חידושי חתם סופר על שבת מו.

אמר ר' זירא תהא משנתינו שלא היו עליה מעות כל בין השמשות שלא לשבור דבריו של ר"י. ויש לפרש דהרשב"א הקשה לעיל היכא מוקמינן מתני' דמוכני כר"ש הא מסקינן דעד כאן לא קאמר ר"ש אלא ביושב ומצפה. ותי' הרשב"א דגם הכא יושב ומצפה מתי יבואו התינוק או הגוי עכ"ל. וא"כ הא ע"כ הגוים אינם מצוים בזמן התנאים וצ"ל יושב ומצפה מתי יבא התינוק וזה אינו אלא לשיטת הפוסקים דסוברים תינוק אוכל נבילות אין ב"ד מצוין להפרישו אבל ר"י מסופק ביבמות לר"ש היכי סבר וא"כ בלא"ה לא מצי לאוקמי מתני' לשיטת ר"י כר"ש וע"כ צריכין לאוקמא מתני' בשלא היו עלי' מעות ודו"ק:

בראב"ן סי' שמ"ה כ' אין לנו בנר אלא כר"ש אבל במנורה אסור דהוה דומיא דכוס וקערה ועששיות. וקשה דלפ"ז לא הי' צריך לאוקמי בגמרא דאית ביה חידקא ולחלק בין גדול לקטנה. וי"ל דקמ"ל מר"ש דלעיל כל הנרות מטלטלין אפי' מנורה ועששיות וכוס כל וכל אבל כוס וקערה מוציא מן הכלל אבל מנורה עדיין אינו יוצא מן הכלל ובא ר"י למימר דמנורה הוי בכלל כוס וקערה ואסור אבל אינו אסור אלא כשמדליק בו בשבת ככוס וקערה ומסיק הגמר' דגם בנין נמי שייך וא"כ אסורה בכל ענין אפי' כשלא דלק בו בשבת ודו"ק: