חידושי הרי"ם חושן משפט חלק א מה

דגם על הקרן אין הודאה המחייב חוץ לכ"ד כלל ולכך אינו פוטרו כנ"ל. וא"כ ממילא דברי הראב"ד מיושבים דעכשיו כיון שעל הקרן יש לנו דין ב"ד א"כ כיון שמחייב עצמו בקרן א"כ הוי הודאה המחייב שנתחייב בקרן ע"י הודאתו שיש לנו דין ב"ד ואף שאינו הודאה המחייבתו קנס מ"מ מה בכך הא אף כשמודה לפני ב"ד מומחין לא הוי על הקנס הודאה מחייבת דמודה בקנס פטור דלכך בעינן מחייב בקרן והוי מרשיע א"ע מחמת הקרן וממילא גם עכשיו שפיר ההודאה פוטרתו. ודוקא התם בטבי עבדו דשם לא הוי מחייב עצמו בקרן ולכך לא הי' הודאה פוטרו חוץ לב"ד אף אלו הי' הודאה גמורה משא"כ הכא. או דשם קאי להא לישנא דלא בעינן מחייב א"ע בקרן כדאמר התם בש"ס וא"כ ע"כ הטעם דאף בלא קרן מיקרי מרשיע א"ע ואף דבמודה בקנס פטור מ"מ לכך פטור כיון שאם לא הי' זה הפטור הי' הודאה המחייב והי' מרשיע א"ע בהודאתו ולכך ההודאה פוטרתו אבל החיוב של הקרן לא מהני להיות נקרא על הקנס מרשיע א"ע ולכך אמר שפיר דשאני ר"ג כו' דחוץ לב"ד אינו פוטר כיון שאף אם לא הי' הפטור של מודה בקנס ג"כ לא הי' הודאה המחייבתו וממילא אינו פוטר ג"כ. אבל לדידן דבעינן מחייב בקרן ואל"ה לא מיקרי מרשיע א"ע כיון דמודה פטור וע"כ הוא רק דהחיוב של הקרן נקרא הודאה המחייב ופוטרו מקנס. ולכך ממילא גם עכשיו כיון שיש לנו דין ב"ד על הקרן אף שאין אנו ב"ד על הקנס מ"מ שפיר פוטרת הודאתו דהוי הודאה המחייבת כנ"ל וזה פשוט. ובדברי הרמב"ן צ"ל שסובר דשם אף באינו מחייב עצמו בקרן מיקרי מרשיע א"ע כיון שאם לא הי' קנס הי' הודאה המחייב רק הטעם דבעינן מחייב א"ע בקרן הוא משום כשאינו מחייב מצמו לא מיקרי מודה מחמת עצמו כמו שמודה מחמת ביעתותא דלא מהני וכיון שמודה כדי לפטור ואינו מגיע לו ריעות' מהודאתו לא מיקרי מודה מחמת עצמו ע"ש במפרשים ולכך אף שהוא הודאה המחייב לא מהני רק כשמחייב בקרן אנו רואין שמודה מחמת עצמו כיון שמתחייב ע"י הודאתו ולכך ממילא פטור כיון דהוא מרשיע א"ע שפיר על הקנס אבל מחמת החיוב של הקרן לא מיקרי מרשיע א"ע על הקנס כיון שעל הקנס אינו הודאה המחייב ולכך חולק שפיר על הראב"ד ז"ל דהאידנא אף שיש לנו דין ב"ד על הקרן מ"מ כיון שעל הקנס אינו מרשיע א"ע לא מהני כנ"ל. אבל בדברי ש הראב"ד י"ל כמ"ש

עוד י"ל בפשיטות דלא קשה דבין אי נימא כהרמב"ן הנ"ל או כמו שפסק הרש"ל והרבה פוסקים דלא בעינן כלל מחייב עצמו בקרן וע"כ דאעפ"כ מיקרי מרשיע א"ע ואף דמודה בקנס פטור מ"מ כיון שאם לא הי' ההודאה פוטרתו הי' הודאה המחייבת ולכך פוטרו אף שבאו עדים כנ"ל. וא"כ כיון שהב"י והרב והש"ך ז"ל כתבו דעכשיו אף בלא באו עדים כלל מתחייב בהודאתו להרמב"ן ז"ל דכיון שאינו פוטרו ממילא מחייבתו ע"ש. וא"כ משום זה הטעם עצמו הראב"ד פוטרו דהוי שפיר הודאה המחייבת כיון שאם אינה פוטרתו מחייבתו כשתפס כיון שיש לנו דין ב"ד על זה כנ"ל וא"כ ממילא פוטרתו אף שבאו עדים אח"כ כמו באינו מחייב עצמו בקרן ממש שג"כ לא הוי הודאה המחייב אם יפטור משום מודה בקנס ואעפ"כ פוטרת כיון דבלא זה הפטור יהי' הודאה המחייב וממילא גם כאן כיון דאם אינו פוטר הוי הודאה מחייב ממילא לפיכך פוטרתו ואף בהודה קודם שתפס מ"מ הוי הודאה המחייב שיהי' מהני תפיסה אח"כ מחמת הודאתו שהודה כנ"ל. ושם בהא דר"ג דחוץ לב"ד אודו לא הוי הודאה המחייב כלל ואף אי אינו פוטרו אינו מתחייב כמ"ש לקמן ולכך אינו פוטרו משא"כ הכא וא"ש. עוד י"ל בפשיטות למ"ש לקמן ע"ש

לכך נראה לענ"ד כמ"ש הב"ח ז"ל י"ד סי' רס"ז דהוי ספיקא דדינא. ואף דמה שתירץ הוא שם דברי הראב"ד הוא דחוק מאד ע"ש מ"מ לדינא נראה דהאמת אתו כנ"ל. והנה היכא דלא באו עדים כלל כתב הש"ך ז"ל כאן דהודאות בע"ד כק' עדים ואין ההודאה פוטרו ממילא חייב ומהני התפיסה ובי"ד סי' רס"ז כתב להיפך דבלא באו עדים כלל אף שאין ההודאה פוטר מ"מ ג"כ אינה מחייבתו ע"ש. והביא ראי' מהא דאמר ר"ג שלא בב"ד אודו והא ר"י אב"ד הוי חוץ לב"ד הוי קאי ואעפ"כ אמר לו שאין לך עדים ומאי בכך שאין לו עדים כיון שאין הודאה פוטרו חוץ לב"ד ממילא נתחייב בהודאה זו ומוכח דאינו מחייבו ע"ש. וכבר קדמו מרן הב"י שם עצמו בראי' זו ע"ש. ובס' קצה"ח כ' דלא מוכח משם דר"ג לא הי' נאמן בהודאתו דחב לאחרי' שאסרו אשפחה ע"ש. וליתא דזה פשוט דאף דלא מהני הודאה בחב לאחרים מ"מ במה שהוא לחובתו נאמן וא"כ כיון שהודה מ"מ לא הי' ר"ג יכול להשתעבד בו עוד דלענין זה הי' מהני ההודא' רק לאסרו אשפח' לא הי' מהני וא"כ שיב הי' יכול לשחררו בשטר שחרור גמור דלא שייך שוב העשה דלעולם בהם תעבודו כמ"ש תוס' גיטין ל"ח וכל הפ' דהיכא דאינו יכול להשתעבד בו מותר לשחררו. וא"כ ר"ג שהי' שמת על שיוכל לשחררו שעד כאן לא הי' יכול משום העשה דלעולם כו' וא"כ מאי אמר לו שאין לך עדים הא כיון שהודה שוב יכול לשחררו ובל"ז יוצא בשן ועין מספקא לן אי צריך גט שחרור והי' צריך ר"ב לכתוב לו גט שחרור ע"ש. ובהדיא אמרינן באומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין דמהני מטעם הודאה ע"ש כמבואר בפוס'. ומה שהביא מתוס' ריש גיטין אין ענין כלל לכאן מ"ש דאין הגט נגמר בלא עדים משום דהודאה לא מהני בחב לאחריני ובגט ילפינן דבר דבר מממון דחב לאחריני ולא מהני הודאה בגט אף לגבי עצמו דאין גט לחצאין ע"ש או כמ"ש הרשב"א שם דילפינן מאותו ממון דחב לאחריני ע"ש

אמנם הראי' הנ"ל מהא דר"ג כו' תמה אני על הרב"י והש"ך ז"ל ושאר אחרונים שחשבוהו לראי' ברור', ואיני מבין כלל דאטו יעלה על הדעת דהודאה לחייב קנס עדיף יותר מהודאה דבממון. דהודאה בממון בעינן או הודא' בב"ד או בעדים ויאמר אתם עדי אבל הודאה לפני עד אחד לא הוי הודאה כלל לדעת בעל המאור ולהרמב"ן מחייבו שבועה אבל ודאי דאינו נאמן לגמרי וא"כ ודאי גם בהודאה חוץ לב"ד לענין קנס דנימא כיון שאינו פוטרו הוי הודאת בע"ד כק' עדים ונתחייב ודאי דצריך או בב"ד או לפני עדים ואל"ה יכול לכפור. וא"כ התם דהודאות ר"ג הי' בפני ר' יהושע לחוד וא"כ כשהי' חוץ לב"ד אף שאינו פוטרו מ"מ לא נתחייב בהודאתו ג"כ במה שהודה לפני עד א' שיכול לכפור אח"כ ואם יודה אח"כ לפני הב"ד יהי' עדיין מודה בקנס ולא יתחייב. וכיון שלא יתחייב בב"ד ממילא אינו מחויב כלל לשחררו דפטור אף לצי"ש כמבואר שם ע"ש. ואם נאמר שילך ויודה לפני ב' עדים ויאמר העבד אתם עדי. גם ז"א דא"כ עדיין יעבור העשה דלעולם בהם תעבודו דבל"ז הי' יכול לשחררו רק שלא הי' רוצה לעבור כמבואר שם וא"כ לפני עדים שאינו צריך להשיבו כלל אם יודה יגרום החירות ויעבור העשה כנ"ל. ונראה שהב"י סובר דודאי התם הי' עוד ב' אנשים עם ר"י דאל"כ מאי אמר מעיקרא דבב"ד הי' או חוץ לב"ד הא אף אי הי' בב"ד לא הוי מהני הודאתו בפני ר"י לחוד דאף דהוא יחיד מומחה מ"מ הודא' לפניו לא חשובה הודאה כמ"ש הרמב"ם. וא"כ ע"כ שהי' עוד עמו אחרים וא"כ מאי בכך שהי' חוץ לב"ד כיון שהי' עדים כו'. אך מצאתי להדיא בהיפוך שכתב הרב המגיד פ"ג מה' גניבה ה"ח וז"ל ק"ל למה אמר שם ר"י חוץ לב"ד הוי קאי תיפוק לי' דאפי' הוי קאי בב"ד הא יחיד הוי ויראה לי דאי הוי בב"ד מסתמא הי' יושבין עמו ומש"ה משני חוץ לב"ד כו' וממילא הוא מטעם יחיד ג"כ ע"ש וא"כ אין משם ראי' כללי ואף להרא"ש ז"ל דהודאה לפני יחיד מומחה חשובה הודאה בב"ד מ"מ ודאי כשמודה לפני יחיד מומחה בתורת עדות אינו יכול לחייבו ע"פ עדותו ולא שייך בזה לא תהא שמוע' גדולה מראי' דלא חשיב רק כשמיעה מע"א דלענין עדות לא עדיף יחיד מומחה משאר עד רחב הרשב"א ז"ל להדיא ב"ק פ' החובל ע"ש. א"כ כיון שהודה לפני ר"י חוץ לב"ד בתורת עדות והי' יחיד ודאי דלא מהני אבל אינו מוכת מכאן שלא תהא מהני הודאה גמורה בפני ב' ויאמר אתם עדי כנ"ל

ונראה דראייתם היא להרמב"ן ז"ל שדחה דברי הראב"ד מהא דחוץ לב"ד הוי קאי והוכיח דגם עכשיו שאין לנו דין ב"ד לא מיפטר בהודאתו. וא"כ אם יסבור הדברי הה"מ הנ"ל מאי ראי' זו דודאי שם בפני עד אחד לא הוי הודאה לפוטרו דאטו אם יודה בינו לבין עצמו יהי' פטור משא"כ עכשיו שמודה בפני ב"ד או שמודה בפני ב' ג"כ הוי הודאה הפוטר וע"כ שהרמב"ן ז"ל