חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב רא

וצ"ל דדוקא ב' דברים משא"כ מטבע שעיקרו הוא הצורה בטל לגבי' הכסף וכמו שהי' הכל אין ממש וכן באותיות בטל הנייר לגבי החיוב כנ"ל. ומה"ט מלוה ופרוטה דעתו אפרוטה ומלוה גופא לא מהני להפ' דנכלל מחילת מלוה רק דעתה על גוף המלוה. ולכך משיכה והגבהה קונה במטבע דבזה מורה הקנין על גוף הכסף שמושך וממילא קני הצורה. ובק"ס אינו עושה מעשה בכסף המטבע מורה יותר על קנין זכות של הצורה וזה אינו נקנה כנ"ל וא"כ במקנה מטבע וחפץ ביחד שתלוין כו' בק"ס י"ל דהוי שוב כמלוה ופרוטה כו' דמורה הקנין דרוצה במה שיש בו ממש החפץ שוב מורה גם על שדעתו על כסף של המטבע וממילא נקנה זכות הצורה. וא"כ אין ללמוד על שאר דברים. אך רמ"א משמע דלא ס"ל כנ"ל שכ' וה"ה דבר שאין בו ממש כו'

(ה) י"א הואיל וחליפין כו' נתבטל כל הקנין וי"א כו' תמוה לי הא דיעה א' משום דהוי כאת וחמור וע"כ כמ"ש סמ"ע ומהרא"י דסוברים דאין הלכה כר"נ מדפריך בקדושין את וחמור הוא כו'. וא"כ למה סתם בש"ע סי' ר"י דאת וחמור קני מחצה. ולא הביא רמ"א כלל דיעה הנ"ל דלא קני כלל. דתי' הסמ"ע בין דשלב"ל רק על דיעה ג' אבל על דיעה א' קשה דכ"ש הוא מאת וחמור כנ"ל. ונראה לע"ד דעוד תימה דגם בזה ששינה רמ"א מלשון המרדכי דשם שהקנה הכל ביחד בק"ס ורמ"א העמיד דין הנ"ל על החלפה שוה בשוה. ויש חילוק גדול. א' די"ל דמרדכי במתנה מיירי ובזה סוברים דקני מחצה כר"נ דלא אמרינן כלל שלא רצה שיקנה המטלטלין רק אם יקנה גם המעות כיון דהוא לטובת המקבל ואף בתנאי גמור י"ל הריני כאלו התקבלתי וכ"ש דלא תלינן בקפידא בסתם. וכהאי דביצה (ד"כ) ליקח ד' מאות כו' ולינסב ברתי' דאמר גמ' אי בעי נסיב א"ב לא כו' שהוא ב' מתנות לטובתו. וכשאינו מקבל א' עכ"פ זכה א' ע"ש. משא"כ בהחלפה שרוצה להקנות חפץ שלו רק בעד מטלטלין ומעות וכיון דלא קני המעות י"ל דלכ"ע בטל הכל וגם ר"נ מודה דהא הוי כחמור בפרה וטלה דלעיל ס' ב'. ובדבר שאינו ראוי לחלוק לכ"ע הדין כן. ואי בדבר הראוי לחלוק מ"מ עכ"פ קפידא יש שרוצה לקנות הכל דגם בראוי לחלוק יש ב' דיעות. וכיון שזה החליף ומשך חפץ שעי"ז יקנה הלה מעות ומטלטלין והמעות לא קנה א"כ הלה לא רצה להקנות החפץ בעד הטלטל לבד ולא קנה הוא החפץ ממילא לא קנה הלה גם המטלטלין כמבואר ברמ"א לעיל ס' ג' ולפיכך המייחד כו'. ולכך נראה דרמ"א לא מפרש כסמ"ע דטעם דיעה הנ"ל לדחות ד' ר"נ מהלכה. רק כמבואר אה"ע סי' מ"א בש"ע ב' דיעות בכולכם ואחיות ביניהם אי נכריות מקודשות. ויש שם ב' טעמים או דאת וחמור ב' דבורים משא"כ כולכם דבור א' וטעם הר"ן והה"מ דקפידא לקנות כולן כיון שהוא הקונה לטובתו ע"ש דכ' דלוקח חפץ שיקנה הכל דוקא משא"כ במתנה. וא"כ כאן שאינו דבור א' והוי כאת וחמור שפיר סבר רמ"א דוקא בהחליף הוא בדבר הראוי לחלוק ממש כנ"ל באחיות דאף שראוי לחלוק מ"מ דעת הר"ן והה"מ שקפידא לקנות הכל ובזה כ' הג' דעות א' דנתבטל הכל וכוונת המרדכי דהוי דאת וחמור במקום שיש קפידא כמו בקדושין ומקח. ודיעה ב' ממילא דקני הכל כיון דאם לא כן לא יקנה כלל שייך מיגו. דבשלמא חמור ואחיות א"א משא"כ כאן. ור"ש סובר קני מחצה כיון דאפשר לחלוק. ומפרש דמרדכי מיירי ג"כ שהקנה בק"ס אבל הי' במכר בעד איזה דבר רק הק"ס לקיים המקח ושייך ג"כ הקפידא כנ"ל. או דאף אי כוונת המרדכי לפסוק דלא כר"נ מ"מ רמ"א לא ס"ל בזה כן ולכך הביא רק כאן. וסי' ר"י באת וחמור פ' שפיר כר"נ דמחצה כו' ממילא בהחליף דבר שאינו ראוי לחלוק אין כאן רק ב' דיעות אי לא קני כלל או קני הכל כנ"ל אולם סי' ר"ט בדשלב"ל כ' רק י"א דדמי לאו"ח. ולא כ' דקני הדשב"ל לחוד להורות דתלי' אם הי' הכל בדבור א' ככל נכסי ויש שלב"ל. או במכר שקפידא על הכל יש ספק אי לא קני כלל או מחצה כמ"ש סי' מ"א כנ"ל

אמנם לע"ד לישב ד' מרדכי דסובר גם כן כר"נ רק הפי' דהא כתבו תוס' פ' הזהב דממעט אינו מסוים כחצי רימון כו' דהא דסודר מהני דתפיס מקצת משום דכיון דכפסיק דמי הוי מסוים ע"ש. וא"כ המרדכי דמיירי להדיא שהקנה מעות וקרקע כו' בק"ס. א"כ בעד הסודר שמקנה לו עבור שיקנה הקרקע והמעות שהוא חלף כו' כמ"ש סי' קצ"ה. וא"כ לא הקנה לו הסודר רק חלף שניהם וכיון דאין המעות נקנה קנה רק מחצית הסודר והנקנה שותף והוי דבר שאינו מסוים כחצי רמון דאינו מבורר חלקו אף ביותר מג' וכ"ש כשלא תפיס רק גע"ג. וא"כ ממילא לא קני כלל רק הקרקע בק"ס הנ"ל ומדמי לה לאת וחמור היינו כמו דשם לא קי"ל כר"ש דקני הכל דלמ"ד קני הכל הוא משום דחמור לאו בר קנין הי' דעתו שהוא יקנה הכל א"כ גם בק"ס הי' שייך זה שהמעות אינו נקנה שוב הקנה לו כל הסודר רק חליפי הקרקע ומטלטלין לחוד כיון שהיא רק לקנין נתפס הכל בעד מה שיקנה. ע"ז כתב דהוי כאת וחמור דקי"ל כר"נ דקני רק מחצה דמחצה הב' שאין חמור קונה מ"מ גם הוא לא קני. וממילא כאן לא קני כלל כיון דלא קני כל הסודר דמטבע אינו קונה שוב אינו מסוים ולא קני כלל כנ"ל. ואפשר דמפרש גם בקדושין כן די"ל בכולכם דאי באו"ח קני הכל כיון דאין אחיות כו' גם הנכריות קני הכל משא"כ כיון דקני מחצה נשאר הוא שותף בהפירות. וי"ל דחשוב אגוד בי' כיון דאין ברירה והכל שלו כמו שלהם. ואף אי לא חשוב אגוד בי' הכסף קדושין כדקי"ל אה"ע ס' בקידש בחלק כו' ע"ש בש"ע. מ"מ לעיל בש"ע סי' קע"ו דלא ישתתף עם אחר. וכן במת דהוי קפידא שרוצה להיות שותף עם זה לא עם אחר. א"כ בכולכם קפידא שרצו להיות שותף בהפירות עמם לא עמו כיון דקני מחצה. א"כ י"ל דגם לר"נ לא מהני בק"ס משא"כ בהחלפ' דגם אינו מסוים קני. גם נראה דק"ס דמי לכולכם לראב"ד ז"ל שתי' משום דהוי דבור א' לכך בטל הכל. ובאמת שנראה כן ריש גטין בכל נכסי חוץ מא' מרבוא כו' דאי לא פלגינן דבורי' בטל כולה כיון שבדבור א' הקנין על הכל. משא"כ עצמי ונכסי ע"ש (ד"ח ע"ב). וממילא למ"ש רמב"ם ז"ל דלא פ"ד לענין עדות בדבור אחד גם לענין קנין אמרינן כנ"ל. דהגמ' מדמי לה דמשמע דלא מטעם קפידא שלא רצה להקנות זה בלא זה דא"כ אינו דמיון כלל לעדות בפ"נ כו'. רק מטעם כיון שדבור זה בטל מקצת בטל כל הדבור ולא חשוב דבור שיועיל ממילא עדות וקנין שוה כנ"ל. ומה"ט שפיר את וחמור קני מחצה ואם הי' בדבור א' הי' בטל ולכך פריך כולכם את וחמור וכה"ג שבדבור א' בטל מקצת מודה ר"נ דבטל כל הדבור ולהנ"ל מיושב שפיר תי' הגמרא (קדושין נ"א ע"ב) כולכם וא' מב' אחיות שתמוה מ"מ חמור הוא דקשאמ"ל לה"ק ורש"י ז"ל נדחק כיון שמספק. ואינו מובן כיון דמספק בטל בודאי ע"ש. ולהנ"ל שפיר כיון שב' דבורים קני מחצה וא"כ במטלטלי ומעות דהוא ב' דבורים מהני רק בק"ס א"כ בתפיסת הסודר יקנה הכל שזה מעשה א' ובטל מקצתה י"ל דבטל הכל כל הקנין כמו שם בכולכם. דשם הכסף ק' מחולקים לכל א' תלוי' אם הדבור א' וכן באת