חדושי הלכות על בכורות מג:

גמרא איכא בינייהו עשה ואח"כ צ"ל פיסקא כילון כו' ושראשו שקוט מלפניו וסקיפ' מאחוריו כו' פסקא הקרח פסול כו' א"ר יוחנן הקרחנין והננסין והזבלגנין כו' זבלגנין אצטריך לאשמועינן ומהו דתימא כו' ותרי שדראות כו' כבר רמא נהליה כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה לגדגלידא כו' למטה הס"ד ובד"ה שקוט כו' בשגו"ג הס"ד ובד"ה זבלגנין שעיניהם כו' ובד"ה ננסים תנינא במתני' הקפח כו' ובד"ה לכולהו מבעלי חטרות ואילך כו' ובד"ה אלא הא כו' פסיל להו אלא משום כו' ובד"ה שגבינין כו' על פניו גמרא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה בבהמה כו' מטעם נפל משמע דאיירי כו' אינו ולד דלא חיי ומדפסל ליה כו' וכן משמע דלרב דוקא פריך הס"ד ואח"כ מ"ה סכי כו' סכי לשון חסוכי כו' ובד"ה ושנשרו כו' שקורין ריס לשערות שרגילין להיות נושרין כו':