חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב נז

פרוטה מ"מ חייב להחזיר לו כלי אחרת כמו שהי'. דהא אמר בש"ס ב"מ צ"ט ע"ב הני שקולאי דתברי חביתא דחמר' ביומא דשוקא שוי ה' ובשאר יומי ד' אהדרי לי' ביומא דשוקא מהדרי לי' חביתא דחמר' בשאר יומי מהדרי לי' ה' כו'. ולפי' הרי"ף ורמב"ם וש"ע סי' ש"ד ס' ה' למאי שפי' הה"מ הובא לקמן שם בסמ"ע שהסבלים יש להם לעולם לשלם לו חבית של יין כו' ע"ש דמבואר דכמו דגבי בע"ח דקי"ל דיני' בזוזי משום זוזי אוזפי' וזוזי משלם אף שאינן אותן המעות עצמם שהלוהו כמו כן בנזקין ופשיעה הי' ראוי להיות הדין שמשלם לו אותו הדבר שהפסידו. רק משום דגלי קרא ישיב לרבות שוה כסף ככסף אמרינן דסגי בהשבת דמי החפץ שיוכל לקנות חפץ כזה וכדאמר בגטין פ' מ"ש גבי דמי איצטלית דהוי כאיצטלית. וכן מבואר ברא"ש ונ"י פ"ק דב"ק וכן ב"מ צ"ז ע"א גבי האי דשאל נרגא ואיתבר אמר רב שלים לי' נרגא מעליא ואמרי ר"כ ור' אסי לרב דינא הכי ופי' רש"י ז"ל שישלם לו כלי עשוי ומתוקן והתנן גבי נזקין תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה ששמין לו הנבילה כו' ועלי' מוסיף ומשלם דמיהן ה"נ ישימו לו שברי הראשון ועליהן ישלם דמיו וזה ילך ויטרח ויקנה לו כלי אחר עכ"ל. ע"ש דמבואר דאי לאו דגלי קרא והמת יהי' לו הי' מוטל על המזיק לקנות לו כלי כמו שהזיק רק דגלי קרא שיהי' סגי בהשבת דבר השוה כמו הכלי והטורח מוטל על הניזק לקנות לו החפץ. והיינו היכא דמיקיימא השבה בזה ג"כ שייך הרבוי ישיב לרבות השנה דשוה כסף ג"כ. אבל בכלי שאיני ש"פ להגאונים ז"ל כיון דדמי הכלי פחות מש"פ אינו בתורת השבה כלל כדאמר בש"ס פ' הגוזל השבה אין כאן ואינו נכלל בכלל ישיב ממילא כיון שהזיקו כלי שהכלי עצמה יש בה דין ש"פ שפיר מחויב להחזיר לו כלי כמו שהפסידו דזה עיקר החיוב עליו ובזה מקיים השבה דלא שייך שישלם לו דמיו והוא בכלל ישיב כו' דהא אם אינו משלם גוף הכלי אינו משיב כלל שוה כסף ואף שרוצה להחזיר מ"מ הא אין זה השבה כלל דדמים פחות מש"פ לא מקרי השבה כנ"ל. דלא ריבתה התורה רק דהשבה דדמי החפץ הוי כהחפץ אבל לא כשאין בדמיו השבה כלל א"כ מחויב בהשבת חפץ שהפסיד כנ"ל. ושפיר לא משכחת בגזל בכלי בטלו דאף ששרפו עדיין מחויב לקנות כלי כזה ולהשיב. ובגזילה ודאי הדין כן דלשון הרא"ש ונ"י פ"ק דב"ק אהא דאין שמין לגזלן כ' ואע"ג דאמר לעיל ישיב כו' שאני הכא דכ' אשר גזל כו' צריך להחזיר לו או גזילה או דמיו דמה לי הן ומה לי דמיהן כי באותן דמים יכול לקנות חפץ כאותו שגזל אבל דבר שצריך למכור כדי לקנות חפץ כמו שגזל אינו יכול ליתן לו עכ"ל ע"ש. וא"כ השבת דמים כשאין החפץ בעין הוא ג"כ רק מטעם דגם זה חשוב השבה כמו החפץ כיון שיכול לקנות כנ"ל. וא"כ כשאינו ש"פ דאין הדמים השבה כלל מחויב לקנות כלי כמו שגזל ולהשיב דמחויב לקיים והשיב ובזה מקיים כנ"ל אף שאינו אותו הכלי שגזל וכמו בדמים דמה לי הן כו' דשוה כסף כזה שהוא ג"כ כלי הוי שפיר השב' ככלי שגזל משא"כ דמיו שלא יהי' השבה ובזה ודאי כנ"ל וא"ש. רק אפילו בשומרין בפשיעה דקי"ל שמין לשואל כו' מ"מ הדין כנ"ל. דעיקר החיוב לשלם החפץ שהפסידו רק דאיתרבי דמי החפץ ג"כ מקרי השבה משא"כ כשלא יהי' השבה באופן אחר מחויב להחזיר לו כלי כמו שהפסידו ומוטל הטורח ג"כ עליו לקנות הכלי כיון דלא יקיים בל"ז השבה כנ"ל ועיקר החיוב ג"כ עליו לשלם אותו הדבר שהפסידו ממש כמבואר מדברי הרב המגיד הנ"ל. ומיושב קושיא הנ"ל דלאו הילך הוא גם בנאבד בפשיעה כיון שהוא רק חיוב עליו לקנות כלי ולהחזיר לו ואעפ"כ הוי שפיר תביעת כלי כיון דמחויב להחזיר לו כלי כנ"ל

ונראה מוכרח כמ"ש דהא להגאונים ז"ל דאמרינן יצאו כלים למה שהן אף פחות מש"פ וא"כ עלה קאי בקרא שבועת ה' כו' אם לא שלח ומוכח דחייבה תורה בפשיעה ושליחות יד בכלים פחות מש"פ דהא הר"ן ז"ל פ' ש"ה כ' הטעם דמחייבינן בדין שומרין על פחות מב' כסף משום דגבי פרשה דש"ש לא כ' כסף וכלים וילפינן דחייב בפחות מב"כ ע"ש. אבל עכ"פ חיובא דשומר חנם דקאי על כסף או כלים מוכח דחייב בהו בדין ש"ח והא אינו אלא ממון ומוכח כמ"ש דמחויב להחזיר הכלי ולקנות כנ"ל. דזה דוחק לומר דגזה"כ הוא שיהי' חייב לשלם אף פחות מש"פ בכלי כשנאבד בפשיעה.. דאין טעם לדבר למה יהי' עדיף משאר חיוב דפחות מש"פ מחיל איניש כשאינו כלי ומה בכך שהי' כלי כיון דעכשיו הוא כשאר חיוב. וע"כ כמ"ש

ובב"ק סוף פ' הגוזל גבי גזל הגר שאין לכל א' שוה פרוטה פי' רש"י ז"ל דמחויב להשלים משלו שיגיע לכל אחד ש"פ כיון דגזל ש"פ וכתיב האשם המושב שיהי' כדי השבה ע"ש. וכן בגזל א' מחמשה ולהוליך למדי הי' מחויב להוציא הוצאות יותר מהגזילה כדי לקיים השבה רק הא דמהני לר"ט מניח ביניהם ומסתלק משים דמקיים בהכי השבה דהרי שלך לפניך כיון שנותנו לב"ד כנ"ל. אבל בגזל הגר כשלא יגיע ש"פ שלא יקיים בזה השבה מחויב להשלים משלו כדי שיקיים. ומכש"כ הכא בגזל כלי פחות מש"פ ושברו שמחויב לטרוח ולקנות כלי להחזיר כיון דבלא"ה לא יקיים השבה כנ"ל. ואף דעל חיוב פשיעה דשומרין אין ראי' מגזל מ"מ נראה כמ"ש דיש עליו חיוב גוף הדבר שהזיק כנ"ל. וזה אפשר טעם הרמב"ם ז"ל בטוענו היזק קרקע שחפר בורות כו' דפטור משבועה דאף דטוען דמים מ"מ עיקר החיוב להשלים הקרקע שהפסידו רק מטעם שוה כסף מהני החזרת המעות. וא"כ עיקר הטענה הוי קרקע דפטור משבועה ולא עדיף שוה כסף מכסף כנ"ל. ולענין פשיעה עדיין צ"ע בכלי פחות מש"פ אם הדין

כמ"ש

(יב) כלים והודה לו בא' א"צ שיעור כו'. בתוס' דחו דברי הגאונים מירושלמי דאמר אהא דשמואל אמר ר"ח והוא שיהי' שוים ב' פרוטות שיהי' הודאה פרוטה וכפירה פרוטה. ולע"ד י"ל בפשיטות דלא קשה למ"ש לעיל דקשה איך אפשר לומר דכלים דקרא מיירי בפחות מש"פ איך כ' דיני שומרין בקרא הא בפשיע' ושליחות יד לא מיחייב כלל דאינו כלי שוב רק תשלומין. ואי לא נימא כמ"ש לעיל צ"ל ע"כ כיון דקי"ל עירוב פרשיות וקאי כסף או כלים רק אהלואה דבזה דין מודה במקצת דכי הוא זה כו' ולא קאי עלה דין שומרין כלל דרישא דקרא לא מיירי רק בהלואה ולא בפקדון וגם הילך לא הוי בהלואת כלים כנ"ל. וא"כ הא אמר ריש סנהדרין דשמואל דסבר שנים שדנו דיניהם דין סבר דלא אמרינן עירוב פרשיות ולכך לא בעי ג' כן פירש"י ז"ל שם להדיא. וא"כ ממילא לשמואל א"א כלל לומר דיצאו כלים למה שהן אף על פחות מפרוט' כיון דאין עירוב פרשיות וקרא כפשטי' דמפורש דחייב בפשיעה ושליחות יד שהוא רק ממון. וע"כ דכלים לא יצאו רק על פחות מב' כסף אבל צריך ב' פרוטות. ואמר שפיר בירושלמי דקאי אשמואל ע"ש והוא דשוים ב' פרוטות. משא"כ לדידן דקי"ל עירוב פרשיות אמרינן שפיר דכלים למה שהן ממילא אף פחות מפרוטה נקרא כלי ואין לנו הוכחה שיצטרך ש"פ ופסקו שפיר דלא צריך ש"פ כנ"ל וי"ל דתוס' לטעמייהו דריש סנהדרין דחו דברי רש"י וכתבו דשמואל מצי סבר ג"כ עירוב פרשיות ע"ש והוכיחו שפיר מירושלמי הנ"ל משא"כ לגאונים ז"ל לא קשה כנ"ל.