חדושי הלכות על קידושין נב:

גמ' והני מילי במוזא אבל בכישא מצי אמר ליה אנא שקלי כישא כו' ולעיל בפרקין דאמרינן בכישא דירקא דהוי דרך בזיון היינו דאין חוששין לשמא נתרצה האב אבל הכא איירי בגדולה דנתרצית ודאי דמקודשת גם בכישא וק"ל:

תוס' בד"ה אם נמצאו כו' וא"כ צ"ל גבי פרוזמא דשויא כו' עכ"ל ומיירי נמי בכה"ג שלא א"ל לשליח לקדשה בפרוזמא אלא לקדשה סתם והיה אפשר לו לקדשה בפחות וק"ל:

בד"ה המקדש בחלקו כו' דהא ממון גבוה הוא ואינו יכול ליקח ממון מהנאה כו' עכ"ל ובת"י כתבו אע"ג דאית ביה שוה פרוטה שיכול למוכרה לכהן מכל מקום כיון שהוא ממון גבוה אינה מקודשת ולא דמי לעל מנת שאדבר עליך לשלטון עכ"ל וק"ל:

גמ' וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש רבי יהודה סבר לך כו' ור' יוסי סבר כאש כו' מתוספות ישנים קשה דלשתוק מלך דמשמע כל צורכך ולא איצטריך לכתוב אש עכ"ל ויש לדקדק כיון דהאי קרא בקדשי הקדשים איירי דהוי ממון גבוה מנלן בקדשים קלים ולולי פרש"י שפי' נמנו וגמרו כו' ועדיין היא מחלוקת קאי על רבי יהודה היה לי לפרש דנמנו וגמרו כו' ועדיין היא מחלוקת קאי גם לרבי יוסי וקושטא הוא דמעיקרא לא הוה יליף מהאי קרא אלא קדשי קדשים ובתר הכי נמנו וגמרו דאף בקדשים קלים לא קידש והיינו מקרא דמייתי אביי לקמן בברייתא דת"כ דר"י דלא יחלקו אף בקדשים קלים ורב קאמר עדיין היא מחלוקת דעדיין אף לר' יוסי איכא חלוקה בדין זה בין קדשי קדשים לקדשים קלים ואיך שיהיה קשה למאי דמייתי ת"כ דר"י מקראי דלא יחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים למה לי האי קרא דמייתי רבי יוחנן גופיה מקדש הקדשים מן האש כו' ודו"ק: