חידושי הרי"ם חושן משפט חלק א קלט

משום נמצא א' קרוב או פסול כו' דלא מיקרי פסול כלל רק לענין עדות זה שא"י החקירות אבל לא לבטל בצירופו הכשרים ולכך פירש דהוי עשאאי"ל כיון דאין עדים כו' ולא תועיל הזמה גם עליהם ולכך לא מהני ולא משום צירוף כו' כנ"ל

והנה תוס' סנהדרין פ"א גבי מי שנגמר דינו למיתה קלה כו' נדון בחמורה כו' והקשו תוס' הא הוי עשאאי"ל הכת הב' שמעידין על החמודה כיון שכבר נגמר דינו וגברא קטילא הוי. ותירצו דכיון דאי מתכחיש קמאי או מיתזמי יועיל הזמה על האחרונים וכיון דמשכחת לה הזמה באיזה אופן שפיר קרינן בי' יכול להזימו ע"ש. ותירוצם זה מוכרח דלר"ע דעד הרואה אינו נעשה דיין בד"נ משום כיון דחזי דקטל כו' אי אפשר לומר תירוץ הא' שתירצו שם והא דנגמר דינו נדון בחמורה יליף לה מקרא התם. וע"כ צ"ל תירוץ הב' הנ"ל ע"ש

ולכאורה קשה לפ"ז למה בז' החקירות דהוא באיזה יום באיזה שעה באיזה חודש כו' וכשאומרי' על א' א"י בטל העדות משום עדות שאאי"ל ואמאי הא כשאומרים א"י באיזה שעה ועל שאר חקירות יודעין א"כ נהי דא"י להזימם על אותו שעה מ"מ הא משכחת לה הזמה שיאמרו על כל היום עמנו הייתם כו' וכיון דמשכחת לה הזמה שפיר מיקרי יכול להזימו. דודאי לא גרע מהתם דאי אפשר כלל להזימם עכשיו רק אי מתכחשי כו' ומכש"כ הכא דמיקרי יכול להזימו כיון שאפשר כמ"ש תוס'. וכן בא"י באיזה יום ומעידין על החודש כו' ולמה לא מהני. אמנם ז"א ולא קשה כלל דהא ילפינן הני ז' חקירות מקראי והוא גזה"כ דבעינן דוקא שיהי' ראוי להזמה על כל הז' חקירות ולכך יש חילוק בין חקירות לבדיקות דבחקירות שאמרה התורה דבעינן שידעו אותן החקירות כדי שיוכלו להזימם עליהם לכך כשאומרים א"י בטל משא"כ בדיקו'. ותוס' כתבו שפיר התם דכשיודעין החקירות רק דאינו ראוי להזמה מטעם אחר ע"ז אמרינן שפיר כיון שיש אופן שתחול הזמה על כל החקירות מיקרי יכול להזימם משא"כ כשאי"ל על כל החקירות אינו מועיל כנ"ל אף דמשכחת לה הזמה כנ"ל

אמנם לפי"ז הכא כשיש ג' עדים וב' מהם כיוונו החקירו' רק א' אומר א"י על א' מן החקירות וא"כ לשיטת רש"י ז"ל דמטעם צירוף אינו פוסל עדות הכשרים כנ"ל רק משום דגם אותן העדים שיודעין החקירות הם עשאאי"ל דלא יועיל הזמה עליהם דאין עדים נעשים זוממין כו' כנ"ל וא"כ ע"ז שפיר י"ל כמ"ש דמאי בכך שהג' אומר א"י באיזה שעה הא שפיר משכחת לה הזמה שיהיו מעידין המזימין שכל היום הי' אותו הג' עמהם ונגד אותן הב' עדים הוי זה רק דבר אחר דהא אותן הב' שפיר יודעין החקירות כולם ויכולין להזימם על כל החקירות רק דלא יועיל ההזמה מטעם אחר מחמת הג' שאינו מוזם וא"כ ע"ז שפיר מהני מה דמשכחת לה הזמה שיש אופן שיוכלו להזים אותן הב' על כל הז' חקירות רק שיאמרו על הג' עמנו היית כל היום וממילא תועיל ההזמה על אותן הב' על כל הז' חקירות אף שיאמרו עליהם רק על השעה עמנו הייתם והוי ממש כמ"ש תוס' דכיון דמשכחת הזמה מיקרי י"ל דבשלמא אי הוי פוסל הג' מטעם צירוף הוי א"ש כיון שאותו הג' א"י להזימו על כל החקירות ובטל עדותו ממילא בטל גם עדות הכשרים כנ"ל. אבל כיון דלרש"י ז"ל אינו פוסל מטעם צירוף רק משום שע"י הוי עדות ב' הכשרים אינו ראוי להזמה ונגד אותן הב' הוי שפיר יכול להזים על כל החקירות ומועיל שפיר כנ"ל כיון דיש אופן כנ"ל. וקשה למה אמר דלא כר"ע הא אף לר"ע י"ל דעדותן קיימת כיון דקאי כשאומר א"י על א' מן החקירות

אמנם י"ל דהא דאין העדים כו' עד שיוזמו כולם הוא דוקא דבעינן שנעשה דין הזמה בכל העדים אבל אם אין עושים דין הזמה בכולם אף שהוזמו כולם אעפ"כ לא מהני כמו אם מזימין השנים והב' פוסלין אותו בגזלנותא ומכחישים אותו דודאי מהני הכחשה עליו דהוא תרי בחד מ"מ אינו מועיל ההזמה על הב' דאין עדים נעשי' זוממין [כו'] וכיון שאין עושין דין הזמה בהג' לא מהני גם עליהם ולכך גם הכא אף אם יזימו את הג' על כל היום וכה"ג מ"מ לא נעשה בו דין הזמה דהא לא הי' מועיל עדותו כלל שלא ידע כל החקירות ועל עצמו לא מהני מה דמשכחת הזמה על כל היום וכנ"ל. וממילא כיון דלא שייך בו דין הזמה ממילא לא מהני גם על השנים ושייך אין עדים נעשין זוממין כו' ולא יועיל כלל ההזמה גם על הב' וממילא לא מהני עכשיו דהוי שפיר עשאאי"ל כנ"ל דכיון דכתיב ועשיתם לו כו' היינו דוקא שיעשו לכולן אשר זמם

ובזה מיושב לשון רש"י ז"ל במתניתין ריש פ' היו בודקין אהא דחקירות א' אומר א"י כו' כ' ז"ל דז' חקירות מקרא נפקא לן כו' וכיון דאמר א"י אי אתה יכול להזימו באותה חקירה וכיון דאי אפשר לקיים מצות הזמה באותו העד בטלה כל העדות ואפילו הן מאה דאין עדים נעשין זוממין כו' ע"ש. ולכאורה אינו מדוקדק למה כ' א"א לקיים מצות הזמה כו' הא לא שייך הזמה כלל כיון שא"י חקירות. ולמ"ש מיושב היטב שכ' מקודם דז' חקירות נפקי מקרא והיינו כמ"ש דאף דאפשר בהזמה אף שא"י מ"מ גזה"כ דבעינן שיהי' הזמה בכולהו ואח"כ כתב הטעם דבטל אפילו הן מאה אף דלענין זה לכאורה מהני כיון דאפשר כנ"ל מ"מ מצות הזמה לא יתקיים באותו האחד שא"י ולכך לא יועיל כלל גם על אותן הב' כמ"ש וא"ש

אמנם קשה באמת מנ"ל לרבא דמתניתין דלא כר"ע דילמא שפיר גם ר"ע מודה כיון דהוזמו כולם אף שאינו נעשה, דין הזמה מפני שלא הועיל עדותו אבל מ"מ הוזם ג"כ למה לא יועיל וכן הסברא פשוטה דבכה"ג מהני ההזמה על אותן הב' ואינו דומה לפוסלו בגזילה כו' דבעינן שיוזמו כולם אבל כשהוזמו שפיר יתחייבו ומנ"ל דבעינן דין הזמה כנ"ל הא ר' עקיבא לא אמר רק אין עדים כו' עד שיוזמו כולם

וי"ל דהנה המפ' הקשו הא דאמר ר"מ במתניתין דמכות (ד"ה) לא בא השלישי להקל אלא להחמיר לעשות דינו כיוצא בו כו' ומה שנים נמצא א' קא"פ כו' והקשו כיון דר"ע סובר דההיקש לא קאי כלל אהזמה כמ"ש תוס' ריש סנהדרין (ד"ט) דאל"ה אין היקש למחצה והוי יליף גם דרשא דר"ש מהא כו' וע"כ דסובר דלא קאי אהזמה כלל ההיקש רק על גוף העדות שייך ההיקש מה שנים נמצא א' כו' אבל מהזמה לא איירי. והקשו דא"כ מנ"ל דבא השלישי להחמיר כו' דגם הג' חייב כשהוזמו אף שזולתו הי' ג"כ מתחייב ע"י הב' כמ"ש הנ"י שם דבשלמא לר"ש ידעינן גם זה מהקישא הנ"ל כמו ב' חייבין בהזמה שניהם כמו כן ג' חייבין כולם אבל לר"ע דלא קאי ההיקש אהזמה מנ"ל דגם הג' חייב כנ"ל ע"ש דילמא באמת הג' פטור כיון שאף בלא עדותו הי' חייב ע"י הב' כמ"ש הנ"י ע"ש

ולמ"ש א"ש דכיון דר"ע סובר דילפינן משקר העד כו' דאין עדים נעשים זוממין עד שיוזמו כולם אפילו מאה כמ"ש רש"י ז"ל שם במתני'. וא"כ ממילא מוכח דגם הג' חייב מיתה כשהוזמו דאל"ה איך מהני כלל כשמעידים שלשה עדים הא הוי עשאאי"ל שאם יוזמו לא יתחייב הג' מיתה וממילא גם הב' לא יתחייבו כיון דלא מיקיימא מצות הזמה בחד גם הם פטורים כנ"ל. וממילא מוכח דגם הג' חייב ואמר ר"ע שפיר לא בא הג' כו' אלא להחמיר כיון דכתיב או ע"פ שלשה יומת כו' דמהני עדות שלשה ממילא ידעינן דגם הג' חייב מיתה אף בלא ההיקש כנ"ל. ור"ש סובר כמ"ש דלא בעינן שיתקיים מצות הזמה בכולם רק כשהוזמו כולם שפיר חייבים אף שאין דין הזמה בכולם כנ"ל. ולכך לא מוכח כלל מהא דמהני בג' כו' דאעפ"כ הוי יכול להזימם אף שיפטר הג' כיון שהוזמו כולם וע"כ דההיקש קאי אף על הזמה ולכך הג' חייב כנ"ל

ומיושב שפיר דאמר רבא כמאן דלא כר"ע דאי כר"ע הא מוכח דסובר דבעינן שיתקיים מצות הזמה בכולן וממילא גם בא' אומר א"י בטלה כל העדות דאאי"ל כמ"ש רש"י ז"ל הנ"ל. וע"כ אתי כר"ש דלא בעינן מצות הזמה רק שיוזמו וממילא גם כאן הוי שפיר יכול להזימו דמשכחת לה הזמה שפיר כנ"ל ולכך עדותן קיימת וא"ש. ומיושב קושיית תוס' שדחו דברי רש"י ז"ל דאיך אמר דלא כר"ע דהוי דלא כמאן ולמ"ש א"ש דאיתא שפיר כר"ש כנ"ל: