חדושי הלכות על קידושין כ.

גמרא מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד כו' ואידך ברייתא דקתני לא לאביו ולא לבנו ס"ד דרבנן פליגי נמי אפילו היכא דאיכא צד יעוד ותרי תנאי פליגי אליבא דרבנן וק"ל:

שם ההוא מלא תצא כו' אי מהתם ה"א ניתיב ליה דמי עיניה כו' ורש"י בחומש פי דע"ע נפקא ליה דאינו יוצא בראשי אברים מהיקשא דעברי לעבריה כו' על פי המכילתא ומצי אתיא כראב"י דהכא וכ"כ הרא"ם וק"ל:

תוס' בד"ה שאינו יוצא בראשי אברים כו' דסלקא דעתך אמינא דלא גרע מעבד כנעני שאינו יוצא בשש כו' עכ"ל ולעיל גבי אמה עבריה דדריש דאינה יוצאה בראשי אברים מלא תצא וגו' לא הוצרכו לכך אלא דסד"א כיון דיוצאת בשינוי הגוף דסימנין מכל שכן דיוצאה בשינוי הגוף דשן ועין והקשה הרא"ם לדברי המכילתא דהיינו כראב"י דשמעתין דנפקא ליה הא דאין עבד עברי יוצא בראשי אברים מהיקשא דעברי לעבריה הא כיון דהיקשא איכא לאוקמא למלתא אחריתי דהיינו דמה עבריה נקנית בכסף אף עברי נקנה בכסף למה נפרש ההיקש לאינו יוצא בראשי אברים לבטל הק"ו מעבד כנעני דיוצא בראשי אברים כו' כיון דאפשר לקיים שניהם כו' וצ"ע עכ"ל ולי נראה דלק"מ דכיון דאין היקש למחצה מתבטל הק"ו דהיקשא עדיף מק"ו כדאמרינן בכ"מ ודו"ק: