חידושי חתם סופר על שבת כ:

במה מדליקין ובמה אין מדליקין וכו' לקמן כ"ו אמרינן אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין ואידך כולם מדליקין והה"נ דהו"מ למימני מדליקין ובאידך כולם אין מדליקין. מ"מ נ"ל נפקא מיניה אי קתני באלו מדליקין ומדיוקא הוה לפ' אותן שאין מדליקין הי' מותרים להדליק ע"י תערובות אבל דנקטו חכמים בלשון איסור אין מדליקין באלו כללא כייל אפילו ע"י תערובות שמן כשר אסור להדליק כלל באלו הפסולים והיינו דאמר רבה לקמן כ"א ע"א מ"ט לפי שאין מדליקין פי' לפי שנקטו חכמים בלשון אין מדליקין הוה הכל בכלל גזירה. והשתא ניחא מה דהקשה לו אביי מפתילות אשמנים ונתקשה בו פ"י שם ע"ש לקמן. והשתא א"ש נהי דאין ללמוד זה מזה בטעמא מ"מ מדאתי רבה למיפשט מלישנא דמתניתין דתנן אין מדליקין א"כ הא גם בפתילות תנן לשון זה ואפ"ה מתיר רשב"ג כרך דבר שמדליקין. וזה דלא כפי' רש"י דפי' חלב מבושל היינו מהותך דא"כ תיקשי למסקנא דחלב מהותך היינו מבושל לפירש"י מותר ע"י תערובות ובמתני' תנן בלישנא שלילה ולא בחלב מבושל אע"כ כמ"ש ר"ן דחלב מבושל אפי' ע"י תערובות אסור כשאינו מהותך וחלב מהותך מילתא אחריתי היא:

אנן שירא פרנדא וכו' עמ"ש תוס' עכ"פ לפי' רש"י צ"ע כיון דכלך הוא פסולת של משי והיינו שירא פרנדא איך אפשר שנתמעט משחרב בהמ"ק ומאי מעליותא דפסולת וצ"ע. ואפשר הוא רמז בעלמא שירדו הכל ממדרגותם עד שלא נשאר מה שיקרא עליו שם פסולת עד שאמרו שם סוף סוטה שרו חכימי' למיהוי כספרי' וספרי' כעמא דארעא ועמא דארעא נדלדלו והלכו להם והיינו שירא פרנדא:

שעוה איצטריכא לי' עיין שלטי גבורים דאפשר להדליק שעוה בלי שום פתילה בתוכו והשעוה בעצמו דולק במקום נר והוא דבר חידוש: