חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב רכח

ובאמת ס"ל גם בעדים הקרובים כו' דכשר בדיני ממונות ע"ש. א"ב אמר שפיר דלמאן דלית לי' עירוב פ' ולא בעי מומחין משום אלקים רק מחמת שיהי' יכול להזימו וממילא מהני מדרבנן דלא בעינן י"ל כנ"ל. אך למ"ש הטעם דשנים שדנו דיניהם דין לשמואל ואף דמדרבנן ודאי בעי ג' מ"מ כיון דמדאורייתא מהני אף לכתחלה כר"א ברד"א רק מדרבנן בעי לכתחלה ג' אבל בדיעבד מהני ע"ש. וקשה הא מדאורייתא לא מהני דצריך מומחין רק מדרבנן סגי בהדיוטות משום נ"ד א"כ ממילא מדרבנן בעינן ג' וגם בדיעבד לא מהני בב' כיון דלא מהני מדאורייתא כנ"ל. וע"כ צ"ל כיון דתקנו דהדיוטות מהני בהלואה ושליחותייהו עבדינן כשרים מדאורייתא וכמ"ש הראשונים ז"ל דנתנה התורה כח זה למומחין כו' ולא הוי רק מדרבנן בג' ושפיר כשר בדיעבד. אך למ"ש דבאמת הוי עדות שאאי"ל ולא מהני בהדיוטות מדאוריי' ורק מדרבנן לא בעינן יכול להזימו א"כ ממילא מדרבנן בעינן ג' ואף בדיעבד לא מהני בב' כיון דמדאורייתא בל"ז לא מהני כנ"ל. וא"כ קשה מאי פריך לר' אבהו אי אין ע"פ ג' נמי לא ליבעי כו' הא שפיר בעינן ג' כנ"ל אך זה לא קשה דלס"ד דלא ידע עדיין דבעי ג' מדרבנן א"כ ממילא לא בעי ג' גם משום יכול להזימו דמדרבנן לא בעינן כנ"ל ופריך שפיר. ולפ"ז מיושב ממילא קושית תוס' הנ"ל דלמסקנא דבעי עכ"פ מדרבנן ג' סברי שפיר ר"י ור"ל דב' אין דיניהם דין אף אי אין ע"פ דמדאוריי' לא מהני משום עשאאי"ל כנ"ל. אבל לר' אחא ברדר"א דלית לי' עירוב פרשיות כמ"ש רש"י ז"ל. וקשה קושית תוס' שם דלמה לי' בצדק תשפוט כו' הא בלא זה לא בעי ג'. ולמ"ש י"ל כנ"ל דאף בלא עירוב פרשיות פסיל בחד דהוי עדות שאאי"ל וצריך שפיר בצדק תשפוט כו' דחד כשר ולא ילפינן ממשפט א' דליבעי דו"ח בדיני ממונות וכמ"ש תוס' לענין אלקים ע"ש. וא"כ כיון דע"כ לר"א דלית לי' ע"פ ולא בעינן בצדק תשפוט לענין גוף ההכשר שיהי' חד כשר דבל"ז לית לי' ע"פ ורק דנא בעינן מדאורייתא יכול להזימו כנ"ל וא"כ מדאורייתא שפיר כשר לגמרי רק מדרבנן בעי ג' ואמר הש"ס שפיר דלר"א ב' שדנו דיניהם דין כנ"ל. אבל ר"י ור"ל דלית להו בצדק תשפוט כו' א"כ אף בלא ע"פ ב' אין דיניהם דין דבעינן י"ל מדאורייתא רק מדרבנן ומדרבנן בעי ג'. אבל לס"ד דלא בעי אף מדרבנן פריך שפיר אי אין ע"פ נ' נמי לא ליבעי וא"ש. וממילא מיושבים גם דברי הרמב"ם ז"ל שפ' כר"א דמ"ה חד כשר ופ' דב' אין דיניהם דין דלדידן דקי"ל עירוב פ' דלא בעינן כפירה כו' וא"כ לא קאי בצדק תשפוט כו' רק על גוף ההכשר דסגי בחד ושפיר בעינן יכול להזימו מדאורייתא א"כ אף דרק מדרבנן בעינן ג' מ"מ שנים אין דיניהם דין כנ"ל דמדאוריי' לא מהני משום י"ל כנ"ל ופסק שפיר דאין דיניהם דין כו' וא"ש. ואף דלכאורה לענין הודאה ושביעה יהי' מהני בב' בדיעבד דלא שייך יכול להזימו כנ"ל. אך ז"א דלענין הודאה בל"ז כתב הרמב"ם ז"ל דודאי בעי ג'. ועוד דבאמת הטעם דהודאה מהני בב"ד ולא שייך משטה כו' כתבו משום שלא יוכל לכפור והב"ד יוכל להוציא לכך מהני ולא בעי אתם עדי כו' וכן בעדים מהני משום שלא יוכל ולכפור כו' ע"ש. ולכאורה למה לא יוכל לכפור שלא הודה כלל ואף שהב"ד יודעים שהודה מ"מ הא אין עד נעשה דיין וע"כ הטעם משום לא תהא שמיעת גדולה מראיה כמו בשלשה שנכנסו לבקר כו' ד"ב בהודאה שם ע"ש. ובראוהו בלילה קי"ל דלא מהני משום דראייתם הוא בקבלת עדות והיכא שאין יכולין לקבל העדות לא מהני מטעם ב"ד ג"כ וא"כ הכא כיון דלענין קבלת עדות לא מהני בב' א"כ ממילא לא מהני מטעם ראי' ג"כ כמו בקבלת עדות וכמו ראוהו בלילה א"כ שפיר יכול לכפור ואינם יכולין לעשות דין בעצמם. א"כ ממילא לא הוי הודאה כלל אף שאינו כופר כנ"ל וא"ש דהיכא שאין דנין לכתחלה לא שייך לא תהא כו' כמ"ש הרמב"ם וגם הכא ב' לכתחלה אין מקבלין כו'. וגם י"ל בקושית תוס' הנ"ל דבאמת י"ל על מ"ש דבעינן יכול להזימו כו' דהתוס' הקשו נילף ממשפט אחד דבעינן מומחין כמו בדיני נפשות ותירצו דכיון דכתיב אלקים בגזילות א"כ גלי דלא נילף מדיני נפשות ע"ש אבל לענין דרישה וחקירה לא גלי וילפינן שפיר ממשפט אחד כו'. וא"כ למ"ש דאי נילף ממשפט א' דבעינן יכול להזימו ממילא בעי מומחין ג"כ א"כ שפיר מוכח מדכתיב אלקים בגזילות דגם לענין זה לא ילפינן ממשפט א' דליבעי יכול להזימו כנ"ל דא"כ בעי מומחין ולכך לא בעי יכול להזימו ולא בעי מומחין בהלואה כנ"ל

אך באמת הא שם איירי לענין שבועה ונקרב בעה"ב כו' ושפיר לא בעינן מומחין משום יכול להזימו וא"כ לא מוכח ובעינן שפיר מומחין בקבלת עדות משום הזמה כנ"ל. אך בש"ס פריך גבי פקדון יהי' נאמן נאנסו במיגו דלהד"ם ואמאי בעי שבועה ומשני דאפקיד בעדים או בשטר בעדים ע"ש. וא"כ כיון דלענין קבלת עדות לא מהני א"כ גם לענין שבועה לא מהני דאית ליה מיגו דלהד"ם אף שיש עדים כמו בעדים פסולים דפ' דמהני מיגו כו' דלא כרא"ש ע"ש. וגם בב"ד אחר מומחין יוכל לטעון נאנסו שאינו מוחזק כפרן ע"ש. וא"כ מוכח דלא ילפינן לענין הזמה ממשפט א' מדגלי גבי גזילות ול בעינן ג' ומומחין כנ"ל. והתוספ' כתבו שם דלמאן דבעי כפירה במקצת לא שייך מיגו הנ"ל דגם אם יטעון להד"ם יהי' חייב שבועה ע"ש. וא"כ א"ש דפריך רק אי אין עירוב פ' לענין זה אבל לענין כפירה שפיר יהי' סבר עירוב פ' כמ"ש הר"ן בחידושיו ע"ש. א"כ ג' נמי לא ליבעי דמוכח מדגלי כו' כנ"ל אבל לברייתא דרמב"ח דבעינן באמת כפירה במקצת בל"ז ב' אין דיניהם דין דלא מוכח כנ"ל וא"ש

ובזה י"ל גם קושית תוס' הב' אמאי בגזילות לא בעי דרישה וחקירה משום נעילת דלת ולענין מומחין לא תקנו משום נ"ד בגזילות ע"ש. וכתבו המפ' דאף דלכאורה אם יתקנו שניהם שיצטרך מומחין וגם דרישה וחקירה ודאי יהי' נ"ד. וכתבו דהקושיא הוא דהי' להם לתקן בהיפך דליבעי דו"ח ולא מומחין ולמה בחרו יותר בהיפך ע"ש. ולמ"ש א"ש דאם לא יתקנו לענין דרישה וחקירה ויהי' צריך עדות שאי"ל א"כ ממילא גם מומחין יהי' צריך כנ"ל דלא יוכלו לקבל הזמה כנ"ל. א"כ יהי' צריך מומחין וגם דו"ח וודאי יהי' שייך נעילת דלת וע"כ הוצרך לתקן בהיפך דדו"ח לא ליבעי ולא הוצרכו לענין מומחין לתקן כנ"ל

ובעיקר קושיא הנ"ל דיהי' צריך מומחין וג' משום הזמה לכאורה י"ל באמת כמ"ש דלענין ג' י"ל שיוכלו להוסיף עוד א' ויהיו גם הם בכלל וגם לענין מומחין י"ל כיון שיכול להיות שזה הב"ד עצמם יהיו נעשים סמוכים בא"י ויהיו שפיר יכולין לקבל הזמה הוי שפיר עכשיו יכול להזימו כמ"ש תוס' לענין מיתה חמורה כיון דמשכחת הזמה באיזה אופן שיוזמו מקודם הראשונים מיקרי שפיר יכול להזימו ע"ש ויהי' נפקא מינה לדינא ג"כ בעדים קרובים לדיינים אם הם רק קרובים בנשותיהם שפיר יכולין לקבל עדות דמשכחת הזמה כשיתרחקו ויהיו יכולין לקבל עדי הזמה וכיון דמשכחת באיזה אופן הוי שפיר יכול להזימו כנ"ל. אמנם י"ל דגם ז"א דלכאורה קשה איך יכולים להזים בפני אותו הב"ד הא העדים