חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב קצט

ינכה מהדמים שפסק בזה אינו שייך לדמי החפץ. ואי לא חשוב נתינת כלי לא מהני. אבל במחליף י"ל שלעולם חשוב שוה בשוה בין יתר בין פחות. אך אינו מוכרח להפ' דפלגא הוי ביטול מקח א"כ בפחות ממחצה לא חשוב שוה. ואף דבחליפין ג"כ אין אונאה להרבה פ'. מ"מ אינו נעשה חליפין כשאינו שוה בערך. משא"כ קרקע דחשוב שוה כנ"ל. ויש לדחות

ג) קרקע בקרקע כו'. הנה משמעות הפ' ברשב"א ורא"ש דקנין זה דחלופה שוה בשוה אף לר"ת ז"ל דילפינן מעל התמורה כו' מ"מ אינו כק"ס רק כמו קנין כסף. רק דאי לאו קרא לא הוי בכלל קנין כסף אף דשוה כסף ככסף ואם הי' פוסק דמים על מכירת קרקע ונתן לו בדמיו קרקע והחזיק הי' הב' קונה משום כסף. מ"מ בלא פסק רק החליף לא הי' מהני כמ"ש לעיל דאינו מתחיל קנין דבתורת דמים שאין הקפיד' רק שיקח דמי שוי' קונה הש"כ בתורת דמים מיד וממילא קני הב' משא"כ כשכל א' רוצה גוף הדבר בחליפין א"כ לא קנה כלל זה במה שעושה קנין בדבר זה מאחר שהב' לא עשה קנין בקרקע השני' שג"כ מיקרי קונה על גוף הקרקע. וממילא אינו מתחיל קנין שלו דחבירו לא רצה להקנות עד שיקנה הוא שלו ואין כאן כסף כלל כנ"ל. ולכך צריך קרא. אבל מ"מ קרא קמ"ל דחליפין כזה מהני ג"כ כמו כסף אף שבא בפ"א. ולכך כ' גאולה ותמורה כו' ואח"כ כ' לקיים כו' שלף כו' שהוא ק"ס. ומ"מ גם במטלטלין לא ביטלו חכמים קנין זה שהוא כמו כסף דלא שייך נשרפו כו' דא"כ אי לא יקנה יאמר על זה החפץ נשרפה כו'. וא"כ ממילא נראה דכל הדינים שבק"ס לא שייך בקנין זה דשוה כו' בהחלפה. וא"י לחזור אחר כ"ד אף שעסוקין באותו ענין דלא שייך כלל הטעם שכ' הרא"ש שם (ב"ב קי"ד) פתאום כו' דהא מקבל כל שוי'. וכן לא שייך סתם קנין לכתיבה כו' דהטעם דבעין יפה מקנה לו שאינו ממתין עד שיעשה קנין בגוף הדבר ע"ש (ברשב"ם ב"ב ד"מ). משא"כ בזה דכבר קיבל חליפיו כנ"ל. וממילא במקום שכותבין השטר דלא קני בכסף. גם בהחליף קרקע בקרקע והחזיק זה מ"מ לא קני הב' בלא שטר. דזה שהחזיק בחזקה לא צריך שטר שעושה בגוף הדבר כמ"ש בש"ע סי' קצ"ב. משא"כ הב' שקנה בחזקה של זה שהוא רק כנתן דמים כנ"ל. וא"ל דא"כ גם הוא לא יקנה כמו קנין אחר ל' דז"א דלא שייך הדר סודר למרי' רק בק"ס שהקנין רק בשעת נתינה. משא"כ בהחלפה שוה בשוה דהקנין מה שנעשה שלו הוי כקנין כסף דמהני לאחר ל'. ואף דבקנין חזקה ג"כ לא מהני אחר ל' דכלתה כו'. מ"מ זה שהחזיק קני מיד ובעד זה קונה הב' כשיכתוב שטר דגם אחר ל' וגם הב' מהני בהחלפה כנ"ל. אולם בהחליף ב' שדות בשדה וזה החזיק בא' דקי"ל אף די' שדות החזיק בא' קנה כולם. מ"מ דוקא בנתן דמי כולן כמ"ש בש"ע סוף סי' קצ"ב ע"ש בסמ"ע. א"כ בהחלפה כנ"ל מאחר שהב' לא קנה עד שיכתוב שטר דנגדו אינו רק כנתן כסף. א"כ שוב זה שהחזיק בשדה א' לא קני השדה שני' דלא נתן דמים כיון דהב' לא קני בלא שטר כנ"ל וגם בהחליף כלי שוה בשוה יש להסתפק אי לא נפיק מתורת ק"ס ג"כ. או דבהחלפה שוה בשוה אף בכלי אין זה קנין סודר דלקיים כל דבר כו' רק מכירה דחליפין וג"כ לא יהי' שייך סתם קנין כו'

(ד) הג"ה החליף מעות ומטלטלין או מעות וקרקע ביחד י"א כו' נתבטל כל הקנין כו' וי"א דכל הקנין קיים וי"א דקיים על כו'. ותמהני על רמ"א ז"ל למה שינה מלשון המרדכי דשם כתב להדיא שהקנה מעות, ומטלטלין וקרקע ביחד בק"ס וכן הביא בב"י ורמ"א שינה וכ' או מעות וקרקע כו'. ולע"ד אין הוכחה כלל לדין של הרמ"א. דהא עוד תמוה שאותו דיעה דלא קני כלל כ' טעם דהוי כקני את וחמור (פ' מ"ש). וכן הסובר דקני מחצה דפסק כר"נ באת וחמור. אבל אותן הפ' דכולו קיים לא כ' שום טעם למה. והא אף מ"ד דאת וחמור קני הכל היינו דיודע שאין החמור קונה והקנה לזה הכל. אבל בדבר שאינו מועיל הקנין אף שהקנה המעות בחליפין א"כ מאיזה טעם יקנה הכל. עכ"פ הי' לו להמרדכי לומר איזה טעם. ועוד דהביא אח"כ שר' שמחה כ' דלא קני הכל דא"כ למה בעי אגב ע"ש ולא כ' שום תירוץ ע"ז. ולכך נראה לע"ד דטעם דמ"ד קני הכל פשוט משום קנין אגב כיון שהקנה ביחד מעות וקרקע בק"ס א"כ נקנה המעות אגב קרקע דאיזה קנין שעושה בקרקע נקנין המטלטלין אגבן. וכיון דעשה ק"ס וקנה הקרקע נקנה המטבע באמת כנ"ל. ולא הוצרך טעם למ"ד קני. רק דהא קי"ל דצריך שיאמר אגב וקני. אך הא מבואר ב"ב פ' הספינה בכתבו שטר על השדה כאותה ששנינו כותבין ללוקח כו' וזכה בשדה וקני השטר בכל מקום שהוא. ודעת רוב הפ' שם דאינו צריך שיאמר אגב כיון דשטר אפסרא דארעא (קדושין כ"ז) ושייך לקנין הקרקע הוי כאומר אגב וסגי בסתם כשזכה בשדה וכן בצבורין יש דיעות בש"ע סי' ר"ב דאצ"ל אגב ע"ש. ו בעציץ וזרעים כתבו תוס' גטין (כ"ב) כיון דעציץ שייך לזרעים אצ"ל אגב. וא"כ הך דיעה ס"ל ג"כ דאי לא קני המעות לא יקנה כלל כאת וחמור וכמ"ש לקמן בעז"ה. וא"כ שוב מטעם זה קני הכל מטעם אגב דהוי ממש כאפסרא דארעא ואף דלא אמר אגב רק עם הקרקע ביחד ג"כ קני דהא תליא קנין הקרקע בקנין המעות שאם לא יקנה המעות גם הקרקע לא יקנה ושוב הוי כאגב דשייך להקרקע קנין המעות וכמו השטר של הקרקע גופי' דקונה בלא אמירת אגב כנ"ל. וא"כ לא קשה כלל דא"כ למה קנין אגב. הא אדרבא מה"ט הוא דקני. רק הא דשם צריך לומר אגב משום דשם לא תלה קנין הקרקע בקנין המטלטלין ביחד. וא"כ אף אם לא יקנה המטלטלין מ"מ יקנה הקרקע ולא שייך אפסרא כו' ולכך צ"ל אגב משא"כ כשהקנה ביחד כנ"ל. ודעת החולק דלא קני כלל סבר להיפוך דהוי כאת וחמור. וא"כ אדרבא בשלמא באגב שלא תלה הקנינים זה בזה שפיר אמרינן כיון דהקרקע ב"כ וב"כ קונה וממילא בטלו המטלטלין לגבן ונקנין אגב הקרקע משא"כ כאן שתלאן זה בזה והקנה ביחד אמרינן להיפוך דאין מתחיל כלל לקנות הקרקע בק"ס כיון שלא רצה רק אם יקנה גם המעות בקנין זה והמעות אינו נקנין בק"ס בטל גם קנין הקרקע וממילא אין כאן קנין אגב כלל כנ"ל. ור' שמחה חולק דקני מחצה כר"נ באת וחמור. וממילא כיון שאין תלוי קנין א' בב' שוב לא שייך טעם הנ"ל ולא נקנה באגב כלל דצריך דוקא שיאמר דלא שייך כמו בשטר דאפסרא דארעא דהא אינו תליא כלל קנין הקרקע במעות דאף שלא יקנה המעות יקנה הקרקע כנ"ל. ומייתי שפיר ראי' ומדויק שכ' דאלת"ה הא דאמרי' פ"ק דקדושין נכסים שיש להן כו' ואמרינן בגמ' דבעינן אגב למה לי' אגב ליקני במיגו כו' ע"ש. ולמה לי אריכו' זה הי' ל"ל בקיצור למה לי קנין אגב ולמה לי קרא דערי מצורות כו'. רק דזה לא קשה כלל כמ"ש. רק קושייתם דאמר בגמרא דבעינן אגב כו' היינו אמירת אגב כמבואר שם להדיא אגב וקני בעינן. והא למה לי' הא מתוקם מתני' נכסים שאין ל"א נקנין עם כו' כשהקנה אותן ביחד ואז מהני בלי אמירת אגב כיון דתלוים ביחד כשטר הנ"ל.