חידושי חתם סופר על פסחים ח.

צדיקים דומים בפני השכינה כאור בפני האבוקה. הכונה כי השגה היותר גדולה שיצוייר היא השגת מרע"ה וכתי' וראית את אחורי ופני לא יראו וע"כ הדמיון לאבוקה שאורו לאחריו והצדיקים כנר שאורו לפניו הפך מהרשעים דכתי' ואחוריהם אל היכל ה'. והנה כשהצדיקים מקבילים אל השכינה וישראל בתוך מאירים ומצהירי' משניהם מהצדיקים ומהמשכת אור השכינה ע"כ נדמה בזה כנר בפני האבוקה שכיון שזה אורו לאחריו וזה לפניו נמצא מה שבין זה לזה כלו אור מאחורי' של האבוקה ופניו של נר וק"ל. וזהו ונגה כאור אבוקה תהיה וגם קרני הוד פני הצדיקים מידו לו לישראל ועי"ז ושם חביון עוזו האור שעל ישראל:

אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר. אם כי הדין דין אמת ירמוז ג"כ מהראוי שיבדיל האדם בין עבודתו את בוראו ית"ש לעבודתו את עצמו בהנהגת העה"ז שתהיה רק בהעברה בעלמא משא"כ עבודת יוצרו תהי' עצהי"ט וי"ש יצא ידי כולם ובזה יבחן כי עובד ה' הוא ואנינו כאותן שמעשי אבותיהם בידיהם מצות אנשים מלומדה וזהו אבוקה להבדלה פי' כשירצה להבדיל הבדל גמור בין קודש לחול שיוכר ההבדל ההוא ממש כמאיר באבוקה אזי יעשה מצוה מן המובחר ובזה יובדל ויוכר קדושתו:

והאר"א שלוחי מצוה אינן ניזוקי'. יל"ד דלמא משום דאפשר להוציאו במרא וחצינא באופן שלא יהי' סכנת עקרב וא"כ במה שחס על ממונו שלו לא יהי' כשלוחי מצוה ויוזק ובאמת לא רצו להטריחו להוציא ממון ע"ז כמ"ש תו' ע"כ בטלו לבדיקתי' כלל ומאי קושי' וי"ל דמ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו וכיון דלמרא וחצינא צריך פועלים כמשמע מלשון התוס' א"כ מצוה בו יותר ואינו ניזוק ובזה יתישב מ"ש הט"ז אתי' הש"ס שמא תאבד לו מחט אח"כ דגם זהו בכלל שלוחי מצוה די"ל דוקא מצוה ממש אבל האי דמצוה בו יותר מבשלוחו הוא רק להידור מצוה בעלמא ואנינה מגינה כ"כ כמ"ש עוד לקמן אי"ה בשמעתין ובזה מיושב ק' הב"ח דלא משני לקמן אשינויי דכשפי' שמא תאבד לו מחט משום דלקמן א"א ע"י פועלים וה"ל עיקר המצוה בו ובכה"ג לא יארע לו אפי' היזק זה אי לאו דשכיחא הזיקא. אך אי קשי' לפמ"ש הר"ן דהבדיקה היא שיעשה ככל האפשרי ואז אינו עובר אפי' אהנשאר בתוך ביתו א"כ אין כאן שלוחי מצוה כי אם נניח שא"א לבדוק בהגל מפני סכנת עקרב א"כ במה שבדק שאר הבית כבר עשה ככל האפשרי ואינו מחוייב כלל לבדוק יותר וי"ל דמ"מ לא עשה כל האפשרי דמ"מ אפשר לבדוק ע"י מרא וחצינא ובזה מיושב דלא מקשה בל"ז ש"מ אינן ניזוקין והא"ש דה"א כנ"ל אבל השתא מוכח שיכול להוציאו ע"י מרא וחצינא כמ"ש תוס'. עוד ק' דלפמ"ש הר"ן שלכן הצריכו בדיקה ולא סמכו אביטול משום שאין דעותיהם של ב"א שוים בבטול ע"ש וא"כ מדינא אי היה מבטלו כראוי בלב שלם לא היה צריך לזאת הבדיקה ואין כאן מצוה וי"ל מ"מ עדיף טפי לבדוק שע"י חפישת הכלב יתגלה החמץ ויבא לזכות מההפקר כמ"ש הרע"ב במתני' וגם בזה מיושב דלא הו"מ להק' בל"ז עד דמשני שהכלב יכול לחפש אחריו וק"ל:

סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני כו'. יש לעי' מה מקשה ממצות צדקה לשארי מצות דמותר לנסות את הקב"ה בנתינת צדקה וכן הק' במהרש"א ח"א ולפע"ד דוקא בשכר ממון עשר בשביל שתתעשר וכן מורה קרא בחנוני נא בזאת אם לא אמלא אוצרותיכם בר אבל לא שיחיו בני ושיהי' בן עוה"ב ואפ"ה אמרינן שהוא צדיק גמור ומקשה שפיר וק"ל: