חדושי הלכות על בכורות כט:

בא"ד על ידי ניפוח וטמא וכן כו' ע"י ניפוח וטמא ואי מערבין כו' יש ללמוד משם דעל ידי כו' דאלא מדבריהם טמא כו' ולפירוש ר"ת איפכא ועוד כו' ורב יהודה בא כו' כמלא חלון הס"ד ואח"כ מ"ה ורב יהודה כו' כצ"ל:

בפירש"י בד"ה בשר צבאים כו' צבי הוא הס"ד ואח"כ מ"ה שמעי רבנן דבכור תם הוא כו' ובד"ה צואי צמר שאינו כו' ואפ"ה כיון דטרחא כו' ובד"ה אבל לוקחין כו' דאי מבכור לא הוה טרח כו' ובד"ה מתניתין החשוד על השביעית כו' ובד"ה מתניתין אפילו כו' משום קנס הס"ד ואח"כ מ"ה זיקת כו' ממנו תרומה הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה כפועל בטל כו' מאותה מלאכה לעסוק במלאכה כו' לגמרי ואינו עושה בשום כו' היה בטל מסלע כו' דא"כ היה כו' דאמרי טעינה בשכר לא כו' ובריש הכונס אמרינן כו' אלא חצי סלע והוא כו' והטעו את ב"ה כו' אבל כו' תני תנא קמא דרב כו' משלם א"ל חביבי אמר כו' אותה מלאכה דבטל מינה כו' טירחא אימא לא סגי כו' ואמאי ס"ד דלא תיסגי כו' כל זה כדינו כו' ליושב בטל יושב בחמה ליושב כו' דקאמר צריכי ובין מרובה כו' וליבטל ממלאכה כו' טפי מדרבי מאיר ויושב ובטל כו' עכשיו בשני סלעים כו' כצ"ל: