חידושי הלכות על עירובין פג:

בפרש"י בד"ה היינו חלון כו' דהא גבי כותל כו' וגם ברשות נמוכה מי' כו' עכ"ל הך דחלון ודאי בנמוכה מי' איירי דהוה לזה בפתח ולזה בפתח אלא משום דאינו מפורש בשום מקום הך דחלון הוצרך לראיה מכותל דשמעתין אע"ג דכותל איירי בגובה מ"מ כיון דתשמיש שוה לתרוייהו אסרי אהדדי אית לן למימר דה"נ בנמוך מי' גבי חלון דתשמיש שוה לתרוייהו ואסרי אהדדי ואהא מביא ראיה דאין לחלק בין גובה י' ובין נמוך מי' מההיא דמקום פטור דייקינן מינה הא אית בה ד' אסור לתרוייהו וק"ל:

תוס' בד"ה שבעה כו' ועוד חייבין בחלה לא גרס רש"י ועוד התם כו' עכ"ל כצ"ל:

בא"ד ומהר"י מפרש דר"י לטעמיה כו' עכ"ל וכן פרש"י פ"ק דשבת ע"ש:

בד"ה קס"ד מאי כו' והא דקאמר כו' כשבאין בני תחתונה דרך עליונה כו' עכ"ל דמשום דבאין דרך עליונה למלאות לא סגי דהוה בגזילה אי לאו שעשו מחיצה בשותפות משא"כ הכא דהמרפסת אינה בשותפות א"נ דהיו עולין לה מלמטה להשתמש ה"ל בגזילה ולא היו אוסרין וק"ל:

בא"ד וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרין כו' עכ"ל הכי משמע להו דאיירי בשלא עירבו אנשי חצר עם אנשי מרפסת אבל אנשי חצר וכן אנשי מרפסת כל א' לחודייהו עירבו ולכך המרפסת שלהם אבל בשלא עירבו אנשי מרפסת ביחד היו אוסרין בני עליות זה ע"ז משום לזה כו' אבל מחמת הסולמות לא היו אוסרין כו' דסולם תורת מחיצה עליו כמו שאין בני החצר אוסרין על המרפסת וק"ל: