חידושי חתם סופר על שבת קנא

לעולם יבקש אדם רחמים על מידה זו. פי' שיהי' הוא ובניו ת"ח דגמירי דלא מיעני כדלקמן. ומשו"ה תלה בבנו ובן בנו ע"ד לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. והא דת"ח לא מיעני ר"ל אינו מחשב עצמו לעני כי הוא שמח בחלקו ובמיעוטא דמיעוטא שיש לו ע"ד ר"ח בן דוסא די לו בקב חרובין שהי' די לו באמת ונתפייס בזה ומשו"ה לא מהדר אפתחים לבקש מזונותיו מבני אדם ובזה נתקיימו ב' המקראות כי לא יחדל האביון מקרב הארץ דייקא שאנו רואים אביונים בארץ אבל אפס כי לא הי' בך אביון שאדם בעצמו לא יהי' אביון כי יהי' שמח בקב חרובין שלו ואנחנו רואים ומכירים בעניו ולא חדל אביון מקרב בארץ אבל הוא איננו מרגיש כלל כי לא יהי' בך בעצמך אביון וק"ל: