חידושי הרי"ם חושן משפט חלק א קסב

השאר בנק"ח ומוציאין שטר של ר' מידו וקורעים אותו ואם הוציא שטר א' בלבד גובה אותו ואם אח"כ הוציא שטר הב' גובה אותו ג"כ (וי"א דטוב לו שישרוף הקטן שלא ישביעהו הלוה שיש לו ב' שטרות שאלו העדים התומים עליו)

(ה) מלוה שיש לו כו' ב' שטרות כו'. משום דיד בעה"ש על התחתונה וזה בין לר"ה ובין לר"ח ואף דאלו הי' השטר הגדול לחוד הי' גובה בו מ"מ עתה שדנין על שניהם וידוע לנו שא' בודאי פסול וא' כשר יד בעה"ש על התחתונה כנ"ל ומשמע דגם בעדות בע"פ הדין כן כשמלוה א' יש לו ב' כתות עדים אלו כת א' על ר' וא' על ק' אינו גובה רק ק' כיון שכת א' ודאי פסול אבל ק' גובה עכ"פ היכא דלא שייך נמצא א' קרוב א"פ שלא נצטרפו כו'. ויש להקשות לכאורה למ"ש ש"ך ז"ל לקמן (סי' ל"ג) דגם בממון פסול עדות שא"א יכול להזימו ע"ש וכיון דקי"ל אין עדים זוממין משלמין עד שיגמר הדין על פיהם כו'. וא"כ אף מנה לא ישלם דהא כת א' ודאי פסולין וא"כ אין אנו יודעין ע"י איזה כת יגמר הדין ואם יוזמו לא יוכל להוציא משום כת מספק שמא לא נגמר הדין על פיהם כנ"ל. ולדעת הרמב"ם ז"ל (פכ"א מה"ע) גבי שן ועין דחיוב תפיסה מיקרי חיוב ממון משום דבקל יוכל לתפוס ע"ש בכ"מ. י"ל גם כאן דיועיל תפיסה מהעדים ומיקרי יכול להזימו דאף בקנס יש פ' דמועיל תפיסה כה"ג ע"ש. אמנם למ"ש הכה"ג בהא דאין מקבלין עדים שלא בפני בע"ד והוכיח הכה"ג דאף שישנו הבע"ד לפנינו רק שאין מכירין אותו ואינו ידוע מי הוא ג"כ מיקרי שלא בפני בע"ד ואינו מועיל ע"ש. וא"כ הכא כיון דקי"ל אין מזימין את העדים שלא בפניהם כו' וא"כ הכא כיון דהזמה אינו מועיל רק על הכשרים שנגמר הדין ע"פ וכיון שאינו ידוע מי הם הכשרים מאותן הב' כתות א"כ אף שהם לפנינו לא תועיל ההזמה כלל דהוי שלא בפניהם כיון שאין מכירין מי הוא הבע"ד כיון שהבע"ד הם העדים הכשרים ואין יודעין מי הם ולא יועיל הקבלת עדות כלל וממילא גם תפיסה לא תועיל אח"כ והוי עשאאי"ל כנ"ל וגם ק' לא ישלם. ובב' שטרות י"ל דלא קשה חדא דהפ' דבשטר לא שייך כלל הזמה ולא בעינן יכול להזימו וגם להפ' דבעינן יכול להזימו אף בשטרות מ"מ הא עדים החתומים על השטר כנחקרה כו' וא"כ בשעה שחתמו כל כת השטר הי' שפיר יכול להזימו דאז לא העידו בב"ד כאחד דכל כת חתמו על שטר אחר. רק בעדים קשה כנ"ל

וי"ל בפשיטות דהא העדים שהעידו בב"ד ראשונה ודאי מועיל עדותם דבשעה שהעידו הי' שפיר יכול להזימו כיון דזו באה בפ"ע כו' ועדיין לא העידו כת הב' והי' ראוי לגמור הדין ע"פ ובודאי מועיל דאף דבשעת גמ"ד אאי"ל מ"מ מאי בכך הא ודאי דאף שמתו העדים אחר שהעידו קודם גמ"ד מועיל כיון דבשעת עדות הי' יכול להזימו כנ"ל. וכן הכא מועיל בודאי עדות הכת הראשונה כנ"ל. רק דנימא דמ"מ קשה דהא עדים האחרונים שמעידין ג"כ הם עשאאי"ל כיון שכבר העידו הראשונים כנ"ל וא"כ כיון שהוא ספק נימא שמא הראשונים הם הפסולין והאחרונים אף שהם כשרים פסולין משום עשאאי"ל כנ"ל. וא"כ ע"ז י"ל כיון דקי"ל דזו באה בפ"ע כו' רק משום דיש כאן ב' כתות העדים לפנינו אמרינן גם על הא' שמא הם הפסולין ונראה דאם כת א' מעידה על ר' וגם כת הב' מעידה על ק' והכחישו עצמם בחקירות וכה"ג שאינו מועיל עדותם כלל י"ל דשפיר גובין ר' מחמת כת הא' דזו באה בפ"ע כו' ואף שיש כאן גם הכת הב' מאי בכך הא הוי כאלו לא העידו כלל אותה הכת כיון שעדותם בטל מצד עצמם ואין צריכין לדון כלל על עדותם להיות נכנסים בכלל הספק עם הראשונים וממילא זו באה בפ"ע ויכולין לגבות ר' כנ"ל. וא"כ הכא אף בעדים כיון שהראשונים שהעידו הם שפיר יכול להזימו כנ"ל רק האחרונים כו' וא"כ כיון דעדות האחרונים בטל מצד עצמם שוב יכולין לגבות ע"י הראשונים כיון דזו באה בפ"ע כו' והם הי' יכול להזימם כנ"ל וא"ש: ובמ"ש יש ליישב מה דקשה דאמר בש"ס מלוה ולוה וב' שטרות יד בעל השטר על התחתונה. וקשה למה נקיט דוקא האי דינא בשטרות ולא בעדות בע"פ הא שייך ג"כ הנ"ל בבאים עדים על ר' וגם על ק' אינו גובה רק ק' כנ"ל. ולמ"ש א"ש דהא בש"ס קאי גם לר"ח דאמר בהדי סהדי שקרי למה לי מ"מ גובה משום דכת א' ודאי כשרים ע"ש. וא"כ לר"ח שפיר אינו מועיל בעדות ע"פ גם על ק' דהוי עשאאי"ל כנ"ל וכיון דהאחרונים הם עדות שאאי"ל שוב גם הראשונים אינם מועילים שמא הם הפסולים דבהדי סהדי שקרי כו' ואינו מועיל כלל בלא הכת הב'

וגם בנ"ז הא לר"ח גם הראשונים כשהעידו לא הי' יכול להזימם ג"כ דלא הועיל עדותם כלל רק כשבאו גם כת הב' ועתה שניהם הם עשאאי"ל דאינו ידוע איזה הכשרים כנ"ל. ולכך נקיט דוקא בשטרות. ואף דלכאורה לר"ת גם בשטרות קשה הא כשחתמו כת הא' לבדם לא הי' מועיל כלל רק אח"כ כשחתמו גם כת הב' על השטר אחר אז יועיל שטר א' ואז הם עשאאי"ל כבר כנ"ל רק י"ל דבשטר לא בעינן כלל יכול להזימו דלא קאי עליו כאשר זמם כמ"ש הבעה"מ או דכשר מדרבנן כמ"ש הרמב"ם ז"ל משא"כ בעדות ע"פ כנ"ל. אבל לדידן דקי"ל כר"ה דזו באה בפ"ע כו' גם בעדות ע"פ שפיר מועיל כנ"ל וא"ש

אמנם עדיין הי' קשה כשבאים ביחד ב' הכתות רק שלא נצטרפו בראי' דלא שייך נמצא א' כו'. ולמ"ש לא יגבה כלל דהוי שפיר עשאאי"ל עדות ב' הכתות כיון שאינו ידוע מי הכשרים ולא יועיל ההזמה כלל כנ"ל

ואפשר דבאמת אף כשהוזמו צריכים ב' הכתות לשלם כיון שאין שם פסולין עליהם דהא כל כת וכת כשרים הם כיון דזו באה בפ"ע כו' רק משום שמעידים ביחד כנ"ל. וא"כ כיון דקי"ל אפילו הן מאה כולן משלמין משום דאף דבלא עדותם ג"כ כי' חייב ע"י האחרים מ"מ כיון שהוא תוך כ"ד כולם עשו ההיזק כיון דגם הם מועילים בלא חבריהם כמ"ש הר"ן ז"ל פ"ק דמכות. וא"כ י"ל דגם כאן שפיר משלמין כולם כיון דגם הם מועילים בלא חבריהם ודוקא היכא דאיגלאי מילתא שהיו פסולין לגמרי ולא הי' מועיל עדותם כלל אף בלא הזמה אז לא יועיל הזמה משא"כ הכא כנ"ל

עוד י"ל דשפיר כשיוזמו כת א' יתחייבו לשלם דמוקמינן להו אחזקת כשרות שהם היו הכשרים דהא באמת קי"ל זו באה בפ"ע כו' ומהני החזקת כשרות גם להוציא ממון רק כאן שדנין ע"פ ב' הכתות וכת א' בודאי פסולין כו' אבל כשיוזמו כת א' ולא יהיו דנין אז רק עליהם שפיר נוקמי אותן בחזקת כשרות שהם היו הכשרים ונגמר ע"פ ויתחייבו לשלם שפיר כנ"ל דמוציאין ע"י החזקה כנ"ל. ואף דאין עדים כו' עד שיוזמו כולם היינו דוקא כשכלם כשרים אבל כשיש פסולין ודאי דלא בעינן שיוזמו גם הפסולין וא"כ כשיוזמו נוקמי אותם אחזקה שהם הכשרים וממילא האחדים הם הפסולין ושוב לא בעינן שיוזמו האחרים ותועיל החזקה גם על זה שיועיל ההזמה עליהם לבד כיון שהם הכשרים. ועוד דאף אם יוזמו כולם יוכל לתבוע כל כת שירצה רק אחת ויוכל להוציא משום החזקה דמיקרי ג"כ דנין רק עליהם לבד דמועיל החזקה כנ"ל וגם אם יאמרו כל כת אנחנו הפסולין י"ל דלא יהיו נאמנין שהם העידו שקר דהא גם גבי בע"ד כתבו הפ' דאמרינן אין אדם משים עצמו רשע ויתחייבו כנ"ל. ויש לדחות. אך כשבאים האחרונים אחר כ"ד נראה דודאי לא תועיל הזמה עליהם דלא הפסידוהו כלום דהא בלא עדותם ג"כ הי' חייב משום עדות הראשונים דהא זו באה בפ"ע כו' ובפרט כשהראשונים אמרו ר' והם ק' אדרבה הפסידו למלוה וא"ל דיתחייבו למלוה. דז"א דהא המלוה מודה שאמת העידו וכמו בפניכם גנבתי פ' מרובה דלא מועיל כו'. ובל"ז לא שייך הזמה בכה"ג וא"כ שהאחרונים הם עשאאי"ל ממילא נימא שמא הראשונים הפסולין ואינו חייב כלל כנ"ל. רק לטעם הא' שכתבנו א"ש. אמנם להנ"ל א"כ יתחייב ר' כיון שדנין רק ע"פ עדות הראשונים כאלו העידו לבדם ובאמת משמע מהפ' דגם בכה"ג אינו משלם רק ק' וי"ל כיון דמאי דא"א להזימם הוא משום עדות הראשונים מיקרי דנין על שתיהם ושייך ידו על התחתונה כנ"ל משא"כ היכא דבטל מצד עצמם בלא הראשונים וא"כ עדיין קשה כנ"ל

ונראה בפשיטות למ"ש תוס' סנהדרין פ"א גבי מי שנגמר דינו