חידושי הרי"ם אבן העזר קידושין קפ

מהרי"ל גבי מחילת מלוה וקבלה דאדם חשוב. דאף שגם היא מסייעת בלקיחתה מע"ג קרקע מ"מ הא בקבלה דאדם חשוב ג"כ מסייעת בנתינתה ומ"מ מהני. ולא שייך לאקושי לגט. דכיון דגם בגט מהני בא מרשותו לרשותה רק דהתם לא משכחת כה"ג שיבא ממנו אלי' שע"כ הגט הוא דבר נפרד. אבל נתינה דקדושין שהוא שוה כסף וההנאה ש"כ וע"י הדיבור או מעשה שלו נעשה ההנאה הוי בא ממנו אלי' והוי שפיר נתינה גמורה. רק כשאינו מקדשה בההנאת מתנה רק בגוף הדבר שנותן ע"ז סבר מהרי"ל דצריך שיבא מידו אלי' אף דההנאה ממילא מ"מ לא מהני כמו מקדש במלוה דלא מהני אף דממילא הנאת מחילת מלוה איכא לא מהני כיון שמקדשה בגוף המלוה וזה לא הוי נתינה וכן בהנ"ל כשאינה נוטלתו מחצירו או מידו אין הדבר שנותן בא מידו לידה ומקשינן לגט דלא מהני אבל בנוטלת מחצירו בצווי י"ל שפיר דמהני דלענין טלי הוי ריצוי שלו סיוע כנ"ל

ונראה לע"ד ראיה ברורה למ"ש מדברי תוס' גיטין (דף יג ע"א) האומר תן גט זה כו' שטר שיחרור זה לעבדי כו' שכ' תוס' אי גרסינן תן כו' א"נ כרבנן דזכות הוא לעבד כו' וכשאינו נותנו מיד ליד אלא מראהו ומצוהו ליתנו כו' והוא לא נוטלו מחיים כו' ע"ש. ותמוה הא אף אם נוטלו מיד וזוכה בשביל העבד לא עדיף מנטלו העבד בעצמו דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע דלא מהני דהא ודאי דפסול בשיחרור כמו בגט דילפינן לה לה מאשה כדפסול מחובר בש"ס (ט' ע"ב) ופירש"י דכ' וכתב ונתן כו' ואיתקוש לה לה מאשה וכיון דאיתקוש ונתן כו' ודאי דפסול טלי מעג"ק ואיך יועיל כנ"ל

ולמ"ש מיושב דכיון דזכות הוא לעבד כו' וע"י אמירת האדון זכי בשיחרור זה לעבדי עי"ז זוכה ומונח ביד הזוכה שהוא כיד העבד שוב שפיר מהני ולא הוי טלי מעג"ק דע"י סיוע שלו בא ליד העבד שאם לא יצוהו לזכות לא יהיה זכות ולא יהיה כלל יד הזוכה כיד העבד והוי ממש כמו גבי תיחוד ותפתח ועדיף מאלו העבד בעצמו נוטלו מע"ג קרקע דכיון דנתינת גט הוא וב"כ וב"כ יהי' בידו אף אם לא ירצה האדון. משא"כ בזוכה עבור העבד דבלא זיכוי של האדון לא יהיה בא כלל ליד העבד דכשאינו זכות אין ידו כיד העבד ואינו שליח כלל. שוב הנתינה ע"י האדון ומהני וא"ש כשמראהו ומצוהו ליתנו כו'

אך למ"ש לעיל היה צריך שיקח הזוכה עבור העבד דוקא מחצירו של האדון ואז מהני הסיוע דבא מידו לידו משא"כ כשהי' מונח ברשות אחר. אך שם מסתמא מונח ברשות האדון. עכ"פ מוכח דמה שע"י דיבורו יהיה ביד המקבל גט שפיר מהני דלא להוי טלי מעג"ק וממילא גם בקדושין שצריך נתינה של הקנאה וזה בא ע"י הקנאת הבעל שפיר מהני. רק דיהיה צריך שיבא מיד הבעל או מחצירו כנ"ל

אמנם גם ע"ז קשה לי דאמר פ"ק דב"מ דלאביי דסבר עידיו בחתומיו זכין לו מהני בשיחרור משעת חתימה לרבנן דזכות הוא לעבד. והא לא היה מעולם ביד הרב הגט שיחרור ובפרט לר"מ דע"ח כרתי וא"כ לא נעשה גט שיחרור עד אחר חתימה וא"כ מאי מהני שיזכו עבור העבד הא הוי טלי מע"ג קרקע שלא נתן להם גט מעולם ונהי דע"י צווי זכי הוי סיוע אבל לא בא מידו כנ"ל. וע"כ דאף שלא בא מידו מהני דכיון דמסייע לנטילתה חשיב ונתן

והנה היה אפשר לומר דגם אי בעינן שיבא מידו מ"מ מהני. דהא אמר בש"ס גיטין (דף כג) דהוי מהני בעושה שליח לאשה עצמה שתהיה שליח להולכה עד דמטית התם כו' וקבלי את גיטך רק דפריך והא לא חזרה שליחות אצל הבעל ופירש"י ז"ל משום דאז נעשית בעל המעשה ופסק שליחותו וממי מקבלת כו' ע"ש דעיקר הטעם כיון דטלי גיטך מע"ג קרקע לא מהני ממילא צריך להיות נותן ומקבל וא"א להיות כ"א שתיהן וכשהיא שלוחו להולכה שיהיה נקרא נותן אל מי נותן ואין כאן מקבל ובתורת קבלה שנחשיבה לעצמה בתורת מקבל פסק שליחותה במקום הבעל וממי מקבלת והוי כטלי מע"ג קרקע כנ"ל. שוב ראיתי מפורש כן בריטב"א גיטין. אבל אם היה מועיל טלי מע"ג קרקע היה מהני שפיר כנ"ל דאף דמטית התם פסק שליחות הבעל ומקבלת מעצמה מה בכך ולכך פריך הש"ס שם מקודם אאתנחי' אארעא משום טלי מע"ג קרקע ואח"כ הא דלא חזרה כו'. וא"כ גבי שיחרור בתן כזכי כו אף שמראהו ומצוה ליקח אף מקרקע שאינו שלו י"ל ג"כ שפיר דמהני דהא בתורת שליח הולכה אינו מזיק מה שאינו נותנו מידו דהשליח נעשה ידו וכמו לוקח בעצמו מע"ג קרקע, וא"כ כיון שכתבנו דלענין נטילתו שיזכה בעבור העבד לא מיקרי טלי דהא ע"י דיבור שיזכה בא ליד העבד מהני הסיוע כנ"ל רק שלא יועיל מטעם שלא בא מיד האדון כיון שלוקחו מחצר שאינו שלו. וא"כ שוב גם זה מהני דנעשה שלוחו להולכה ליקח הגט מע"ג קרקע ושוב הוי כמונח ביד הרב ושוב יכול אח"כ לזכות בשביל העבד ושפיר בא מיד שליח הרב לידו ואף שנעשה מקבל ופסק שליחות הרב מהני דלענין זה מהני הסיוע מה שבא ליד העבד משום הזכי' שמצוהו לזכות דמקרי ונתן וכמו תיחוד ותפתח כיון דהיה מהני טלי מע"ג קרקע כשהיה לוקחו מיד הרב או שלוחו אף שלא היה כאן נותן משום הסיוע כנ"ל ושפיר מהני כנ"ל. וממילא גם בהא דעידיו בז"ל דהתתימה בשליחות הבעל ועד אחר החתימה הם שלוחי הרב ושוב יכולין לזכות עבור העבד דבא מידו לידו כנ"ל. וממילא להנ"ל היה מהני גם בקדושין טלי מע"ג קרקע כשמצוה אותה ליקח אף מחצר שאינוו שלו דג"כ שייך כנ"ל שנעשית שלוחו ליקח והוא כמונח בידו ושוב זוכית עבור עצמה והוי כלקחתו מידו ושוב מהני שע"י סיוע שלו היינו ע"י הקנאתו היא זוכית בהכסף קדושין וכמו בגט דהיה מהני אי לא הוי בעינן חזרה שליחות כו' ואף שאינו אומר בפירוש כן הא מ"מ כיון שאומר טלי מע"ג קרקע והתקדשי בו ממילא לקיחתה הוי שליחותו וזוכית בו מיד אחר קבלתה וכמו בתן מנה לפלוני ואתקדש כו' ובהילך מנה כו' לטעם הירושלמי שזוכית בשבילו ואח"כ זוכית בשביל עצמה ומהני אף שלא פירש כן דממילא הוא כנ"ל וכן גיטין (דף יג) אי תופס לבע"ח קנה שכ' הר"ן ז"ל דנעשה אחר כך שלוחו של העבד לקבלו מעצמו ע"ש ואף דלכאורה כיון דא"א להיות במקום עצמה אלא א"כ פסק שליחות הבעל א"כ אינו בא מיד הבעל לידה. ז"א דלכאורה מה בכך שלא חזרה שליחות כו' הא כמו בתיחוד ותפתח דמהני משום שבא מידו לידה והיינו דע"י המתנה מהחצר נעשה מידו ידה כמ"ש תוס' ומהני. וא"כ באשה עצמה דלא חזרה שליחות כו' אף דא"א להיות נותן ומקבל מ"מ מה שנעשית עבור עצמה ופסק שליחות הבעל הוי בא מידו לידה כמו בחצר הנ"ל דממה שהיתה שלוחו וידו ונעשית ידה ומונח בידה ובמה שנעשה לעצמה פסק השליחות וממילא מונח בידה ולמה לא יהיה מהני. אך הטעם דאין כאן מעשה שלו להנתינה שיגיע לידה דגבי תיחוד ותפתת או שטר מתנה על החצר הוא ע"י מעשה והקנאה שלו בא לידה מידו. אבל בלא חזרה שליחות אצל הבעל כו'. בשעה שנעשית עבור עצמה ופסקה להיות שליח הבעל וידו זה המעשה עושית בתורת עצמה ולא בשליחות הבעל וא"כ הוי ממש ונתן ולא שתטול דהא לוקחת מעצמה הגט לידה מידו דבמה שנעשית מקבלת עבור עצמה פסק ממילא שליחות הבעל ונהי שבא מידו לידה מ"מ הבעל לא עשה זה ואין כאן סיוע שלו כלל בשעה שמקבלת וכמו קפצה ידי' בחוזק משא"כ בהקנאה דחצר כנ"ל. וא"כ גבי זכי או בקדושין דחשבינן מה שצריך לזיכוי והקנאה שלו דהוי סיוע שלו לנטילתה א"כ שוב מהני טלי מע"ג קרקע כשלוקחת בתורת שליחות אף שנעשית מקבל אח"כ בתורת לעצמה ופסק שליחותו ולא חזרה כו' מה בכך הא שפיר בא מידו לידה בלי הפסק דלענין שיבא מידו שפיר הוי כן במה שפסק שליחותו. רק שיהיה סיוע שלו ובקדושין אף שמקבלת מעצמה חשיב סיוע שלו שיהיה נתינה של זכי' ושפיר מהני אף טלי מחצר שאינו שלו כמו מידו או מחצר שלו כנ"ל

וא"כ היה אפשר דמהרי"ל מודה דמהני בקדושין אומר טלי מעל גבי קרקע והתקדשי כו' ונוטלת בצוויו. ולא קאמר אלא בעובדא דידי' בגזלה כו' או פקדון דמייתי או דנותן אחר כו דלא נטלה בצוויו מעולם ולא שייך טעם הנ"ל שיהיה בשליחותו. משא"כ בשליחותו ובצוויו י"ל דמודה דמהני דמיקרי בא מידו וסיוע לנטילה דחשיב נתינה כנ"ל

ובש"ס ב"מ (דף עא ע"ב) נכרי שלוה מישראל כו' העמידו אצל נכרי כו' דפריך בשלמא סיפא לחומרא כו' ותמהו בתוס' דהוי רבית גמור שנעשה הישראל שני שלוחו של ראשון לקבל חובו מהנכרי ומה צורך לשליחות הנכרי בזה ותירצו דנהי דמציאה יכול