חדושי הלכות על סוכה טז:

בד"ה מ"ד חד לבוד אמרינן כו' ושמא ס"ד לחלק ובין שתי לערב ואין להקשות כו' דלא התירו אלא *) בשיירא עכ"ל [כצ"ל] ע"ש:

בד"ה בפחות מג' סמוך כו' ועוד קשיא טפי דבב' פסין כו' וי"ל משום דאמרינן בספ"ק דעירובין דכל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה כו' עכ"ל והכי איתא שם דלר' יוסי ב"י בין בשתי בלא ערב ובין בערב בלא שתי אין נותנין ליחיד אלא בית סאתיים ולשיירא דהיינו ג' נותנין להן בית שש ולחכמים בין ליחיד בין לשיירא נותנין להן כל צורכן ולר"י בשיירא נותנין להן כל צורכן כחכמים וליחיד אין נותנין (להן) אלא בית סאתים כר' יוסי ב"י והלכתא כר' יהודה כדהדר רב נחמן ואוקים כו' וראינו גם משם לחלק בין שתי לערב דאמרי' הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בערב מאי כו' והשתא מ"ש הא אמרי' התם דלא התירו אלא בשיירא היינו דניחא להו הכא אליבא דהלכתא כר' יהודה דלא התירו במחיצות שבת דרבנן ליתן כל צורכן בערב לחודיה אלא בשיירא ה"נ לא מהני ערב לחודיה במחיצות סוכה מיהו בשתי לחודיה אע"ג דלא התירו נמי ליתן כל צורכן אלא בשיירא במחיצות שבת מ"מ הוי מחיצה לגבי סוכה דבהא איכא לפלוגי בין שתי וערב וכדקתני סתמא דברייתא דמהני בסוכה קנה קנה פחות מג' אף בלא שיירא אבל לקמן גבי פס ד' כו' דמיירי בשתי ולא סגי ליה בב' פסין בכ"א חצי טפח ומשהו ע"כ שסתם דבריו דלא כסתמא דברייתא דמתיר בשתי לחוד בסוכה ולית לן לפלוגי כלל בין שתי לערב אלא משום דאמרי' ספ"ק [דעירובין] דכל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה כו' כמ"ש התוס' בסמוך והיינו כר' יוסי בר"י דלא התירו כל צורכן אף בשתי או בערב ומש"ה לא סגי ליה במחיצות סוכה בב' פסין בכ"א חצי טפח שסתם ר' אמי דבריו לכ"ע אף אליבא דר' יוסי ב"י אע"ג דלית הלכתא כוותיה אלא כר"י וכסתמא דברייתא דמתיר בשתי לחוד גבי סוכה ודו"ק: