חדושי הלכות על סוכה יז.

בא"ד וליכא לשנויי הכא כדמשני התם דאתי אוירא דהאי גיסא כו' עכ"ל יש לדקדק דהא מסיק התם אפירכא דירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה כו' דאה"נ וכולי האי לא אטרחוהו רבנן ובהכי ניחא דמיתרצן כל הפירכות בין פירכא קמייתא דיעשה פס אמה וירחיק ב' אמות וכו' ובין פירכא דבתר הכי ויעשה פס אמה וירחיק אמה כו' וא"כ ה"נ הכא לא אטרחוהו רבנן וי"ל דפירכא קמייתא ודאי לא מתרצא כיון דאין עושין אלא אויר אחד בין ב' פסים נקל הדבר לעשות משא"כ בפירכא בתרייתא דעושה ב' אוירין וב' פסין וכן נראה מדלא קאמר תלמודא אלא וכו' ודו"ק:

בא"ד דהכא כל הפחות מג' כלבוד דמי וה"ל כסתום כו' וע"ק טפי דבב' פסין שיש בכ"א חצי טפח ומשהו סגי כו' עכ"ל לכאורה שזה סותר מה שכתבו לעיל בדף ז' בעושה לו טפח שוחק דקנה פחות מג' סמוך לדופן לא יועיל כו' ועוד דקנה מבטל ליה אוירא עכ"ל הרי לך בהדיא דאף בפחות מג' אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא כו' ויש לחלק דגבי ההוא טפח קאמרינן התם דאוירא דהאי גיסא כו' ולא הוי כלבוד אבל במחיצה שלימה הוי שפיר כלבוד ולא אתי אוירא כו' וכה"ג חלקו התוס' לקמן לרבא דלית ליה לבוד ביש לה פצימין ע"ש ודו"ק:

בד"ה אויר פוסל כל הסוכה כו' ואפילו מה שיוצא לחוץ לגמרי כו' עכ"ל פי' היוצא לחוץ לגמרי היינו מה שכנגד האויר או הפסול לצד הפתח וכן נראה מלשון הרא"ש ע"ש וק"ל: