חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב נט

לכסף וכסף כי אתי לכפירה דאתי כנ"ל. והיינו שכ' תוס' קדושין י"א ע"ב דגרסינן התם מה כלים שנים כו' ומה כלים דבר חשוב כו' והיינו לרב דתרווייהו מפיק מכלים כו'. ואח"כ כתבו דלשמואל אמרינן דכסף לא מייתר דמכלים לא הוי שמעינן דבר חשוב דכיון דהוי אמרינן דכלים אף שאינו ש"פ סובר שמואל דלא מקרי דבר חשוב ולא הוי ידעינן בין בכסף ובין בכלים דבר חשוב ולכך איצטרך כסף דעכשיו ילפינן מכסף דבעי גם בכלים דבר חשוב דהיינו שיהי' ש"פ. ושוב מקשינן כסף לכלים דלאו כל דהו רק ב' מעות ולא מייתר כסף לכפירה. וע"ז הביאו תוספ' הירושלמי דלשמואל בעי שיהי' שוים ב' פרוטות והיינו דיליף מכסף דבעי גם בכלי דבר חשוב. ובזה עצמו פליגי רב ושמואל דלרב גם כלי שאינו ש"פ מקרי דבר חשוב וידעינן טענה ב"כ מכלים לחוד ואייתר כסף לכפירה כנ"ל. וא"כ מוכח מדברי התוס' דלדידן דקי"ל כרב דכפירה ב"כ בעינן ממילא בכלים אף שאין בהם ש"פ חייב דלא מקשינן כלל לכסף ולכך בעינן רק ב' מחטין וסגי בכפירה מחט א' ולא ב' וכדברי הגאונים ז"ל. ואדרבא אין שום קושיא עליהם מגמ' מירושלמי דאמר אשמואל והוא שיהיו שוים ב' פרוטות כו' דלשמואל ודאי כן דבזה עצמו פליגי ולמאי דקי"ל כרב לא בעי ב' פרוטות כנ"ל כן נראה פשוט בתוס' לע"ד דלא כהש"ך ז"ל. הגם שמדברי הרא"ש נראה קצת ג"כ שכ' לדינא דבעי כלי ש"פ שהוציא כן מדברי תוס' מ"מ לא הזכיר תוס' בדבריו וי"ל דסברא דנפשי' קאמר דעכשיו דכבר כתיב כסף לכפירה ילפינן מינה כלים דג"כ בעי דבר חשוב שיהי' ש"פ. ובאמת גם דבריו ז"ל תמוהים דמנ"ל לרב דכסף לכפירה מדלא כתיב כלים הא צריך למה כסף דבר חשוב ולמה מפיק קרא מפשטי'. ולמ"ש לעיל יש לישב דבריו דאי לא הוי אמרינן כסף לכפירה והי' קאי אכי יתן ממילא הוי אמרינן דכלי בעי ג"כ ש"פ דאין נתינה פחות מש"פ ושוב הוי ילפינן בכל ש"פ דבעי דבר חשוב דהיינו ב' מעין ולא איצטרך כסף וע"כ לכפירה דאתי. ושוב כיון דאתי לכפירה לא קאי אנתינה ושוב מצינו לומר דלא בעי בכלים ש"פ ושוב ילפינן לי' מכסף מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב דבעי ש"פ אבל אי לא הוי כ' כסף בל"ז הוי ידעינן כנ"ל. ודוחק. ופשט דברי תוס' נראין כמ"ש. ולרא"ש ז"ל שכתב במחטין דכיון דכל א' שוה פרוטה וראוי למלאכ' חשוב כשאר דבר ששוה מעה כו' נראה דסבר דבעינן באמת כפירת ב' מחטין דלא עדיפי מב' מעין לדידן דקי"ל כרב. ולטעמי' אזיל דגריס במלתי' דר"פ הודה בפרוטה וכפר בכלים כו' וי"ל דדוקא נקיט כפירת ב' כלים אבל הרי"ף ז"ל גריס כפר בכלי ע"ש. וממילא ע"כ סבר כמ"ש וכדעת הגאונים ז"ל

אמנם על הטור יש לתמוה שכ' בדעת הרא"ש דסגי בכפירת כלי א' שיהי' ש"פ ע"ש. ומלשון הרא"ש נראה להיפוך דהוי כפירת כלי ככפירת מעה וממילא לרב לא סגי בכפירת כלי א' כנ"ל וצ"ע ועיין מ"ש לקמן. גם מה שהעיד הש"ך ז"ל בשם הטור שפוסק כהרא"ש. איני יודע שום הכרע בדברי הטור שהביא דעת הגאונים ורמב"ם ודעת הרא"ש ולא הכריע כלל ע"ש. אמנם ראיתי ברבינו ירוחם שכ' דעת רא"ש בשם התוס' ונראה דמפרש כדברי הש"ך ז"ל בתוס' ע"ש וג"כ צ"ע. וטור וב"י לא הביאו דעת תוס' נראה שלא הי' להם הכרע בדעתם כנ"ל

ולכאורה מלשון הש"ס למה שהן מוכח דא"צ אף שיעור פרוטה דהא אמר בש"ס ב"ב ק"נ דכל היכא דתני כל שהוא לית לי' שיעורא כלל ע"ש ואין חילוק במה שהן או כל שהוא. אך י"ל כדמשני הש"ס התם גבי חמש רחלות איידי דתני שיעורא רבה נקיט כל שהוא אשיעורא זוטא כו' וע"ש בתוס'. וי"ל גם כאן כיון דבשאר דברים יש שיעור גדול ב' כסף קרי לשוה פרוט' מה שהן כנ"ל ואין ראי'. ולכאורה ראי' ממשנה ב"מ כ"ז אף השמלה הי' בכלל ולמה יצאה כו' והא אי הוי בכלל כל הדברים הי' צריך שוה פרוטה וצריך לגופי' דיצא למה שהוא דבגד נקרא כלי ואף שאינו ש"פ חייב להחזיר וכדדרשינן הכא יצאו כלים כו'. אך י"ל דהא להגאונים דילפינן בכל מקום מהכא דכלי חשוב כש"פ לענין גזל לא צריך שמלה דבלא"ה ידעינן. ועוד דהא אמר התם אשר תאבד ממנו פרט לאבידה שאין בה ש"פ וא"כ קאי על כל הני דכ' לעיל ואף אשמלה דצריך ש"פ וגלי הכא דבעי שוה פרוטה דוקא. ויתישב בזה מה שהקשו תוס' למה צריך הכא קרא למעט פחות מש"פ שאינו ממון לשום דבר ותירצו דס"ד לרבות מכל אבידת אחיך. ובש"ס שם ל"א מצריך לכל אבידת אחיך לאבידת קרקע ע"ש. וצריך לדחוק דתרווייהו הוי מרבינן. ולהנ"ל י"ל דאתי אשר תאבד למעט כלי שאינו ש"פ אף דחשוב לענין גזל מעטו מהשבה. או י"ל דדייק מדלא נקיט קרא כלים סתם ונקיט שמלה יליף דיש לה סימנים כו'. ובדברי טור הנ"ל שכתב להרא"ש דסגי בכפירת כלי אחד השוה פרוטה אף דמשמע מדבריו להיפוך נראה דמפרש שמ"ש הרא"ש ז"ל במחטין דכיון דשוים ב' פרוטו' וראוי למלאכה חשוב כב' מעין כו'. כוונתו ג"כ לישב איך למד רב דכסף לכפירה דאתי הא איצטרך לדבר חשוב וע"ז כתב דמכלים לחוד הוי ידעינן ב' מעין דב' מחטין חשובין כב' מעין ולכך ע"כ כסף אתי לכפירה דבשאר שוה כסף צריך כפירה ב"כ לבד ההודאה אבל בכלים נשאר קרא כפשטי' דמהב' כלים יהי' הכפירה והודאה ורק בכסף גלי קרא. ומ"ש הרא"ש כב' מעין היינו דבל כסף הוא ג"כ ידעינן כנ"ל. וגלי כסף לכפירה ובכלים סגי כנ"ל. ואף דלכאורה עדיין מנ"ל בטענו מחט ופרוט' והודה פרוטה וכפר במחט שיהי' חייב הא הוי רק כטענו מעה ופרוטה. ונהי דבכלים נשאר כפשטי' עכ"פ לא מוכח רק בתבעו ב' כלים שהוא כטענה ב' כסף. ז"א דכיון דקי"ל כרב וסגי בהודאת פרוטה והקפידא רק על הכפיר' ב"כ וא"כ כיון דכ' כלים בטענו ב' כלים וההודאה מהן וסגי בכפירת כלי א' שוב ממילא גם בהודאה פרוטה וכפירת כלי א' חייב דהא הכפירה כלי ובהודאה אין חילוק בין כלי לפרוטה כנ"ל. ולשמואל י"ל באמת דלא סגי בטענו כלי ופרוטה והודה בפרוטה כו' דכיון דכ' כלים היינו טענת ב' כלים שהיא כטענת ב' כסף ואין הוכחה שיהי' סגי בטענה כלי א' ופרוטה כיון דהקפידא על כל הטענה דיהי' ב' כסף כנ"ל. אבל לדידן דקי"ל כרב כתב הטור שפיר להרא"ש ז"ל דסגי בכפירת כלי א' דזה מוכח מקרא דכלים דסגי בכפירת כלי א' ממילא סגי בטענה כלי ופרוטה כנ"ל וא"ש. והפי' בדברי תוס' נראה שהרא"ש ז"ל מפרש דאין צריך למעט כלי פחות מש"פ מהקישא דכסף דגם אי הוי כ' כלים לחודי' הוי אמרינן ג"כ דבעי כלים ש"פ מסברא אף דפחות נקרא ג"כ כלי מ"מ כיון דפחות מש"פ לאו ממון הוא בכל מקום גם כאן ודאי דבעי ש"פ. רק עכשיו דכתיב כסף וא"כ כלים מיותר כמ"ש תוס' דהוי לי' למיכתב כסף או חפצים כו' ומוכחינן מהא יתורא דיצאו כלים למה שהן ושוב הי' סברא לומר למה שהן לגמרי אף פחות מש"פ דנקרא כלים וע"ז כ' תוס' דעכשיו דכבר כתיב כסף שוב ילפינן מהקישא דצריך גם בכלים עכ"פ ש"פ ולמה שהן היינו רק פחות מב"כ. ובהא פליגי רב ושמואל דרב סבר דאף בלא כסף גם כן הוי ידעינן כיון דמסברא בכלים בעי ש"פ וממילא חשובין כב'