חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב רעט

בע"ד במה דבעי עדות מה"ת א"כ אין חשש דיכולין לכתוב שנתקיים שלא בפניו וממ"נ אם יטעון פרוע וכה"ג יועיל דמהני הקיום שלא בפניו דא"צ קיום מה"ת והקילו ואם יטעון מזויף באמת לא יועיל כיון דצריך קיום מה"ת ולא מהני גם דיעבד הקבלה שלא בפניו כו' שפיר רשאין עכשיו לקיים שלא בפניו דעתה הקיום רק דרבנן כנ"ל. אך להפ' דגם במה דבעי מה"ת ג"כ מהני דיעבד כשקבלו שלא בפניו ורק לכתחלה צריך מה"ת בפניו אבל לא לעיכוב' כמו ועמדו כו'. וא"כ שפיר יהי' אסור לקיים שלא בפניו דשמא יטעון מזויף ואז בעי קיום מה"ת ואעפ"כ יהי' מהני כיון שיהי' דיעבד שכבר קבלו וכיון דמה"ת אסור לכתחלה לקבל שלא בפניו ממילא אין מקיימין עכשיו כנ"ל דשמא יטעון מזויף ולכך אמר אסברא כו' אמרה תורה יבא בעל השור כו' היינו דהא דבעי לכתחלה בפניו הוי מה"ת ואין רשאין לקבל עכשיו לכתחלה כנ"ל ומסיק רבא הלכתא מקיימין כו' ואפילו צווח מזויף כו' כסברת תוס' דגם בטוען מזויף א"צ קיום מה"ת וממילא אפילו טוען עכשיו מיד מזויף אעפ"כ יכולין לקיים שלא בפניו. ושוב לא שייך כלל טעמא דר"י כיון דבכל מקום רק מדרבנן בעי קיום כנ"ל

עוד י"ל דבשלמא אי דיעבד לא מהני שלא בפניו שייך שפיר דכיון דעדות קיום לא צריך כלל מה"ת הקילו חכמים אף שאין עדותן מועיל מה"ת הא אין צורך כלל לעדותן מה"ת רק מדרבנן והם אמרו כו'. אבל כיון דמהני דיעבד ואין זה פסול רק למצוה מה"ת יבא בעל השור כו' שיהי' העדות בפניו כו' וא"כ גם עדי קיום אף דמה"ת אין צורך לעדותם מ"מ כיון דמדרבנן צריך עדות שוב צריך מה"ת בפניו דוקא ככל עדות כמבואר בש"ם שבועות ריש פ' שה"ע הכל מודים בעד מיתה כו' כיון דמהני עדותו מדרבנן חשוב עד מה"ת וחייב קרבן שבועה וכן להיפוך משחק בקוביא כו' ע"ש. וממילא צריך כאן בעדי קיום מה"ת בפניו ולא שייך הם אמרו כו' כמו כל עדיות. ולכך אמר אסברא לך והועד כו' אמרה תורה יבא בעל השור כו' דהוא למצוה מה"ת לכתחלה וממילא גם בעדי קיום צריך בפניו דוקא אף שהוא דרבנן כנ"ל. ומ"ס מקיימין סבר דלא ילפי' מוהועד כמ"ש לעיל רק מדרבנן גם לכתחל' ולכך בקיום מקיימין כו' דלא ילפינן מוהועד רק קנס או ד"נ שצריך עדות כמ"ש לעיל משא"כ בממון כנ"ל: לסימן ל סנהדרין פרק היו בודקין דף מ'

משנה היו בודקין בז' חקירות. קשיא לי לשון המשנה דהא חקירות לחוד ובדיקות לחוד דאמר מיד אח"כ מה בין חקירות כו' ולמה עירב הוי לי' למתני היו חוקרין אותן בז' חקירות כלישנא דוחקרת דיליף בש"ס וצ"ל דבודקין לשון כולל דתני אח"כ גם הבדיקות מכירין אתם כו' וכלל דבודקין אותן בדברים המבוררים אחר כך דהיינו בז' חקירות וגם מכירין אתם כי' דהוא בדיקות. ודוחק. גם קשה דכלל גם הבדיקות בבבא זו והוי לי' לפלוגי דבודקין בז"ח ובבדיקות שהוא מכירין אתם כו' ולא לכללם עם החקירות דמשמע דכולהו חקירות נינהו

דף ל' מכניסין למאן כו' לעדים במאן דלא כר"נ כו' דכיון שהעידו כל אחד בפ"ע מכניסין אותן לחזור ולהעיד ביחד כו'. ויש לתמוה מכאן על הפ' ס' כ"ח גבי העידו שלא בפני בע"ד דלא מהני דאין יכולין לחזור ולהעיד בפני בע"ד דעביד איניש לאחזוקי דבורי' וחשיבי נוגעין ע"ש. ואף להחולקין משמע משום דלא הי' עדות אז והא כאן דהעידו מקודם כל א' בפ"ע ועכ"פ הועיל עדותו לחייב שבועה ואי דלא כר' נתן מאי מועיל שמכניסין אותן וחוזרין ומעידין יחד הא לא מהני דעביד לאחזוקי' דבורי' שהעיד מקודם בפ"ע ולא הי' מועיל לחיוב ממון ואיך יועיל עכשיו ביחד הא הוי נוגעין כנ"ל. ואין לחלק דשם נתבטל מה שהעיד אז וגנאי לו כמ"ש רש"י ז"ל פ"ב דכתובות גבי אין מעידין עליו כו'. משא"כ כאן דכוונתו הי' אז לענין חיוב שבועה וזה לא יתבטל אף שלא יעיד עכשיו בצירוף דמ"מ ישאר קיים עדותו לשבועה. ז"א דאדרבה התם הא ידע בשעה שהעיד שלא בפני בע"ד שאינו מועיל מכש"כ כאן דבאמת מהני לשבועה הא ודאי דכשיחזור עכשיו מעדותו ע"כ יצטרך להודות דשקר העיד והוי נוגע גם דוחק שיאמר שאינו רוצה להעיד דזה נגיעה גדולה והתם גבי ישבו עם פסול בדין כו'. ולדעת הש"ך ז"ל דאף דבממון דלא בעי דו"ח מ"מ אם אמרו איני יודע על החקירות בטל ע"ש. א"כ כיון דמקודם לא חקרו אותם בפ"ע דא"צ דו"ח א"כ עכשיו שמכניסין בצירוף לחייב ממון יכול לומר בעצמו שאינו יודע באיזה יום לוה ויתבטל עדותו דעכשיו לענין חיוב ממון כיון שא"י כנ"ל ואעפ"כ ישאר קיים עדותו שמקודם לענין חיוב שבועה דעדות זה כבר נגמר והוי חוזר ומגיד עכשיו מה שאומר מעצמו א"י ולא הוי נוגע ולא שייך עביד לאחזוקי כו' כנ"ל. ולרבנן דריב"ק בל"ז לא קשה כיון דצריך שיראו שניהם כא' יכול לומר עכשיו שלא ראה עם זה ביחד וישאר קיים עדותו הראשונה ומ"מ לא יתחייב ממון. והא משמע דאתי דלא כריב"ק כיון דבעי הגדה כא' מכש"כ ראי' כדאמר לקמן ע"ש. אך במשנה קתני שיאמר בפנינו הודה לו וכיון שהעיד גם בפ"ע שראה עם זה ביחד ממילא שייך עביד איניש כו' גם על זה כנ"ל. וי"ל דהא אמר לקמן טעמא דר"נ דאטו סהדי בחד פומא מסהדי אלא מצרפין ה"נ מצרפין כו' ולא אמר בש"ס טעמא דרבנן דפליגי איך מיישבים זה אמנם י"ל דהחילוק הוא כדאמר בש"ס פרק שה"ע בזא"ז כו' ובב"א פריך הא א"א לצמצם ומשני שהעיד כל א' תוך כ"ד של חברו ופי' תוס' כיון דיכול לחזור תוך כ"ד של חברו הוי כמעיד עכשיו מדאינו חוזר בו ע"ש וא"כ אין ראיה כלל מכל עדות דאף דלא מסהדי בחד פומא מ"מ כיון שמעיד כל א' תוך כ"ד של הא' א"כ ע"ג גם הראשון לממון אחד דאל"כ יחזור בו כשמעיד הב' ורואה שבא לידי חייב ממון ולכך מהני משא"כ כשאין מעידין ביחד לא מהני דאתי לשבועה כנ"ל:

אך שוב קשה לר' נתן מה הוכחה הא י"ל כנ"ל. אך י"ל דפליגי בסברא הנ"ל דאי אמרינן עביד איניש לאחזוקי דבורי' א"כ שפיר אין לומר כחילוק הנ"ל דמה בכך שהב' מעיד תוך כ"ד של הראשון דאף שאינו חוזר עכשיו אחר שהעיד הב' מ"מ לא עדיף מהעיד בפירוש עכשיו דג"כ אינו מועיל דעביד לאחזוקי דבורי' כיון שכבר העיד קודם הב' ואז אתי רק לשבועה. א"כ אח"כ אף שמעיד הב' ורואה הראשון שבא לחיוב ממון לא שייך מדאינו חוזר בו הוי כאלו מעיד עכשיו לחיוב ממון מה בכך הא אף דמעיד עכשיו לא מהני דעביד לאחזוקי דבורי' והוי נוגע גם אם העיד מכ"ש מה שאינו חוזר וכיון דמה שהעיד בראשונה לא מהני גם עכשיו לא מהני וע"כ דמצרפינן וממילא גם למחר שומעין דבריו ודייק שפיר אליבא דר"נ ורבנן י"ל דלא ס"ל הא דעביד לאחזוקי דבורי' ממילא אין ראי' כלל ממאי דלאו בחד פומא מסהדי כיון שהוא תוך כ"ד הוי כמעיד עכשיו כנ"ל ומיושב וממילא מיושב קושיא הנ"ל דאמר שפיר אמתני' כמאן דלא כר"נ ומכניסין אותו לצרף ולא קשה דעביד איניש כו' דהא אי דלא כר"נ הוא ע"כ מטעם זה עצמו דלא אמרינן עביד איניש דאי עביד איניש כו' מוכח כר"נ ואי מתני' דלא כר"נ לא אמרינן עביד כו'