חדושי הלכות על בכורות ד.

גמ' אינהו פטרי אדם אדם פטר בהמה בהמה פטרה דכתיב כו' נפטרו אלמה תנן כו' כצ"ל:

פרש"י בד"ה אם הפקיע כו' אלא עצמן הס"ד ואח"כ מ"ה בהמה כו' ובד"ה בכור בן חודש כו' ובד"ה בפטר רחם כו' בן לויה נמי פטור עכ"ל הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה דין הוא שתפקיע את של עצמו גרסי' ואי גרסי' שתפקע ל"ג את עכ"ל כצ"ל והס"ד ואח"כ מ"ה והא פטרו כו' אינהו והס"ד ואח"כ מ"ה ועוד כ' דליכא למימר דהבהמה כו' ועוד לפרש מתני' דלקמן אתא מ"ה כו' למימר פוטרין את של עצמן מקל וחומר דפוטרין של ישראל דכהנים ולוים כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה (כהנים כו' יש לומר אי לאו קל וחומר מצינו כו') אם הפקיע כו' שלו עצמו בכורות כו' בפי' דמדקאמר אשכחן אדם בהמה טמאה מנלן משמע דאצטריך היקשא לאגמורי אבהמה טמאה כו' בין באותה שעה בשה ולדורות כו' ובד"ה דין הוא כו' לאדם ולשון ה"ק כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה בפטר רחם כו' הך פרכא דבן לוי בשנויא כו' מה שהוא בן לוי משויהו לוי ואע"פ כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דמשמע מפירש"י דלא מיתרצא אלא בן לוי פחות מבן חודש והוא נולד לו מלויה אבל בן לוי מישראלית פחות מבן חודש ובן לוי מישראל אפילו בן חודש לא מיתרצא ויש מגיהים בתוס' לאין צורך וק"ל: