חדושי הלכות על קידושין יב.

גמרא ואימא ב' פרוטות כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמיה אדינר כו' דברי התוס' דלעיל בד"ה מעיקרא דדינא כו' שכתבו וי"ל דאי מהיקש לחוד ה"א דלא סגי בפרוטה עד שיהא ב' פרוטות כדבעינן באמה כו' (ב) הוא תמוה אמאי לא נקטו בדבריהם דינר כדמסיק הכא גם קשה לתירוצם דלעיל דאכתי לב"ש דקושטא הוא דבעי דינר כמו באמה עבריה תקשי ל"ל כי יקח למדרש מיניה כסף וי"ל בזה דודאי קדושי כסף איכא למילף שפיר מאמה עבריה לב"ש אלא דאצטריך כי יקח לב"ש דבעינן נתן הוא ואמר הוא כדעבדינן לעיל צריכותא אכי יקח וגו' ואויצאה חנם וגו' ע"ש ודו"ק:

תוס' בד"ה רב חסדא כו' משום דמיירי שקדשה אחיו כו' ואי הוה אמר דראשונים כו' עכ"ל אבל בת"י מפרש לה גם בקדשה אחר וז"ל הכא לא משני בקידושי ספק דאיירי כשקדשה אחר אח"כ ובא רב חסדא לאפקועי קדושי ראשון כדקאמר לאו כל כמינך כו' עכ"ל וצ"ע לתוספות שלפנינו מי הכריחם לפרש דאיירי שקדשה אחיו כו' ודוחק הוא לומר דמשמע להו הא דקא"ל לאו כל כמינך דאסרת לה אבתראה היינו אפילו בגט מראשון ונראה דמשמע להו דאי קדשה אחר כיון דאפשר בתקנה לישא את השני על ידי גט מראשון ודאי דהוה רב חסדא חש לדשמואל להצריכה גט מראשון אבל בקדשה אח"כ אחיו דא"א בתקנה לישא את השני ע"י גט מראשון דא"כ הויא גרושת אחיו לא היה חושש לדשמואל לאוסרה על אחיו השני וק"ל: