חדושי הלכות על קידושין נב.

תוס' בד"ה והלכתא כוותיה כו' אלא אפילו לא שידך בשם אלא שנתרצו כו' עכ"ל ושידך עדיף טפי דהיינו בקישור התנאים כמו שאנו עושין וכן נראה מלשון תוספות ישנים שכתבו מאחר שקיבל עליו האב חרם תקנת הקהילות בעבורה מצוה רמיא עליה וכו' עכ"ל וק"ל:

בא"ד ועוד אפילו לא פירש נמי אפילו בפה יש לנו לומר דקידש הגדולה כו' עכ"ל והיינו כי הכא שאמר בתך מקודשת סתם אבל בקידש אחת משתי אחיות ודאי גם ר"ת מודה ביה כמ"ש הרא"ש וע"ש:

בד"ה ביע"ל קג"ם כו' ומ"מ לא הוזכר יע"ל קג"ם אלא על יאוש כו' עכ"ל ר"ל לבר מדהכא דהוזכר בו נמי וק"ל:

בא"ד וגם כתוב בספרים כו' בעובדא דצריפא דאורבני כו' עכ"ל בסוף פרק המפקיד ולולי דבריהם הכא היה נראה לתרץ דלכך לא נאמרה הך מלתא בהאי כללא דלא חשיב אלא פלוגתא דנפשייהו משא"כ הך דבמלתיה דרבה רבם הוא דפליגי וכהאי גוונא כתבו התוס' במקומות אחרים וק"ל:

בד"ה והוא לא אמר כו' אבל בדלא שדיך אדרבה גרע גזל דידה מגזל כו' עכ"ל ודקאמר רב אפילו בגזל דידה הכי קאמר אע"ג דגזל דידה מהני בדשדיך אפ"ה בדלא שדיך לא משום דגרע מגזל דעלמא וק"ל:

בא"ד והשתא ניחא שפיר דמתמה תלמודא ממילתא דר"י והוא לא אמר כו' עכ"ל ר"ל ולא מתמה כן מכמה משניות וברייתות דאינו נקנה אלא ביאוש משום דהוה אמינא דוקא בממונא כו' כמ"ש התוספות אבל ממילתיה דר"י גופיה פריך שפיר דאפילו איסורא דרבנן לית ביה לחומרא וכמו בקידושין דדמיא להקדש כדאמרינן בפ"ק וכן הוא בתוספות ישנים והשתא נמי לא אצטריך לן לתירוצא שכתבו התוספות לעיל דר"י לא אתי לאשמועינן אלא שאין הנגזל יכול להקדיש דשפיר אשמועינן גם בגזלן דלא מחמרינן בהקדש לאסור מיהת מדרבנן ודו"ק: