חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב רב

וחמור משא"כ בק"ס כנ"ל. ומה"ט כתב רמ"א ז"ל גם בהחלפה כשאינו ראוי לחלוק והחליף מעות ומטלטלין בחפץ או קרקע והחזיק זה בחפץ אף דדבר שאינו מסוים קונה בשוה בשוה מ"מ כיון שמקצת בטל ולא קני במשיכת החפץ או חזקה דקרקע רק חצי בטל הכל כיון שמשך לקנות כולו ודבר הראוי לחלוק כפירות תלוי בדיעות דלעיל בפרה וטלה כנ"ל

ולדינא לע"ד במתנה בשאר קנינים בב' דבורים לכ"ע קני מחצה ואף שהקדים הדבר שאינו נקנה לא דמי להך דביצה וסי' רנ"ג דלינסב ברתי' שייך לתלות בתנאי משא"כ הנ"ל. ואף בדבור א' צ"ע אי מ"ל קים לי דאה"ע סי' מ"א כולכם י"ל מחומרא דקדושין. או משום שרוצה לקנות כל המקח כמ"ש ר"ן והה"מ משא"כ מתנה. וראי' מסי' רמ"ט בכל נכסי דלא קני השטרות וקנה השאר ולא הגיה רמ"א ע"ש. רק בק"ס אף במתנה שייך הג' דיעות. ואף בשטר כן דהא פסק רמ"א סי' ק"צ ס' ט"ז כר"ן דשטר שבטל מקצתו בטל כל השטר שאינו קונה. רק התם לא שייך שיקנה הכל כיון דעייל ונפיק כו' א"כ בדבר שאינו נקנה דשייך מיגו שייך כל הג' דיעות וכן בק"ס י"ל כנ"ל. ובהחלפה או מכר בדבר שאינו ראוי לחלוק רק ב' דיעות אי הכל אי לא קני כלל. ובראוי לחלוק יש ג' דיעות. ונראה דקני מחצה אף דס' בקנין אוקי אחזקת מ"ק. כאן יש רוב לענין המחצה ללוקח דמסייע דיעה דקני הכל לדיעה דמחצה והוי דיעה דבטל הכל יחיד למחצה דמוכר איכא רוב דיעה דבטל הכל לדיעה דמחצה וכמ"ש בגמ'

וי"ל דמה"ט הביא רמ"א כל הג' דיעות. מכ"ש דלענין סי ביטול המחצה דמי לס' אומדנא שכ' רא"ש ב"ב פ' מ"ש דאינו מבטל הקנין ודאי. הגם שי"ל קצת ומ"מ מוחזק גמור י"ל קים לי' כנ"ל. וצ"ע אי מצי אמר ק"ל שקנה הכל דנגד התפיסה חזקת מ"ק. וד' סמ"ע שרמ"א סבר מחצה. ולמ"ש לעיל אין הוכחה כלל דאיכא מ"ד קנה הכל. רק בקרקע ומעות מהני ק"ל בלא אמר אגב כמ"ש לעיל ככל הג' דיעות כמ"ש. ורמ"א דלא כתב רק בק"ס ובהחלפה ולא בשאר קנינים. נראה דכמ"ש לעיל דרק ק"ס שתפיסת הסודר מקיים דכ' לקיים כל דבר א"כ הקנין על הכל ושייך מיגו כו'. וכן חילוף ג"כ במעשה הזכי' של של זה קני הכל. משא"כ משיכה או חזקה דאין שייך רק לדבר זה לבד ולכך באגב החזיק בקרקע כו'. ומטלטל וקרקע בכסף נראה ג"כ דלא קני בלא אגב אף שהכסף קנין על הכל דקי"ל ערבון נגד כולו קונה. דכשנותן כל הכסף לא שייך מיגו דחלוק ועומד דמי קרקע מדמי המטלטל רק פרוטה עירבון דשייך מיגו דש"פ ערבון על שניהם כנ"ל מ"מ כיון דכסף קני מה"ת במטלטל רק ח' בטלו משום נשרפו ח' כו' א"כ מה יוסיף במה שיהי' הקנין משום מיגו דחל הא גם שקונה הפקיעו כנ"ל. ול"ד לאגב דשם נקנה בקנין של הקרקע לחוד והחזיק בקרקע בלי שום קנין של טלטל קני דבטלי אגב קרקע וקנינו. שפיר לא שייך דמשום נשרפו כ' יבטל הקנין כיון דאמרה תורה דבטל לקרקע וכיון דעל הקרקע לא הפקיעו שפיר קני ממילא המטלטל דמה בכך שהפקיעו הא בלי קנין כלל מהני דבטל משא"כ בלי אגב רק ביחד משום מיגו דאינו בטל רק משום דהפרוטה כסף על הכל יתפס הקנין כסף גם על הטלטל והא לא עדיף מקנין כסף גופי' של הטלטל דמהני מה"ת והפקיעו כנ"ל. ולכך לא שייך דיעה א' דקני הכל. ואף לר"ל דמקני מה"ת משיכה. מ"מ הא באין מה למשוך קני מה"ת כסף כנתנו לבלן כו' (ב"מ מ"ח). רק ביש למשוך מבטל קנין כסף שאינו מורה דנעשה שלו כיון שיש קנין חשוב ממנו כמסירה ומשיכה. ומשיכה בדבר שדרכו להגביה. וא"כ איך יקנה משום מיגו דקני הקרקע קני טלטל בכסף מ"מ קנין זה של טעם מיגו ג"כ אינו קונה משום שיש קנין חשוב יותר למשוך גוף החפץ כנ"ל ואינו מורה כנ"ל. ודוקא קנין סודר שקונה הכל בתורת קיים דבר שייך כנ"ל. וכן החלפה נראה דמספקא לרמ"א בשוה בשוה אי משום בעינן כסף או מעל התמורה כר"ת ז"ל כמו ק"ס דשייך כנ"ל. וכן דיעה א' דלא קני כלל ג"כ לא שייך כיון דמה"ת מעות קונה לא שייך משום הפקעת חכמים שלא יקנה בשביל זה גם הקרקע. דלא עדיף מכולכם וא' מב' אחיות שפי' רש"י דלא הוי את וחמור כיון שאינו בטל רק מספק. ועוד כמ"ש ר"ן פ"ב דכתובות דמצאו לקיים כ"י של ע"א דמחייב שבועה אף דע"א בשטר לא מהני. מ"מ לא מהני הצרכת קיום דרבנן לבטל העדות ע"א שאמת משום ביטול הב' דלענין הב' ל"מ התקנה של הא' ע"ש. וכן פ' אע"פ בקונמות דאף דאלמוה רבנן לשיעבודא מ"מ לענין שלא יועיל על כשיגרשנה לא הוי דבר שלב"ל וחשוב לענין דבר המועיל כמו שהדין מה"ת ע"ש. וכן בהנ"ל דנין לענין קרקע הנקנה כאלו לא נתבטל הקנין כסף דטלטל כמו שהדין מה"ת. ועוד דעדיין מועיל הקנין גם בטלטל למי שפרע ולא חשוב בטלה והבו דלא להוסיף עלה. רק בנתן רק פרוטה מ"מ יש לדון דלא קני כלל כיון דהפרוטה על שניהם הוי כבתך וקרקעך בפרוט' דפ"ק דקדושין כיון שב' קנינים נפרדים נשאר על הקרקע רק חצי פרוטה. ויש לדחות בסתם רק בפירוש על שניהם י"ל כנ"ל. ובשטר אם הקנה קרקע וטלטל בשטר א' בלא אגב. הא כ' רמ"א סי' ק"צ דבטל כל השטר. א"כ אין רק ב' דיעות אי הכל או בטל לגמרי ולא על מחצה מ"מ יש להסתפק ולכך נקיט רמ"א רק בק"ס והחלפה הני דיעו' כנ"ל

(ו) וה"ה דבר שאין בו ממש כו'. כ' סמ"ע כל הני דיעות. משמע גם דיעה דקני הכל. והא חילק בעצמו דדשלב"ל דל"ש בי' קנין פ' דלא קני הכל וגם דבר שאב"מ כן ואי משום שהי' יכול להקנות בית לדירתו. גם בפירות דקל מצי להקנות דקל לפירותיו. וע"כ שאין זה הקנין של הפירות וכן הנ"ל. ונראה דבחילוק דאין בו ממש כדירת בית וט"ה שהדבר שלו וברשותו. רק דאין בו ממש ואין מקום שיתפוס בו הקנין. ולכך כשמקנה עם יש בו ממש ביחד שייך מיגו שיש במה לתפוס כיון שתלוי במה שיש בו ממש כנ"ל. משא"כ דשלב"ל או אינו שלו מה מהני מיגו שיועיל הקנין כיון שאינו בכחו להקנות דבר זה אף שעושה בו קנין גמור השייך לאותו דבר ומה עדיפות לקנין שבתורת מיגו דחל מקנין של הדבר עצמו. משא"כ בדבר ששלו רק שחסר אופן הקנין שאין בו ממש שייך מיגו כנ"ל

עוד י"ל דדשלב"ל אף אם יקנה מיגו דחל מ"מ לא יקנה רק כשבא לעולם כמו לר"מ דאדם מקנה כו' ומ"מ לא חל עד שב"ל דמה יקנה. וא"כ שיב אינו ביחד עם דבר הנקנה שזה קונה מיד. ושוב אינו קונה כלל הדשלב"ל אף כשב"ל. ולטעם זה אפשר במקנה דשלב"ל כשיבא לעולם ועוד חפץ הבא לעולם שיקנה אז י"ל דמהני לדיעה הנ"ל. ואפשר אף לטעם א' דלכשיבא שלו רק כאין בו ממש ושייך כנ"ל. ובל"ז יש דיעות דלכשיבא לחוד ג"כ קני ע"ש סי' ר"ט: הלכות פקדון סימן רצה

סעיף א ש"ח שאמר הריני משלם ואיני נשבע אם הי' הפקדון דבר שכל מינו שוה ומצוי בשוק לקנות כמותו כגון פירות כו' ה"ז משלם ואינו נשבע אבל אם הי' הפקדון בהמה או