חידושי הרי"ם אבן העזר קידושין קעח

שיהיה הגט בידה דהיינו נתינת גט לזה אינו מסייע כלל דגם שלא מרצונו מ"מ יהיה הגט בידה וכל הסיוע שלו אינו אלא לקנין הממון שתקנה אותו אבל לענין נתינת הגט אין כאן סיוע שלו ושפיר לא מהני. אבל גבי תיזול ותיחוד ותפתח שהגט מונח בחצירו שהוא בידו והוא אומר לך חזק וקני והיא עושית קנין חזקה לקנות החצר א"כ בלא אמירתו לך חזק וקני ובלא ריצוי שלו לא יועיל חזקה שלה כלל לקנות החצר וממילא לא יהיה הגט בידה כלל ועדיין יהי' מונח בידו. וא"כ שפיר מסייע בגוף הנתינה גם לזה שיהיה נטילת הגט לידה ומהני שפיר כמו עייק לה חרצי' ושלפתו כנ"ל. וזה ברור לע"ד וא"כ נראה ממילא בקדושין דנתינה דקדושין הוא נתינת ממון דצריך ש"פ וכמו כל נתינה דקאי על נתינת ממון שאינו פחות מש"פ כמ"ש תוס' הנ"ל וא"כ גם טלי מע"ג קרקע י"ל שפיר דחשיב נתינה דהא לענין זה שיהיה נתינת ממון ממילא בלא ריצוי שלו אף שתטול מעצמה לא תקנה אותו ולא יהיה שלה ואין כאן נתינת ממון ומה שנעשה נתינה הוא ע"י צווי וריצוי שלו שפיר הוי כמו עייק חרצי' כו' וכמו תיחוד ותפתח ממש כנ"ל. וקרינן ביה שפיר ונתן דזהו הנתינה שקרוי נתינה בקדושין דהיינו נתינת ממון הוא ע"י כנ"ל. וגם בגט מהני כזה כנ"ל

ואין לומר דכיון דלגוף הנתינה א"צ סיוע שלו רק לכשיהיה נתינה המועלת בקדושין לא מיקרי זה מעשה שלו דז"א דהא כ' תוס' ב"מ (דף ז') בגט בידה ומשיחה בידו כו' וקפצה ידי' בחוזק עד שא"י לנתקו דלא מהני דמקרי טלי גיטך כו' ועקרי מעשה שלה ואף דהא נתינה לכל הדברים הוי אף שיכול לנתקו כדאמר בש"ס ב"מ ודף ז' ע"א) האי סודרא כיון דתפיס כו' דפריך מ"ש מגט בידה ומשיחה בידו כו' ואמר התם כריתות בעינן וליכא הכא נתינה בעינן והאיכא כו' וא"כ למה כ' תוס' דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע הא הנתינה עשה הוא לגמרי אף קודם שקפצה ידי' וע"כ כיון דנתינה הכתוב בגט היינו דוקא נתינה שיש בה כריתות א"כ הוי מעשה שלה זה שיהיה נתינה המועלת בגט ולא דמי לנתן סתם דסגי באומר אח"כ ה"ז גיטך דהיא נתינה גמורה המועלת רק שאינה מגורשת מטעם אחר משא"כ בזה דלא היה נתינה של כריתות דהיה החסרון בגוף הנתינה ומועיל ע"י קפיצת ידי' מקרי טלי כו' וממילא לדידן להיפוך למאי דקי"ל דמהני סיוע שלו עייק חרצי' ושלפתו כיון דמסייע לגוף הנתינה וכמבואר שבת (דף צג) דאף דמסייע אין בו ממש מ"מ כשעושה באופן שלא היה יכול זה לעשות בלי סיוע שלו מקרי הוא העושה בסיוע זה ע"ש. וא"כ ממילא נתינה דקדושין שאינו נקרא נתינה פחות מש"פ כיון דקאי אנתינת כסף וכיון שע"י הקנאה שלו נעשה נתינה המועלת שפיר מקרי סיוע וכנ"ל ומהני. אך לכאורה זה שפיר למסקנת תוס' גטין (דף עח) דלא כר"ת גבי קפצה ידי' רק דמהני כיון שהוא ע"י סיוע שלו כמו עייק לה חרצי' כו'. אבל להרא"ש וטור שפסקו בקפצה ידי' בחוזק דלא מהני דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע אף שהוא ע"י סיוע שלו וא"כ ע"כ לחלק בין הא דתיחוד ותפתח שמפורש בש"ס דמהני כמ"ש בס' ת"ג דכשהיא עושה מעשה בגוף הגט כמו קפצה ידי' לא מהני סיוע שלו ודוקא גבי תיחוד שאין היא עושית מעשה בגוף הגט רק הקנין בחצר וממילא בא לידה ע"ש ס' קל"ח. וא"כ בקדושין ממילא הא נוטלת הכסף קדושין ושוב אף דנימא כמ"ש דהוי לענין ההקנאה סיוע שלו מ"מ לא מהני כמו קפצה ידי' כנ"ל

אך באמת אין שום טעם לדבריו מה חילוק בין המעשה בגט או בחצר שיבא הגט לידה. אמנם לע"ד טעמם פשוט דגבי משיחה בידו כו' כיון שהוא ב' דברים וכבר נסתלק מעשה שלו שלא הועיל נתינתו כיון שיכול לנתקו ואח"כ בשעה שקפצה ידי' אין כאן אז סיוע שלו ולא מהני הסיוע דמקודם אף שאלו לא נתן לא היה אח"כ בידה מ"מ בשעת נתינה היינו הקפיצה ידי' נסתלק מעשה שלו ולא דמי לעייק חרצי' דסיוע שלו בשעת הנתינה ודומה לזה בשבת דממעטינן בעשותה את כולה ולא מקצתה פ"ק דשבת וממעטינן בין כשעושין שניהם בב"א ובין זה עוקר וזה מניח. ואעפ"כ מחייבין בב"א בזה אינו יכול וזה אינו יכול ומיקרי עושה כולו כיון שלא הי' חבירו יכול לעשות זולתו. וזה עוקר וזה מניח מ"מ פטור אף שלא היה יכול חבירו לעשות כל המלאכה ע"ש דמ"מ אי אפשר לומר שיהיה נקרא עושה כולו כיון שמקצת השני לא עשה כלל כנ"ל ולכך ממילא גבי תיחוד ותפתח שפיר מהני כיון דלענין הקנאת החצר הוא מחמת ריצוי שלו שרוצה הקנין גם בשעת החזקה שהיא מחזקת דאם יחזור בו אז לא יהיה קנינה קנין ולא יהיה הגט בידה ושפיר הסיוע שלו אז גם בשעת גמר הנתינה ולכך מהני ועוד דהא כיון דביכול לנתקו ולהביאו אצלו לא הוי נתינה וא"כ לענין ההקנאה של החצר כיון דאף שאמר לך חזק וקני יכול לחזור בו גם בשעת החזקה א"כ הוי יכול לנתקו ולהביאו אצלו דהא כשיחזור בו מההקנאה ויהיה החצר שלו יהיה הגט מונח בידו ממילא. דבשלמא בטלי מע"ג קרקע דאף שיחזור, בו מ"מ יהיה הגט בידה משא"כ בהקנאת החצר כנ"ל וא"כ מה שאינו חוזר בו הוי ממש כמניח המשיחה מידו דחשוב זה נתינה במה שלא יוכל עוד לנתקו ולהביאו אצלו והוי שפיר סיוע בשעת החזקה ושפיר מהני. משא"כ קפצה ידי'. דבשעת שנעשה נתינה של כריתות אינו מסייע כלום ולא קשה כלל וע"ש ברמ"א ס' קל"ח שמחלק בין קפצה ידי' ע"פ צווי שלו כו' דמהני. נראה דסבר ג"כ דריצוי שלו כיון שע"י זה קופצת ידי' חשיב הוא מסייע. ונראה שלמד מהא דתיחוד ותפתח כנ"ל

וא"כ גבי כסף קדושין דבעי נתינת כסף וז' מחמת ריצוי שלו בשעת שלוקחת מהני שפיר גם טלי מע"ג קרקע כיון שבלא ריצוי שלו לא תקנה ולא יהיה נתינת כסף ועוד דשייך גם טעם הב' שכתבנו. דכיון דכסף דאגוד גבי' דבעל גם בקדושין לא מהני כמ"ש רשב"א קדושין אהא דמנה אין כאן משכון אין כאן כו' ואף החולקין היינו משום דלא מקשינן נתינה דכסף קדישין לגט אבל עכשיו דקיימינן להפ' דמקשינן ודאי שלא יועיל אגוד גבי' כמו בגט. וא"כ גם יכול לנתקו לא יהיה חשיב נתינה בקדושין וא"כ שוב מהני גם טלי מע"ג קרקע דכיון שיכול לחזור בו בשעה שלוקחת ויהיה הכסף שלו אף שיהיה בידה מ"מ נתינת כסף לא יהיה ושוב עושה הוא הנתינה במה שאינו חוזר בו והוי כמו גבי תיחוד ותפתת וכמניח החוט מידו וגם יכול לנתקו וקפצה ידי' מהני. דבשעה שקופצת מ"מ יכול לחזור ולא יהיה נתינת כסף שיהיה שלה הוי סיוע כנ"ל. ומהני ממ"נ אי לא מקשינן הויה דכסף ליציאה א"כ בל"ז מהני דלא בעי מיד ליד ואי מקשינן שוב ביכול לנתקו לא הוי נתינה וא"כ שוב הוי נתינה מה שאינו חוזר וחשוב סיוע כנ"ל

ואף דיש לחלק קצת דגבי תיחוד ותפתח גם לאחר החזקה נראה דיכיל לחזור תוך כדי דבור דאף דגבי גירושין לא מצי לחזור תוך כדי דבור מ"מ כאן שתלוי במתנת החצר ממילא יכול לחזור ממתנת החצר תוך כדי דבור כמו כל מתנה ושוב ממילא אינה מגורשת. וא"כ יכול לנתקו ולהביאו אצלו גם אחר חזקה שלה ושוב מה שאינו חוזר הוי רק מעשה שלו וכמניח המשיחה מידו ומהני. משא"כ גבי קדושין טלי מע"ג קרקע דזה גוף הקדושין ובקדושין לא מצי הדר בי' תוך כדי דבור ושוב אחר הגבהה שלה אין בידו לנתקו ולא דמי לגט כנ"ל. אך מ"מ נראה כיון דקנין לא קני עד גמר הקנין ובשעת ההגבהה שפיר מצי הדר בי' ממילא מה שאינו חוזר הוי הסיוע בשעת נטילתה וכמו עייק חרצי' ושלפתו דא"צ אח"כ רק בשעה שבא לידה ובב"א מהני כנ"ל

אמנם י"ל דהא לכל הנ"ל עדיין אינו מיושב לשון התוס' והא דתיחוד כו' מ"ש דלא הוי טלי גמע"ג קרקע משום דבי מרשותו לרשותה הוי כמידו לידה כו' שאינו ענין לתירוץ הקושיא והיה להם לומר משום דצריך לריצוי שלו כנ"ל. ולכך נראה דהתוס' סוברים דזה ב' טעמים דהא בש"ם שם (עח ע"א) פריך מעיקרא והא הוי טלי גיטך מע"ג קרקע ואמר רבא טלי כו' לא אמר כלום ופי' רש"י דכ' ונתן כו' ומשני ששלפתו כו' ופריך והא בעינן ונתן בידה וליכא ומשני דעייק לה חרצי' ושלפתו כו' ולמה פליג הש"ס לב' קושיות הא טעמא דרבא דטלי גיטך מע"ג קרקע ג"כ משום דבעינן ונתן וליכא וגם הא לא הועיל כלום בתירוצו הראשון כיון דעדיין אין כאן ונתן כנ"ל. ומזה משמע בבירור דב' טעמים הם והיינו דצריך שיבא הגט מיד הבעל לוד האשה ובטלי מע"ג קרקע לא מהני משום שאין בא מיד הבעל אלי' רק מע"ג קרקע וע"ז משני שפיר בשלפתו דלקחה מיד הבעל, פריך שוב דבעינן ונתן בידה וליכא דצריך שיהיה מעשה שלו לידה ולא שתטול וע"ז משני בעייק כו' דלזה, מהני סיוע שלו כנ"ל, וממילא היכא שמונח הגט ע"ג קרקע והוא מסייע שתטלו מע"ג קרקע שמקרבו אלי' בעודו מונח ע"ג קרקע לא מהני דנהי דמהני סיוע שלו להיות