חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב רכז

לחו"מ סימן א סנהדרין דף ב' ע"א

מתני' פירש"י גזלות כו' כופר בפקדון דמששלח בו יד נעשה גזלן וכן החוטף כו'. פי' דלכך לא שייך אישתמוטי כו' דהא אם שלח בו יד ג"כ גזלן. ולכך כופר להד"ם ג"כ גזלן. ונקיט כופר כו' דקרא דיליף גזלות מינה בהכי איירי וכ' וכן חוטף כו' אבל מלוה להוצאה כו' ושייך אישתמוטי. כחילוק הש"ס. ולא נקיט שליחות יד גופי' דג"כ בהאי קרא. משום דלהפ' דש"י רק ע"י גלגול. הפי' בקרא ונקרב כו' לשבועה כו' היינו אם לא שלח יד כו' דאם שלח בל"ז חייב אף באונסין. א"כ קרא בלא שלח יד מיירי. לכך פי' אכופר בפקדון כו'

ע"ב גמ' למאי כו' אי עירוב פרשיות כו'. לכאורה אינו מובן כלל החילוק בשלמא מדרבנן משום נ"ד שייך לחלק בין הלואות דשכיח וכה"ג ובין גזילות וחבלות אבל עכשיו מדאורייתא מה טעם לחלק. אטו בירושה וכתובה מתנה בכל חד ליבעי קרא וע"כ כיון דכולהו דיני ממונות נינהו וגלי קרא בחד דבעי ג' ומומחין בכולהו כן. וא"כ גם גזילות וחבלות שוה לשאר ד"מ. ואף אם אין ע"פ למה נחלק. והא מוכרח כן כמ"ש תוס' ב"ק ק"ז דאל"כ אי אין ע"פ מנ"ל דמ"מ חייב שבועה במלוה דלמא דוקא פקדון. וכן אי ע"פ דע"כ במה שאין סברא לחלק ילפינן מהדדי ע"ש. ומ"ט לענין ב"ד. ובשלמא בקנס יש סברא דשם החיוב ע"י הב"ד דוקא ולאו בר חיובא כלל אף לצי"ש שייך שצריך ב"ד גמור וחשוב יותר ממון שהוא רק גילוי מלתא שחייב בלא ב"ד אבל גזילו' וחבלי' שהן ממון מ"ט לחלק בין ממון שע"י הלואה כו'. והי' אפשר לומר דהא מכות בג' יליף לקמן ד"י מקרא דושפטו' כו' ע"ש. וטעמא דר"י דסבר כ"ג יליף מרשע רשע כו' ורבא אמר דמלקות במקום מיתה עומדת לכך בעי כ"ג כמיתה כו' ופירש"י דכיון דעבר הי' ראוי להתחייב מיתה וקנסו התורה מלקות במקום מיתה ע"ש. אף דמסיק דבעי אומד ואינה מיתה מ"מ אמרינן כן ע"ש. וא"כ בגזילות וחבלות דהא חייב מלקות רק דבעשה דתשלומין מתקן הלאו ונפטר ממלקות דהא למ"ד קיימו ולא קיימו כו'. וכן חובל כשאין בה ש"פ לוקה רק כשמשלם אינו לוקה. וא"כ לא מבעיא למ"ד מוציא ש"ר כו' כיון דאית בי' ד"נ בעי כ"ג א"כ ודאי בהנ"ל כיון שיש בו מלקות בעי ג' מומחין. רק אף למ"ד מש"ר בג' היינו דכל אחד בפ"ע משא"כ גזל וחבלה דזה עצמו שדנין אם חייב בממון הוא הפטור ממלקות. והא ר"ת ז"ל סובר פ"ק דב"ק בתופס יותר מה שדנין שכך אתה חייב להחזיר חשוב דיני קנסות. ומכש"כ בזה שדנין לפטרו מהמלקות דינו כחיוב מלקות דצריך ג' מומחין רק אף לש"פ מ"מ י"ל דהא התשלומין במקום מלקות עומדים ורבנן דר"י לא פליגי אר"י רק משום דסברי מלקות לאו במקום מיתה עומד דהא אף כשאינו לוקה מ"מ אין חיוב מיתה עליו או משום דילפי מושפטום דסגי בג' כו'. אבל לענין גוזל וחובל דכשאינו משלם לוקה סוברים ג"כ כיון דהתשלומין ע"כ במקום מלקות עומד בעי ממילא ג' מומחין כמו מלקות. ואף אם הי' איזה סברא לחלק. עכ"פ שפיר ליכא למילף כלל הודאות והלואות מגזילות וחבלות דהממון במקום מלקות כנ"ל. ואף דהא מסקינן דגם שור דאזיק אדם בכלל חבלות ע"ש דאין כאן מלקות. ז"א דזה למסקנא דמדרבנן משום דלא שכיח כו' לכך שפיר, גם שור כו' בכלל. משא"כ עכשיו דמדאורייתא באמת לא הי' בכלל חבלות רק אדם שחבל אדם וגזילות כנ"ל. ולא היינו לומדין הודאות והלואות דיש טעם לחלק כנ"ל. ויש לישב בזה תמיהת תוס' הא ר"י סבר אין ע"פ וסבר ב' שדנו אין דיניהם דין כו' ע"ש. ולמ"ש י"ל דהש"ס קאי רק למ"ד קיימו ולא קיימו דשפיר כל שלא קיים העשה יש מלקות רק בחיוב התשלומין נפטר ושייך החילוק כנ"ל. אבל ר' יוחנן דסבר בטלו ולא בטלו כו' ע"ש מכות א"כ אין עליו מלקות כלל דאינו מקיים העשה ולא שייך דזה שמחייבין אותו ממון פוטרו כו' דכל ז' אינו חייב כל שלא ביטל ושפיר אין חילוק בין גזילות לשאר ד"מ אף אי אין ע"פ בכולהו בעי ג' כנ"ל

תוספ' ד"ה דברי הכל אין דיניהם כו' וא"ת הים קאמר ד"ה הא רמי בר חמא דלית לי' עירוב פ' כו' וע"ק דר"י אית לי' דרמב"ח וסבר שנים שדנו כו' ע"ש. ונראה לישב דהנה בש"ע ח"מ סי' ל"ג פ' דעדים הקרובים לדיינים פסולים וכתב הרי"ף ז"ל הטעם משום דצריך להיות עדות שיכול להזימם בפני אותן הב"ד עצמם שמקבלים עתה העדות וכיון שהם קרובים לא יוכלו לקבל הזמה על קרוביהם ואף שיוכלו להזימם בב"ד אחר לא מהני והוי עשאאי"ל ע"ש וכן גבי אין עד נעשה דיין כו' גם כן הטעם כנ"ל ע"ש. וא"כ לכאורה קשה לפ"ז למאי דמסיק דהודאות והלואות אין צריך מומחין וכל הקנסות קי"ל דבעינן מומחין ועדים זוממין קי"ל דהוי קנס ולא מהני בפני הדיוטות וא"כ איך יכולין לקבל עדי הודאות והלואות בהדיוטות דהודאות כו' היינו עדי הודאות כמ"ש רש"י ז"ל הא הוי עדות שא"א יכול להזימ' בפני אותו ב"ד עצמו דלא יוכלו לקבל עדי הזמה שהוא קנס ולא מהני הדיוטות. וממילא גם עכשיו עדי הלואה אינם יכולים לקבל כמו בעדים הקרובים לדיינים כנ"ל ואף שיוכלו להזימם בפני ב"ד אחר מומחין מ"מ לא מהני כנ"ל. וכן בשנים שדנו קשה ג"כ אמאי דיניהם דין הא בקנס ודאי בעי ג' א"כ לא יוכלו להזים בפני זה הב"ד. ובזה י"ל כיון שיוכלו להוסיף עוד אחד וגם אותן הב' יהיו מן הב"ד לקבל הזמה ממילא הוי שפיר יכול להזימו ואף דגם בעדים הקרובים לדיין אחד פסול וכן גם אין עד נעשה דיין אף שהוא רק אחד וב' יש כשרים א"כ ג"כ יוכלו להזים בפני זה הב"ד כשיוסיפו עוד א'. אך ז"א דמ"מ אותו הדיין הקרוב' שלא יוכל לקבל הוא פסול וממילא אין כאן רק ב' ואף שיוכלו להוסיף מ"מ אין כאן כשרים רק אותן הב' כו' משא"כ הכא כיון דלענין הלואות סגי בב' והם שפיר כשרים דיוכלו לקבל כשיוסיפו עוד אחד ויהיו גם הם בכלל וגם עכשיו כשרים ועכשיו מהני בשנים. אך במומחין קשה כנ"ל דליבעי דהדיוטות לא יהי' מהני כלל. וגם בשנים מ"ש אינו מוכרח די"ל כיון דמ"מ מה שהם עכשיו ב"ד לא יהי' מהני וא"כ אותו הב"ד אינו יכול לקבל הזמה ובפרט למ"ש לקמן דאף אם יוסיפו לא יהי' מהני וקשה כנ"ל

אמנם י"ל כיון דהטעם דבהודאות והלואות לא בעינן מומחין הוא משום נעילת דלת אבל בקנס לא תקנו משום דלא שייך נעילת דלת כו' ע"ש. וא"כ לכאור' בעדים זוממין אף שהוא קנס אעפ"כ לא בעי מומחין דשייך שפיר ג"כ נעילת דלת כיון דאם יצטרכו מומחין בעדים זוממין ממילא גם בעדי הלואה יצטרך מומחין דבהדיוטות יהי' עשאאי"ל כנ"ל ושייך שפיר נ"ד וממילא גם בזוממין לא בעי מומחין משום נעילת דלת כו' שלא ירצו להלות דליבעי מומחין כנ"ל. אך קשה לס"ד דאין עירוב פ' ובגזילות וקנסות בעי מומחין מדאוריי' ובהודאות כו' לא בעי מדאורייתא בלא נעילת דלת כו'. א"כ קשה כנ"ל דהא מדאורי' בעינן שפיר משום יכול להזימו כנ"ל. אך י"ל כיון דמדרבנן לא בעינן דרישה וחקירה בדיני ממונות וגם עשאי"ל לא בעינן להרבה פ' דלא כהש"ך ז"ל ע"ש.