חדושי הלכות על קידושין כ:

גמרא אף האי נמי אינו נגאל לחצאין א"ד לקולא אמרינן כו' הכא בע"ע הוא דמבעיא ליה הכי משום דמסיק לעיל מקראי לענין השביח והכסיף דאזלינן לקולא ולא לחומרא קמבעיא ליה הכא נמי לענין חצאין דנימא נמי הכי אבל לקמן גבי בתי ערי חומה לא קמבעיא ליה הכי אי אזלינן לקולא אלא מבעיא ליה דאימא היכא דגלי גלי דהתם לא אשכחן ביה דאזלינן לקולא היכא דאיכא למיזל גם לחומרא ויש לדקדק גבי מקדיש שדהו מאי קמבעיא ליה אי נגאל לחצאין או לא דמאי נ"מ כיון דגואל לעולם זרע חומר שעורים בחמשים כסף מאי קולא וחומרא שייך ביה לענין גאולת חצאין:

תוס' בד"ה איתיביה פי' מסיפא דקתני מוכר בית בבתי ערי חומה כו' עכ"ל דמרישא דקתני והלא דין הוא כו' ומה מוכר שדה אחוזה שיפה כחו כו' מקדיש שהורע כחו כו' דיליף ק"ו ליכא לאקשויי דלעיל גמר טעמא דקרא בהיפך זה די"ל דודאי הכא אי לאו קרא דאם גאל יגאל במקדיש שדהו קאמר דליכא השתא טעמא דקרא אלא דאיכא למילף ק"ו אלא דמסיפא פריך דקאמר בהדיא בבתי ערי חומה דאינו לוה וגואל לחצאין ולעיל קאמר דגואל לחצאין ואהא קשיא להו דהא מסיפא נמי לק"מ מהאי טעמא דאימא דלעיל קאמר טעמא דקרא בתר דרבי לן קרא במקדיש כו' ואהא תירצו דמשמע ליה הא דקאמר בתי ערי חומה יוכיח היינו גם לפי האמת דאל"ה ה"ל למינקט עבד עברי יוכיח דהוי גם לפי האמת ואהא קשיא להו דאכתי אמאי לא נקט האי ק"ו מע"ע לחודיה דהוי חדא מחדא ולא הוה אצטריך ליוכיח דהוי חדא מתרתי משדה אחוזה ומבתי ערי חומה ותירצו דשדה משדה עדיפא ליה אע"ג דהוי חדא מתרתי ויותר נראה בזה לשון ת"י דקרקע מקרקע עדיפא ליה דבתי ערי חומה לאו שדה הוא אלא קרקע ותו לא מידי אך קשה דהא למאי דיליף נמי חדא מתרתי משדה אחוזה ומבתי ערי חומה איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחן לגאל בשנה שניה והוצרך למימר ע"ע יוכיח כדמסיק אם כן טפי הוה ליה למיעבד ק"ו מע"ע גופיה לחודיה דליכא למיפרך מידי ודו"ק ובת"י הקשו מאי הורע כחו איכא באינו נגאל לחצאין הא אמרינן לעיל גבי עבד עברי דפעמים הוה קולא ולפעמים הוה חומרא ודו"ק: