חידושי חתם סופר על שבת כ.

ר' יהודה אומר בפחמין כ"ש. הטור פסק כר' יהודה וצ"ל דס"ל למאי דמסקי' בכריתות ס"פ אמרו לו דהמחתה בגחלים להתחמם והובערו הוה מלאכה שא"צ לגופא ותליא בפלוגתא דר' יהודה וא"כ צ"ל דמשנתינו ס"ל שאצ"ל חייב ומשו"ה חיישינן שמא יחתו בגחלים ור' יהודה אע"ג דס"ל משאצ"ל חייב מ"מ בגחלים ליכא חששא שיחתו. אך הטור הא פסק בעלמא מלאכה שאצ"ל פטור א"כ בגחלים לחמם בהם ליכא חיוב חטאת בחיתוי וממילא ליכא למגזר בע"ש עם חשיכה:

תחתון האיך דגבי תנור כבר העתקתי לעיל מ"ש בגליון מ"א שלי בזה ע"ש:

בני חבורה זריזין הם עיין עירובין ק"ג ע"א ובירושלמי דפרקין פריך ממשנתינו אהא דתנן במס' פסחים בפסח שחל להיות בשבת לא הוציאו הפסח מהעזרה עד שחשיכה מוצאי שבת ומשני בני חבורה זריזים הם פי' שהי' ס"ל דמשלשלים משום דשבות במקדש אפי' במקדש התירו א"כ אמאי לא הוציאו הפסח גם בשבת מהר הבית לירושלים הא ירושלים כרמלית הוה כמבואר פ"ק דעירובין דלתותי' נעולות בלילה ומשני הכא טעמא אחריני איכא משום בני חבורה זריזים אבל שבות דמקדש במדינה לא התירו. ובירושלמי פ"ו דפסחים סוף הלכה א' הקשה כן אהבאתו חוץ לתחום אמאי לא ידחה שבת כמו משלשלים ומוקי ליה חוץ לירושלים אבל בירושלים אין שבות אבל בשמעתין מקשה ממה שהמתינו בשבת ולא הוציאוהו מהר הבית לירושלים דהוה ג"כ בירושלים הוצרך לתרץ משום בני חבורה זריזים כנלע"ד. ופירושו של ק"ע אין לו שחר. שוב מצאתי בשלום ירושלים פ"ו דפסחים קרוב למ"ש עיי"ש:

תהלה לאל ראשון. נצרני כאישון בחי' פרק ראשון הוא יתמוך ימיני בחי' פרק שני: