חדושי הלכות על קידושין יב:

בד"ה והאיכא סהדי כו' דא"כ אין לדבר סוף דלעולם איכא למיחש כו' עכ"ל יש לדקדק ומאי קושיא ואמאי לא נימא אי לא ידעינן בודאי שלא היה ש"פ בשעת קדושין לעולם איכא למיחש שמא היה ש"פ והוזלה אח"כ ודומיא דהכי לשמואל לעולם חיישינן שמא היה במקום אחר ש"פ ובת"י דברים אלו אינן דפסיקא להו דלא איירי בכה"ג דלישנא והאיכא סהדי באורית לא משמע דניחוש לשמא איכא סהדי ויש ליישב דברי התוס' שלפנינו דמשמע להו דמשום דא"ל אימיה הכי פריך והאיכא סהדי באורית כו' ואי משום דניחוש לשמא איכא סהדי א"כ אין לדבר סוף ולעולם אף בלא א"ל כן אימיה ניחוש לכך וק"ל:

בד"ה בשעת מתן ה"ג ול"ג בין רצתה ובין לא רצתה כדאמר כו' עכ"ל דע"כ אי הוה קתני בין לא רצתה היינו דאישתיקה דאי לא רצתה ממש תקשי כדאמר מכלל דרישא כי אמרה לא כו' וא"כ ליתני מקודשת סתם וק"ל: