חידושי הרי"ם חושן משפט חלק א קפא

עמהם אז כשהיו העדים עמהם מעילא פוסל עדות הכשרים אף שלא כיוון להעיד כיון שגם הכשרים לא כיוונו להעיד כנ"ל

וא"כ למאי דפריך בש"ס ריש מכות הרוג יציל כו' למאן דלא בעי התרו בו כו' ומשני במקיימי דבר ולא בעושי דבר כו' ע"ש ולכאורה גם בהזמה קשה קושיית הש"ס שאומרים המזימים עמנו הייתם א"כ העד עצמו יציל שגם הוא הי' עמהם והוי נמצא אחד פסול ובהזמה לא שייך התרו בו. וצ"ל ג"כ תירוץ הש"ס דהוא מעושי דבר ואינו פוסל הכשרים כנ"ל. ולכאורה עדיין קשה דנהי דכל עד עצמו הוי עושה דבר אבל כיון שאומרים עמנו הייתם וא"כ כל עד ראה שעד הב' הי' עמהם אז וא"כ על הב' דהוי שפיר בגדר עד והוא פסול דקי"ל למפרע נפסל. וא"כ כל העדות שעל כל א' הוי נמצא א' פסול שהעד הי' ג"כ עמהם וראה שהעד הב' הי' עמהם וכן הב' עליו ואיך מועיל ההזמה דאף דלא כיוון להעיד מ"מ פוסל כיון שגם הם לא כיוונו כנ"ל. אך גם זה טעות דהא בשעה שהי' עמהם וראו אז לא היו העדים פסולים עדיין שלא העידו שקר עדיין ולא הי' נמצא אחד כו' דלא הי' פסול כלל בשעת ראי' ובהגדה לא נצטרפו כנ"ל ושפיר מועיל כנ"ל. אמנם הכא דהעדים קרובים זה לזה שפיר י"ל דפסול דהא הוי עדות שאי אתה יכול להזימה דכאן שפיר לא יועיל ההזמה מטעם נמצא אחד כו' דכיון שהעדים היו עמהם וא"כ כל אחד על חבירו שהוא בגדר עד וראה שחבירו הי' עמהם ואעפ"כ הי' פסול משום קורבה כיון דהם קרובים זה לזה והי' פסול לעדות זה להעיד על חבירו עד הב' שהי' עם עדים אלו כיון שקרוב הוא וכן הב' עליו וא"כ ממילא פוסל עדות הכשרים המזימים דנצטרף בראי' כנ"ל והי' פסול גם בשעת ראי' ואין ההזמה מועלת וממילא פסול העדות גם עכשיו משום דהוי עשאאי"ל כנ"ל

אך י"ל דמ"מ משכחת לה הזמה שיכולין להזימם שא' הי' עמהם בשעה א' והב' בשעה ב' רק שאין יכולין לילך ממקום ההוא למקום שאומרים שראו וכדאמר פ"ק דמכות ה' היכא דאמרי בסורא בפניא הרג פלוני כו' ומזימים בצפרא בנהרדעא עמנו הייתם חזינן אי לא מצי אזלי כו' הוי הזמה ע"ש. וא"כ כאן יועיל הזמה כה"ג שיאמרו שא' הי' עמהם בצפרא והב' בפניא ולא יהי' נפסל מטעם נמצא א' כו' דהא לא נצטרפו כלל בראי' כל א' על חבירו ולא ראה כלל הא' שהב' הי' עמהם כיון שהי' בשעה אחרת ומ"מ הוי הזמה על שניהם כיון דלא מצי אזלי כו'. אך גם ז"א חדא דא"כ כמו באומרים אינם יודעים באיזה שעה בטלה העדות משום דצריכין שיוכלו להזים על השעה לחוד דאולי לא ידעו המזימים רק השעה ע"ש ברש"י ז"ל ריש פרק היו בודקין כו' והכא ג"כ א"א להזימם על השעה א' לחוד והוי ג"כ אאי"ל כנ"ל. ועוד למ"ש תוס' יבמות קט"ז דאמר התם דחיישינן לגמלא פרחא א"נ בקפיצה כו' והקשו תוס' למה בהזמה התם דאמרי בסורא בצפרא כו' מועיל הזמה ולא חיישינן לגמלא פרחא כו'. ותירץ הר"מ דהתם כיון שאין העדים טוענין דאזלי בגמלא פרחא כו' ודאי אינו כן דא"כ היו אומרים ע"ש. וא"כ זה שפיר כשכבר מזימים אותם ואין אומרים כנ"ל. אבל כאן לענין עשאאי"ל הוי שפיר אי אתה י"ל כיון דלא משכחת הזמה רק בכה"ג א"כ יוכל לומר באמת דאזיל בגמלא פרחא ואז לא יועיל ההזמה כיון שאומר באמת כנ"ל דהיכא דיוכל לומר מיקרי אי אתה יכול להזימו כדאמר (סנהדרין מ"א) גבי נערה מאורסה מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו הוי אאי"ל כו'. וגם כאן כיון שיכולין לומר ולא יועיל כנ"ל וע"כ יצטרכו להזימם דבשעה זו עצמו היו שניהם עמהם ושוב יופסל משום נמצא א' כו' כנ"ל

אך י"ל דמ"מ משכחת הזמה בב' כיתי עדים שיזימו אותן תרי בחד ותרי בחד על השעה זו עצמו שיאמרו כת א' זה הי' עמהם במקום פלוני וכת הב' על הב' שהי' במקום אחר וג"כ לא ראה כל א' על חבירו ולא שייך נמצא אחד כו' והוי יכול להזימו וא"ל דהוי חצי דבר ז"א דהא מועיל עדות כל כת לפטור הנידון לבטל העדות וגם לפסול העד א' לעדות ולשבועה והוא כמו בחזקה לענין פירות ע"ש (ב"ב נ"ו בתוס' וברי"ף). אך א"כ ג"כ לא יועיל דהא אינם בזוממי זוממין ועדות המזימים הוי אאי"ל דיכולין כל כת לומר שבאו לפטור הנידון ולפסלו לעדות העד א' דאטו ידעינן דיבאו כת הב' על השני וכדאמרינן ב"ק כ"ד גבי שור המועד דאינו מועיל ההזמה היכא שהוא ב' כיתות כיון שפעלו דבר מה בעדותן יוכלו לומר לחייבו פלגא נזקא אתינא ע"ש. ואף דאמר בפ' מרובה תרי בחד היינו לענין לפוסלו ע"ש. ואף דמשני התם דמרמזי רמוזי מ"מ הא כתבו תוס' שם דרמיזה אינו מועיל בד"נ רק בממון ע"ש וגם באו רצופין כ' יש מפרשים שם דאינו מועיל בנפשות דמ"מ יוכלו לומר דאיתרמי שבאו בב"א ומ"מ לא ידעו כל כת בחברתה ע"ש. וא"כ לא יועיל הזמה כלל כנ"ל. וגם אי משכחת באיזה אופן רחוק הזמה מ"מ מיקרי אי אתה יכול להזימו לחד תירוץ תוס' סנהדרין פ"א ע"ש. וא"כ יכולין שפיר לומר הטעם בקרובים זה לזה משום הזמה רק דיכולין לומר הפירוש בדברי רב"ח כך כיון דאין עדים נעשים זוממין עד שיוזמו שניהם כו' וא"כ יודע כל א' דחבירו נמצא נהרג ע"פ אתיו היינו שנהרג ע"פ אחיו ג"כ שראה ג"כ והוי נמצא א' כו' כנ"ל. ושוב לא קשה מה דפריך רבא מהא דג' אחין דהתם שפיר יכול להזימם כיון שכל כת מעידה על שנה אחרת א"כ כשמזימים אותן לא ראה כלל הקרוב שכת הב' הי' עמהן שהוא בשנה אחרת משא"כ הכא שמעידין על דבר א' וכנ"ל

אמנם רבא דייק שפיר דהא ס"ל גבי עידי טריפה שהוזמו דנהרגין דלא בעינן במזימין שיהי' יכול להזימו משום דחידוש הוא ע"ש. וא"כ אין לומר הטעם בקרובים זה לזה כנ"ל דהא שפיר יוכלו להזימו בתרי בחד כנ"ל ואף שיהי' עשאאי"ל כנ"ל מ"מ הא לא בעי בזוממי זוממין רק דנימא הטעם כפשוטו דנהרג על פיו ופריך שפיר מהא דג' אחין כו' כנ"ל. ומיושב הנ"ל דלדידן דקי"ל כר"א התם דבעינן בזוממי זוממין וא"כ פסול שפיר קרובים זה לזה משום עשאאי"ל כנ"ל שיופסל מטעם נמצא א' כיון שראה גם הוא ומיקרי נהרג על פיו ואף בתרי בחד מ"מ יהי' גם הם עשאאי"ל וא"ש

אך בגוף הדין דנימא בהזמה נמצא א' כו' באמת הוא רחוק דאטו אם הי' בעיר שהי' שם פסולים וראו שהי' שם יתבטל עדות המזימים ולא יהי' שייך הזמה רק היכא דלא ראו אותם אלא כשרים. וצריך לומר כיון שאז לא הי' עדיין עדות כלל דקודם שהעידו לא הי' דבר זה עדות כלל מה שראוה באותו מקום רק אח"כ כשמעידים נעשה עדות ההזמה ואז לא נצטרפו ולכך אין צירוף הראי' פוסל כיון שלא הי' נקרא עדות כנ"ל. אך במ"ש מ"מ שפיר דכיון דבנפשות צריכין שיעידו כאחד וא"כ כל א' ראה על חבירו שהעיד שקר והוי שפיר צירוף דראי' על העדות כיון שיודע שלא ראה והי' עם אלו העדים באותו מקום ושפיר יופסל כנ"ל

ובעדים הקרובים לדיינים י"ל ג"כ טעם דפסול משום עדות שאאי"ל. וגם בב"ד אחר לא יועיל הזמה דהא כבר כתבנו דלכאורה קשה בכל הזמה הא כל א' על חבירו הוא בגדר עד ואעפ"כ פסול ובטל ההזמה מטעם נמצא א' פסול. אך זה טעות כנ"ל דהא בשעת ראי' הי' כשר שלא העיד עדיין כנ"ל

והנה הר"ן ז"ל סוף פ"ב דכתובות כ' בשם יש מפרשים הטעם דפסול בקרובים לדיינים דגם בב"ד אחר לא יועיל הזמה דמנין ידעו הב"ד האחר שהעידו אלו העדים המוזמין בב"ד כבר ונגמר הדין על פיהם וע"כ דהב"ד שהעידו בפניהם יעידו זה והם קרובים הם לעדים ולא יועיל ע"ש ודחה הר"ן ז"ל דבריהם דאותן העדים שמזימים יכולים להעיד זה ג"כ שראו כשהעידו אלו בפני הב"ד ונגמר הדין על פיהם ועמנו הייתם ע"ש. ולמ"ש שפיר י"ל טעם הנ"ל דהא אף אם יעידו המזימים שאלו העידו בפני ב' מ"מ הא לענין זה העדות שפיר יופסל מטעם נמצא א' פסול כו' דכל א' על חבירו ראה שהעיד שקר בפני ב"ד ואז כשהעיד כבר הי' שפיר פסול דקי"ל למפרע נפסל וזה שהעיד ראשונה והי' פסול וראה אח"כ כשהעיד הב' שהעיד שקר ונצטרף בראי' לענין עדות זה שהעיד בפני ב"ד כיון שגם זה צריך לעדות בפני ב"ד אחר דבשלמא כשאינם קרובים לדיינים ויכולין להזים בפני זה הב"ד עצמו שקבלו העדות אז אין צריכין ע"ז לעדות ואינו פוסל כנ"ל דאינו פוסל דיינים אבל בקרובים כו' וצריכין להזים לפני ב"ד אחר וצריכין א"כ עדות ע"ז שהעידו בפני הב"ד וע"ז שפיר פוסל דכל א' ראה שחבירו העיד לפני הב"ד והוי פסול כנ"ל. ואין לומר כיון דהי'