע"כ דשם הקנאה חשיב נתינה משא"כ שחרור צריך נתינת גט כמו בגט. ונראה כיון דכ' הרמב"ם ונותן לו השטר שיחרור נכלל בלשון זה נתינה ממש ואימעוט טלי כו' אף לקולא כ' הר"ן פ"ק דקדושין להרמב"ם ז"ל דדוקא בקדושין מהני הילך מנה כו' מדין עבד כנעני משום דאיתקוש לה לה כו' משא"כ במכר ע"ש וע"כ דסבר היקש הנ"ל לענין הנתינה גם לקולא מכש"כ לחומרא דבעי נתינה ממש

ועוד דהא ע"כ הרמב"ם ז"ל שיורי שייר כמה דברים עוד השוה לגט ולא לשטרות. דשניהם בע"כ דמקבל משא"כ בשטרות. ותוס' הניחו בקושיא בריש גטין (דף י). אבל הרמב"ם דכ' דשוה לשאר שטרות ע"כ דלא מיירי מענין הנתינה כלל רק מכתיבת השטר. ומוליך ומביא בפ"נ דומה קצת בענין הכתיבה. ועוד דהרמב"ם עצמו כ' אח"כ כמה דברים פ"ז ה"א דצריך שיהיה כרות גיטא כמו גט ובטל כשאינו כריתות כמו בגט אשה. וכן מבואר ברש"י ט' ע"א דלאו כרות גיטא כו' דגבי אשה כ' ספר כריתות ושיחרור עבדים גמרי לה לה מאשה כו' ובעי בהו כריתות וכן פי' הרי"ף שם. ואעפ"כ לא מנה הרמב"ם ז"ל ששוה לגט דבעי כריתות וכן משחרר ב' עבדים בשטר א' דג"כ אימעוט מלה ולא לה ולחברתה כמו בגט. אך בזה י"ל דנכלל בלשמה שאינו נכתב לשמה בלבד כו'

ועוד משחרר חצי עבדו בשטר בש"ס, גטין מ"ב דבכסף מהני ובשטר לא מהני משום לה לה מאשה דמגרש חצי אשה אינו כלום וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ז ה' ד' שהוא עבד כמו שהיה. ומ"מ לא מנאו בהדי הדומים לגט. וע"כ משום דאיתא בקדושין ג"כ דחצי אינה מקודשת. וע"כ דמ"ש דבשאר דברים שוה לשאר שטרות לאו דוקא לשאר שטרות. רק לשטר קדושין. או דשייר עוד וממילא גם בטלי מע"ג קרקע כיון דגם בשטר קדושין י"ל דנכלל וכן משמע בש"ם ורמב"ם שם דצריך שליחות גמור להולכה בשיחרור כמו בגט. ואי טלי היה כשר א"צ לשליחות על הנתינה כלל יהיה כטלי מעל גבי קרקע ע"ש. בפרט דמשמע דא"צ אמירה כלל בנתינה שיחרור שלא הוזכר כלל בטור וש"ע סי' רס"ז. וא"כ הנך דלא בני שליחות מעשה [קוף] עבדי

ואין ראיה ברורה כלל שנכשיר טלי מע"ג קרקע בשיחרור רק מדברי תוס' כמ"ש לעיל בהא דתן כזכי וי"ל כמ"ש לעיל ועוד דהא לא חזרה שליחות אצל הבעל ספיקא הוא בש"ס וע"כ אי לא בעינן היה נקרא זה בא מידו לידה וכדאמר נעשה שלוחו ושלוחה ושפיר היה מועיל תן כזכי שנעשה שלוחו של הרב ליקח אותו והוא כבודו ואח"כ נעשה שלוחו של העבד לזכות ואין ראיה על טלי מעג"ק. ובהא דעבז"ל שכתבנו לעיל יש לדחות ג"כ מאחר שהוא תקנת חכמים כמ"ש תוס' ב"מ כ' ממילא נכלל בהתקנה גם זה שיהיה כשר אף שאינו בא מיד הרב ממש כנ"ל

ובט"ז יו"ד סי' רס"ז ס"ק י"ד פסק ג"כ דאף שאינו נותן מיד ליד להזוכה רק מראהו ואומר זכה מהני בשחרור כשמגבי' הזוכה בשביל העבד ע"ש וכדברי תוס' הנ"ל. ומ"מ נראה לחלק כמ"ש לעיל דחשיב סיוע גמור דאי לאו אמירתו לו זכה לא יהיה זוכה לו ולא יהיה ביד העבד כלל. משא"כ באומר לעבד טלי מעג"ק. אמנם אפשר דגם בעבד עצמו שייך טעם זה כיון דיד עבד כיד רבו דקני ליה רק מטעם גטו וידו באין כא' א"כ שוב באומר טלי מע"ג קרקע ע"י אמירתו וריצוי של הרב בא ליד העבד דבלא אמירתו אף שהעבד לקחו היה עדיין מונח ביד רבו דכיון שלא היה משוחרר ממילא היה ביד רבו וא"כ רק ע"י אמירתו וריצוי שלו בא ליד העבד היינו ע"י השיחרור ושוב הוי כעייק ליה חרצי' ושלפתו כו' ודוקא בגט דיד דאשה לא קני' ליה ואף בלי אמירתו טול היה בידה ואין זה סיוע לשיהיה בידה פסול דאין כאן ונתן כמ"ש לעיל משא"כ בעבד בלא השיחרור אינו בידו כלל אף שנוטלו והוי כמו תיחוד ותפתח וכמ"ש לעיל וי"ל דשפיר מהני

ומדברי הר"ן ז"ל גטין י"ג יש להוכיח קצת ג"כ דטלי מע"ג קרקע כשר בשיחרור שפי' דאי תופס לבע"ח קני אף אי תן לאו כזכי מ"מ כיון דזכין לאדם כו' עושה עצמו שליח לקבלה והוי כאלו בא ליד העבד ע"ש. והא לא חזרה שליחות כו' דמבואר להדיא בש"ס גטין דלא מהני כשעושית השליח להולכה שליח לקבלה דממאן מקבלת ע"ש וכאן כשיהיה נעשה שליח העבד אין כאן נתינה. ומשמע משום דמהני טלי כו' ולא בעינן חזרה כו' כמ"ש לעיל. אך י"ל דכונת הר"ן למ"ד לא בעינן חזרה שליחות גם בגט דספיקא הוא בש"ס, וכן מה שהקשה הר"ן למה לא יקנה בגט