חדושי הלכות על בכורות מב.

בפירש"י בד"ה אלמא כו' ולא טומטום הס"ד ובד"ה סמי כו' לחומרא נערך כזכר ואא"כ אם זכר כו' בריה הוא הס"ד ואח"כ מ"ה הזכר כו' ובד"ה מטמאים כו' והוי נבלה ואי לאו כו' דקאמר כל מקום כו' ובד"ה קדושה כו' דספק הוא הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה הזכר כו' אפי' תימא ר"י הגלילי שאני הכא כו' והכא מוקים כו' דלא סבירא ליה כרבנן בתראי דהכא הס"ד ואח"כ מ"ה אבל טומטום דברי הכל כו' זכר ויש מהם נקבה כו' לא פריך ארב חסדא כו' קדשים בהוייתן הם קדושים כו' קדושה דאימא כו' כצ"ל:

בד"ה אלמה תניא כו' אבל מזכר לחודיה כו' פוסל מאשה ואנדרוגינוס כו' אי לאו דמעטיה מנקבה כו' ומיהו מקידוש הוה כו' דסתם סיפרא היא דהא כו' ונראה לפרש דספק הוא לר"י ולענין מילה אי כאשה גמורה ריבהו הכתוב מכל זכר כו' ובד"ה טומטום כו' אין מטמאין הס"ד ואח"כ מ"ה ואתא ר"ש כו' בריה הוא כמו טעמא דטומטום כו' ממעטינן ליה זכר כו' כצ"ל: