חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב נח

אולם הרמב"ם ז"ל עדיין לא יתישב בזה דהוא פסק כר' אחא דמה"ת חד נמי כשר. ופסק דעירוב פרשיות כו' וע"כ סבר כשיטת התוס' דלא תליא הא בהא ועדיין קשה מירושלמי הנ"ל

עוד י"ל לפי קושיא הנ"ל דהודאה דפקדון הוי הילך ולא משכחת רק בפשיעה כדאמר להדיא פ"ק דב"מ ופחות מש"פ לא מיחייב בפשיעה בכלי. ובשלמא בש"ס י"ל דאיירי בהלואת כלים אבל קרא דמיירי בפקדון עכ"פ ג"כ כמ"ש רמב"ן ורשב"א ז"ל דאף דעירוב פרשיות מ"מ לא אמרינן עיקור פרשיות ופשטי' דקרא בפקדון ע"ש וא"כ לא מצינו למימר כלל דאיירי קרא דכלים פחות מש"פ דלא שייך בי' הודאה במקצת כנ"ל. אמנם לרב דכפירה ב' כסף וקאי קרא דכסף או כלים על הכפירה וכי הוא זה דכתיב אחר כך לא קאי אדלעיל שהודאה הוא מזה כיון דכסף היינו ב' כסף לבד ההודאה הוא. רק פי' הקרא כשמודה איזה הודאה חייב שבועה על הכפירה דכסף הכתוב למעלה כמ"ש רשב"א ע"ש. וא"כ שפיר כלים ג"כ איירי אף פחות מש"פ דלענין כפירה שפיר חייב בכפירת כלים פחות מש"פ וקאי אח"כ כשאומר הוא זה היינו שמוד' הודאה אחרת חייב שבועה אכפירת כלי וכמו אכסף כנ"ל אבל לשמואל דטענה ב' כסף ומפרש לקרא כי יתן כסף כו' דהיינו ב' כסף וע"ז עצמו קאי ההודאה דכי הוא זה מזה שהתחיל וא"כ א"א כלל לומר דכלים היינו פחות מש"פ ועלה קאי כי הוא זה היינו הודאה בכלי פחות מש"פ דהא לא משכחת לה דבפשיעה פטור וכשהוא בעין הוי הילך וע"כ מיירי כלים בש"פ רק דלא בעי ב' כסף ואמר שפיר בירושלמי אשמואל ע"כ שיהי' שוים ב' פרוטות. משא"כ לדידן דקי"ל כרב בהא דכפירה ב' כסף אמרינן שפיר כפשטי' דכלים למה שהן אף פחות מש"פ וקאי אכפירת כלים דשפיר חייב שבועה אף שאינו ש"פ וההודאה לא קאי על זה רק בדבר אחר כנ"ל

ובזה מיושב מה דיש לתמוה הא אמר לשמואל לפיכך יצאו כלים למה שהן ופירש"י דיתורא דכלים קא דריש דהוי לי' למכתב רק כספים ע"ש. וא"כ זה שפיר לשמואל אבל לרב דסבר כסף לכפירה דאתי וזה לא מוכח רק עכשיו דכתוב כלים דאי הוי כ' כספים או כסף וחפצי' לא הוי ידעינן כלל כסף לכפירה דאתי כמ"ש תוס' ל"ט ע"ב ד"ה מה כו' וא"כ לא מיותר כלים דצריך לכפירה ב' כסף וא"כ מנ"ל דכלים יצאו למה שהן וקשה לדידן דקי"ל כרב מנ"ל הא דיצאו כלים כיון דלא מצינו רק לשמואל ומשום יתורא כנ"ל. ולמ"ש מיושב דהא ודאי אף בלא יתורא רק פשטי' דקרא דכתיב כלים בפ"ע מהיכי תיתי דליבעי שיעור הא גם פחות מש"פ נקרא כלי וממילא למה שהן וכמבואר בש"ס גבי ברי' דלא בעי כזית ושיעור מה"ט כיון דכ' בפני עצמו. רק לשמואל דטענה ב' כסף וע"כ לא איירי קרא דכלים בפחות מש"פ דלא משכחת לה הודאה כנ"ל. וע"כ בעי ש"פ עכ"פ וכיון דאינו למה שהן לגמרי דצריך שיוי ממון. שוב י"ל דצריך ב' כסף דזה הוא השיוי לענין שבועה שיהי' חייב. ואיצטרך יתורא דכלים דא"כ מיותר ומזה מוכח דעכ"פ לא בעי ב' כסף ואמר לפיכך יצאו כו'. אבל לדידן דקי"ל כרב וקאי קרא אכפירה ושפיר י"ל דלא בעי ש"פ גם כן רק כמה שהן לא איצטרך כלל יתורא דבל"ז כיון דכ' כלים ממילא כמו שהן חייבין דנקרא כלי עכ"פ וא"ש לדידן כנ"ל

ובזה נתישב לי פי' הש"ס שם מ' ע"ב דאמר ר"פ טענו כלים ופרוטה הודה בכלים וכפר בפרוטה כו' חדא כרב וחדא כשמואל חדא כרב דכפירת טענה ב"כ חדא כשמואל דט"ח ושעורין והודה בא' חייב כו'. וקשה מה שייכות לב' דינים אלו ביחד. ועוד למה לא אמר גם בהא כשמואל דיצאו כלים למה שהן והוי לי' למינקט מחטין כנ"ל. ולמ"ש מיושב דהא אי נימא דט"ח ושעורין והודה בא' פטור א"כ גם לרב א"א לומר דכלים למה שהן בפחות מפרוטה דא"כ כיון דע"כ בקרא מיירי דהודאה בדבר אחר חוב שלא יהי' הילך והכפירה כלים א"כ הוי ט"ח ושעורין והודה בא' דפטור וע"כ מיירי קרא דכלים שנאבד והכפירה ג"כ ממון ושוב ע"כ מיירי בפרוט' וממילא לא מוכח כלל דיצאו כלים למה שהן דלרב אינו מיותר ושוב ליבעי ב' כסף ג"כ כנ"ל. ולכך רק משום דאמרינן טענו חטין ושעורין כו' חייב וטענו כלים ופרוטה והודה א' חייב וא"ש קרא כפשטי' דהכפירה כלים בעין והודאה בחוב ושפיר יצאו כלים למה שהן. ומדויק שפיר דאשמעינן ר"פ דנקיט סתם כלים כלישנא דקרא והיינו למה שה ואמר חדא כרב דכפירה ב"כ וממילא כלים למה שהן בלא יתורא וע"כ אידך כשמואל דטענו חטין ושעורין והודה לו בא' חייב ושפיר תליא הא בהא וממילא לא איצטריך לאשמעינן דכלים למה שהן דלא צריך כלל שום יתורא כנ"ל. ופסקו הגאונים ז"ל שפיר כר"פ בכל הג' דינים דלא בעי ש"פ לדידן בכלי וטענו חו"ש חייב וכפירה ב"כ כנ"ל וא"ש:

(יג) ב' כלים והודה לו בא' א"צ שיעור כו'. זה דעת הגאונים והרמב"ם ז"ל והש"ך ס"ק ב' כ' שהרא"ש וטור חולקין וכן דעת התוס' בשבועות וקדושין כו'. ולע"ד נראה ברור לא לבד שאין משמעות בדברי תוס' כהרא"ש רק אדרבא נראה מוכח דסוברים ג"כ כדעת הגאונים ז"ל שכתבו שם ד"ה מה כו' וא"ת לרב דמוקי כסף לכפירה דאתי מנ"ל דבעינן דכר חשוב וצ"ל דכולה מכלים דריש ונפקא לי' דבר חשוב מכלים דאפילו מחט שאין בה שוה פרוטה מ"מ חשיבות גדול יש בו שראוי לעשות בו מלאכה גדולה כו' ואח"כ כתבו אע"ג דאליבא דשמואל כו' י"ל דודאי מכסף ילפינן שיהא בכלי שוה פרוטה דלא תימא גזה"כ בכל הכלים אף שאין ש"פ וה"נ אמרינן בירושלמי כו' והדר מקשינן כסף לכלים להצריך כסף יותר מפרוטה דמה כלים דלאו כל דהו אלא כלי חשוב אף כסף דלאו כל דהו אלא כסף חשוב דהיינו מעה כו' ולמה שהן דקאמר היינו אע"פ שאינו שוה ב' מעין כו' ע"ש וכ"כ תוס' בכורות נ' ע"ב ג"כ כנ"ל. והנה התוס' מודים דמכלים לחוד ה"א אף פחות מש"פ דנק' כלי רק דמקשינן לכסף דבעי ש"פ. וזה עיקר הפירוש שפירשו מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב דמכסף ילפינן דבכלים בעי ש"פ. וא"כ כל זה לשמואל אבל לרב שכתבו להדיא דמכלים לחוד שמעינן דבר חשוב דאף כלי שאינו ש"פ מקרי דבר חשוב וא"כ ודאי דלא בעי ש"פ בכלים דאי נימא לרב ג"כ דילפינן מכסף אם כן איך מוכח לרב דכסף לכפירה דאתי הא איצטרך למה כסף דבר חשוב שיהי' כלי ש"פ דוקא. וגם לא תירצו קושייתם דלרב מנ"ל דבר חשוב כיון דגרסי מה כסף כו'. ועוד למאי דייקו תוס' בלשונם לרב דאפי' כלי שאין בו ש"פ יש בו חשיבות כיון דבאמת צריך ש"פ. ועוד דא"כ גם בכלים ליבעי תביעה ג' כלים שיהי' הכפיר' ב' כלים דהיינו ב' דברים חשובים כמו כסף כיון דילפינן לה מכסף. אלא ודאי הפי' הפשוט בדברי תוס' לרב דכולה ילפינן מכלים והיינו דאף אי לא הוי ב' כסף רק כלים לחוד הוי ידעינן טענה ב' כסף דאף דכלים הם אף שאין בה ש"פ כיון דלא הוי כתיב כסף מ"מ יש בו חשיבות גדול והוי ידעינן דבכל דבר בעינן ב' מעות כסף דהיינו טענה ב' דברים חשובים ולמה לי' כסף וע"כ כסף לכפיר' דאתי והיינו דבשאר דברים לבד מכלי בעינן הכפירה ב"כ. אבל בכלי הוא כפשטי' דאף שאינו ש"פ חייב אף במודה א' וכופר א' דעלה קאי כי הוא זה דלא מקשינן כלל