חדושי הרי"ם קנו

ראי'. דהא אף למ"ד אין חוששין לשני שוירי כיון דזה ידוע ואין לספק בשוירי אחרת שמא יש היינו שאין שינוי. אבל כשיש שינוי ואשה זו מוחזקת פיגא בא' וכשיכתב בו' מוכיח שודאי אחרת היא אף שלא נודע לו ולמה יתלה בטעות. ובפרט לדידן שאין כותבין מקום הדירה אפשר גם רשד"ם מודה דזה ראי' דאשה ממקום אחר נתגרשה. כאן וכ' שמה כמו שנקראת שם: וימחול רו"מ לשלוח הדברים אל כבוד גיסו ידידי הרב הגאון נ"י אם יעמוד על דעתו ויכתוב דברים של טעם הנני מוכן להודות על האמת כי חפצתי צדקו. הנראה לע"ד כתבתי. הק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל: מהרח"ש ומהריב"ל ג"כ לא ס"ל הא דמהרשד"ם דהא אפילו בזמן כשדילג פרט האמצעי ג' מאות פסק בש"ע סי' קכ"ז דפסול אף שניכר לכל שהוא טעות ולא שייכי החששות מכש"כ בשמם דמכ"מ ניכר להקורא שאין שם זה אשה זו וכי ידקדק אם נקראת אחרת כן או לא. והרי אפילו בשטר ב"ב קס"ו ילמוד תחתון מעליון כגון חנן וחנני וכתב הש"ך סי' מ"ב ליישב תמיהת הת"ח הרי חנן בנון פשוטה וחנני בנון כפופה וכ' דמיירי שכ' חננ ואעפ"כ ס"ד דהוי כב' אותיות ואין למדין וקמ"ל דלמדין כו' ומוכח דאפילו שכ' חנן בנון כפופה בסוף שודאי אינו שם אחר מ"מ כשר רק משום דילמוד מעליון אבל אם גם בעליון כתוב כן לא הוי חנני גובה בו: והגם שיש לדחות קצת. מ"מ לענ"ד אין פשוט להכשיר דיעבד ואין לדחות דברי הג' מהר"ז כלאחר יד ואם אפשר להשיג גט אחר ראוי לעשות: סימן לד ב"ה יום א' תשא תר"ה לפ"ק לכבוד אהו' הרב החריף ובקי המופל' מוה' מנחם זאב הכהן נ"י: הגיעני מכתב ארוך דברים של הבל. על מה שכתב מכל השמות כאלו. השמיט מלשונו כאלו ומקשה שאינו כלל מ"ש בש"ע על כל השמות ומביא שם וואבי ללא ענין. וכי יכחיש שקריאת שם פיגא בסוף כקריאת שם בילא ופרידא. גם על מ"ש ששם ספרדי הוא מקשה שגם שם כלל הזה וכי אינו יודע שכשמדגישין בסוף בחולם או מלאפום ודאי שכותבין כו' בסוף. וזה הי' הכוונה אולי שם ספרדי שמדגישין שם שם זה ורו"מ עושה עצמו כמסתפק ונבוך שהברת שם פיגא נוטה בסוף למלאפום ומתעקש להעמיד דבריו נגד הידוע לתינוקות. ואיך אפשר לכתוב אליו דברי טעם וסברא התלוי בבינת הלב למודה על האמת. והנה הרבנים בעל מאיר נתיבים והג' מהר"ז ז"ל והג' אב"ד לבוב הי' במדינתינו בעיירות הגדולות שבמדינה. ומסדרי גיטין. ורו"מ רוצה להכחיש כולם בדבר הידוע. ומביא משם יוסל הושקי שאינו ענין כלל שנגזרים משם יוסף הושע שכתובים בו'. אבל שם פיגא שידוע לכל קריאת שם זה ככל השמות הנכתבים באלף בסוף. ובשביל שנמצא בב"ש שם פיגו בו' נולד מזה שכוונת הב"ש על הנשים שנקראים פיגא בזמנינו ולהוכיח שהנחת השם הי' בו' ולשנות ממה שנקרא זה אינו עולה על שכל בר דעת: ומה שכופל ומשלש שרק משום לעז ועתה קורעין הגט. כמה לא חלי ולא מרגיש לכתוב בשינוי שמה רק משום לעז. ואין מהצורך להאריך בזה כבר כתבתי לו שעל דיעבד איני לא מסכים כשאינו שעת הדחק גמור ולא מערער כשימצא גדולים המתירין. ועיקר כוונתי הי' שיכתוב לגיסו לט (שו"ת) הגאון נ"י שכ' משמו לכתוב לכתחלה פינו נגד הגדולים הנ"ל והוא גדול וצדיק ואו"נ והוא ענין חמור מאוד מצאתי א"ע מחויב בדבר להודיעו ואם יעמוד על דעתו יעשה כמו שירצה. דברי ידידו הק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל סימן לה שאלה שם המגרש וואלף וכן נקרא בפי כל. רק שאומר ששמו מנלי וואלף וכן כתוב בהמענטריקעס אולם כל העולם אין יודעים מזה ולקריאת התורה נקרא לפעמים מנחם זאב ולפעמים שאין השמש יודע קורהו בשם זאב בלבד: תשובה אודות הגט הנה גם בנשתקע שם א' כ' ב"י לספק והב"ש ס"ק ל"ז הכריע לכתוב רק שם הב': הגם דעיקר ראייתם מרש"י סוף פרק במה מדליקין בבל בורסיף כו' וצריך לכתוב שם הב'. תמוה לע"ד מוכח להיפוך דאטו קמ"ל שם דעכשיו הא זה ידוע א"כ מה נ"מ שם הקדום בין כך וב"כ יכתוב שם דעכשיו. ומוכח דצריך לכתוב שם הקדום דמתקרי ושפיר קמ"ל דזה דעכשיו עיקר ודמתקרי בבל כו'. ומדויק לשן רש"י וצריך דהוי לי' למימר דצריך. ולהנ"ל א"ש וצריך כו' ולכך נ"מ לכתוב דמיתקרי על הקדום. מ"מ י"ל בדוחק. ואין לחלוק על הפוס' דנשתקע אין כותבין אבן כאן דספק אם חשיב נשתקע ע"י זכרון הפאסין וכו' ואם מנלי הכינוי לא נשתקע גם מנחם לא הוי נשתקע. א"כ נראה לכתחילה ליתן ב' גיטין א' זאב המכונה וואלף לחוד שמא נשתקע כו'. וב' זאב המכונה וואלף דמתקרי מנחם זאב המכונה מנלי וואלף. וזה תלוי במנהג המקומות בשם משה ליב. ומסתמא עושין בב' גיטין כמ"ש תשו' נוב"י שלא להגיד כלל משום ס' עד שיוגמר נתינה ראשונה שבאופן זה אין מיחוש. ורו"מ יברר בעיונו כי אין לי פנאי שזה אתמול באתי מדרך. דברי סימן לו שאלה ת"ח אחד נשא אשה ודר עמה באהבה כדרך ת"ח עשרים שנה ועדיין לא סר מחבתה אך לא זכה להבנות ממנה ולא הי' לו שום ולד ולכן נפשו חשקה לקיים מצות פ"ו ולהעמיד בנים ת"ח כי הוא ממשפחה גדולה בן גדול הדור ז"ל ולכן ביקש ממני למצוא היתר לאחר שתשיג גט פטורין ע"י הממשלה כי זוגתו אינו רוצה להפרד ממנו בשום אופן: תשובה החיים והשלום וכל טוב לכבוד אהובי וי"ס ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסים בוצינא קדישא חסידא פרישא נ"י פ"ה מו' חיים נ"י אבד"ק צאנז. אחד"ש הטוב קבלתי מכתבו היקר והגם כי אין לי פה ספרים הנצרכים עכ"ז אכתוב הנראה לע"ד: ע"ד אשר נסתפק רומ"כ אי חדר"ג הוא דאורייתא לחוש מספק ע"פ שו"ת ספרדים שהביא בספר במי חיי מכנה"ג לענ"ד אין לחוש כלל שמפורש בתשובת מהרי"ל סי' כ"א אם יסכים להתיר לו נישואין אסכים כו' בדרבנן עבדינן עובדא והדר שיילינן וכ"ש בתקנת הגאון רגמ"ה דקיל טפי אבל האשה לא שרינן כו' ורבותיו מ' שלום שכתב מהרי"ל עליו נגד הטור גברא אגברא וכו' ומהר"א ששתקו לי' ודאי שהסכימו כמ"ש החכם צבי על תשובה זו עצמה לענין ארוסה ע"ש בסי' קכ"ד והגם דבעל תשו' שב יעקב עשה סנגורין לדבריו החכם צבי בר סמכא יותר. גם י"ל דבכה"ג גם השב יעקב מודה וגם התם דהחמיר מהרי"ל בארוסה שתקו לי' משא"כ הכא ודאי לא הי' שותקין וליתן מכשול והי' כותבין