חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב נג

שוב מהני לדידי שוה אף שאינו נצרך. וא"כ לדעת הר"ן ריש קידושין דגם בפחות מש"פ שייך לדידי שוה להחשיבו ממון בדרך להתיקר יע"ש. א"כ ממילא חייב כאן שבועה בפחות מש"פ ולא צריך כלל קרא דיצאו כלים למה שהן דאדרבה לא צריך הקרא רק לענין פחות מב' כסף כששוה יותר מפרוטה דאז בסתם לא הי' חייב משא"כ פחות מש"פ שפיר בל"ז חייב כנ"ל. ומיושבים שפיר דברי הגאוני' ורמב"ם ז"ל בטענו ב' מחטין אפי' י' בפרוטה כו' דהקשו מנ"ל מקרא דיצאו כלים שאף בפחות מש"פ דילמא לא מרבה רק פחות מב' כסף אבל לא פחות מש"פ. ולמ"ש מיושב דלענין פחות מש"פ בל"ז חייב בלא קרא דיצאו כלים דלענין זה מהני בסתם כאומר לדידי שוה כנ"ל כיון שהכלי לפעמים שוה לשום אדם כנ"ל. וגם מיושב גוף סברתם דלפעמים נצרך דאינו מובן מה בכך כיון שעתה אינו שוה ולמ"ש א"ש

ובזה נתישב לי תמיהת תוס' וכל הפוס' על הגאונים דהא אמר בירושלמי להדיא אהא דשמואל טענו ב' מחטין כו' אמר והוא שיהי' שוה ב' פרוטות כפירה פרוטה והודאה פרוטה. ומה ראי' מצאו לחלוק על הירושלמי ע"ש. ובמ"ש מיושב שפיר דכבר כתבנו דאף דנגד הנפקד לא חשוב כפירה מ"מ מהני מה שכנגד הנותן חשוב. אמנם זה אי אמרינן דכסף לכפירה הוא דאתי וא"כ לא קאי על הנתינה רק על הכפירה וכיון שנגד התובע שוה הוי כפירה. אבל לשמואל דסבר הטענה ב' כסף וכסף קאי אכי יתן שיהי' הנתינה ב"כ ממילא ודאי דלא מהני מה שאומר המפקיד התובע עכשיו לדידי שוה דמ"מ לא נתן לו ב' כסף שהוא לא קיבל ב' כסף שאצלו אינו שוה וכמו בנתינה לכהן כשאינו שוה להכהן דגם כאן דכ' יתן אל רעהו כמו התם כנ"ל. רק לרב דכסף לא קאי על הנתינה רק על הכפירה מהני לדידי שוה דהוי כפירה נגדו כנ"ל. וא"כ לשמואל עצמו דסבר דלא בעי כפירה ב"כ וקאי כסף אנתינה ולא מהני לדידי שוה ממילא אמר שפיר בירושלמי דאף דאמר שמואל יצאו כלים כו' מ"מ צריך שוים ב' פרוטות דלא שייך טעם שכתבנו דלשמואל אינו מועיל כלל לדידי שוה אף בפירוש כיון שנגד המקבל לא קיבל ממון כנ"ל. אבל לדידן דקי"ל כרב בהא דכפירה ב' כסף בעינן וכסף כי אתי לכפירה כו' ממילא פסקו שפיר דלא בעינן כלל שיהיו שוים ב' פרוטות כיון דאמרינן יצאו כלים למה שהן כשמואל מהני לענין פחות מש"פ מטעם לדידי שוה אף בסתם כנ"ל. ולא קשה כלל מהירושלמי דאמר להדיא אשמואל גופי' משא"כ לדידן דקי"ל בהא דכפירה כרב כנ"ל וסתם מה שהוא ממון נגד התובע כנ"ל:

ומיושב ג"כ לשון הגמ' קראי כוותי' דשמואל כסף או ה כלים מה כלים ב' אף כסף ב' ומה כסף דבר חשוב אף כלים ופי' התוס' דבעי חשוב היינו שיהי' ש"פ עכ"פ. ולהגאונים ז"ל א"א לפרש כן דבאמת לא בעי ש"פ בכלי וע"כ כגירסת רש"י. ולשתי הגירסות אינו מובן למה לו להש"ס לאתויי כלל הא דמה כסף דבר חשוב הא מזה לא דייק כלל כשמואל ע"ש. ובמ"ש מיושב שפיר כגירסת תוס' והגאונים אף כלים דבר חשוב דמזה עצמו דייק כשמואל דקאי כסף על הנתינה ולכך ממילא בעי בכלים דבר חשוב שיהי' ש"פ עכ"פ דאל"ה לא מהני דלא שייך לדידי שוה כנ"ל. אבל לרב דקאי כסף על הכפירה ולא אנתינה וסגי בכפירה נגד התובע א"כ לעולם לא בעינן בכלי דבר חשוב דאף שאינו ש"פ מהני ולא שייך מה כסף דבר חשוב אף כלים ומייתי לה שפיר דדייק כשמואל כנ"ל:

גם מיושב מה דקשה דאמר רב התם כסף לכפירה דאתי דאל"ה לכתוב כי יתן כלים ואמינא מה כלים ב' כו' כסף למה לי כו'. ולהגאונים קשה דאי הוי כ' כלים לחודי' עכ"פ הי' צריך פרוטה כמו בכל דוכתי והא דלא צריך ש"פ הוא רק מיתורא דכ' כבר כסף ושפיר צריך כסף דנדע דכלים למה שהן אף פחות מש"פ. ולמ"ש א"ש דשפיר דייק רב דכסף לכפירה דאתי דאי נימא דלאו לכפירה רק קאי אנתינה שוב באמת יצטרך שוה פרוטה בכלים גם כן כמו לשמואל ושוב הוי סגי בכלים לחוד ולא בעי כסף ומוכח דלכפירה דאתי ושוב לא צריך בכלים ש"פ כנ"ל דתלי' הא בהא. והי' אפשר דתוס' לטעמייהו אזלי דגרסי גבי פדיון דדוקא באדם שדרכו להתיקר מצי אמר לדידי שוה כו' ולכך גם כאן באדם שאין הכלי נצרך לו למלאכה ואינו ש"פ למכור לא מצי אמר לדידי שוה כו' שיהי' חייב שבועה. משא"כ הגאונים ורמב"ם ז"ל דפסקו שם דגם בסתם אדם מהני בפדיון כיון דשוה לשום אדם כמבואר ש"ע י"ד ש"ה גם כאן בכלי מהני כנ"ל. וא"כ י"ל דגם לתוס' ורא"ש היכא שהתובע זה עצמו צריך לפעמים לכלי זו למלאכה מודים דמחייב שבועה במחטין אף דאינו ש"פ דמצי אמר לדידי שוה כיון שדרכו להתיקר כמו התם. אך תליא. בספיקו של הר"ן ז"ל פ"ק דקדושין אי מהני לענין קדושין לדידי שוה בדרכה להתיקר בחפץ שאין בו ש"פ דאפשר דוקא לענין ה' סלעים דאף דאינו שוה ה' סלעים מ"מ יש עליו תורת כסף ומצי אמר לדידי שוה יותר משא"כ באינו ש"פ שאין עליו תורת כסף לא מהני לדידי שוה למשוי כסף ע"ש. וגם כאן אפשר דלא מהני באין בו ש"פ. אולם גבי שמא ש"פ במדי הכריע הר"ן ז"ל דמהני לדידי שוה מה"ת כיון דש"פ במדי ויש עליו באיזה מקום תורת כסף ע"ש וממילא גם בכלי כיון שלפעמים ש"פ כשנצרך למלאכה שוב יש עליו תורת כסף לענין לדידי שוה לי אף דאינו נצרך עכשיו כמו התם כששוה במדי. אולם תוספ' לשיטתם דסברי דגם בש"פ במדי לא הוי קדושי תורה וע"כ לא ס"ל כר"ן הנ"ל שיועיל לדידי שוה לשוי' תורת כסף מה"ת לכך גם כאן לא מהני משא"כ לר"ן והרמב"ם ז"ל ושאר פוסקים שם דהוי קדושין מה"ת כששוה באיזה מקום גם כאן מהני כנ"ל

אמנם נראה דגם לתוס' ורא"ש שם דנימא דלא מהני התם פחות מש"פ לדידי שוה לשוי' כסף מ"מ כאן מהני בכלי. דהא גם תוס' מודים דכיון דכתב כלים בפני עצמם לא איצטריך לרבויי מטעם שוה כסף וגם פחות מש"פ נקרא כלי רק הטעם דבעי שוה פרוטה כמ"ש תוס' והר"ן ז"ל מפרש דבריהם דילפינן מה כסף דבר חשוב היינו דלאו כל דהו שנקרא כסף דהיינו ש"פ רק בעי כסף חשוב ב' כסף כמו כן כלי לאו כל שנקרא כלי רק כלי חשוב ובעי שיהי' שוה פרוטה ע"ש. וא"כ כיון שבאמת נקרא כלי פחות מש"פ ג"כ רק דצריך שיהי' כלי חשוב ש"פ שוב לזה מהני לדידי שוה לי. דהא גם גבי הנך דמהני בתורת כסף דהיינו בפדיון דמטעם שוה כסף ככסף מהני ואעפ"כ מהני לעשותו ה' סלעים. וא"כ בתורת כסף ג"כ אף בכסף כל דהו דהיינו ש"פ מהני לדידי שוה לעשותו כסף חשוב שיהי' נקרא שוה יותר משום לדידי שוה כיון דבל"ז יש עליו תורת כסף ש"פ. וא"כ גם בכלי כל דהו דהיינו אף פחות מש"פ שיש עליו שם כלי שוב מהני לדידי שוה להיות כלי חשוב כיון שבל"ז יש עליו שם כלי והוא ממש כמו בכסף כששוה פרוטה בל"ז שנקרא כסף דמהני לדידי שוה כנ"ל. כיון שא"צ בכלי מטעם שוה כסף רק מצד עצמם דיצאו כלים כו' רק דילפינן מכסף כנ"ל ושפיר מהני לדידי שוה כמו בסודר לענין ה' סלעים וכמו שהי' מהני בחפץ דלאו כלי שהוא מתורת שוה כסף בדרכו להתיקר וש"פ שיהי' נקרא ב' כסף דהיינו כסף חשוב משום לדידי שוה כנ"ל: