חידושי חתם סופר על פסחים לו:

הדר בי' ר"ע מההיא. מקשים מנ"ל דהדר בי' דלמא מהקישא ה"א כי קושי' קמ"ל מושבתיכם וממושבתיכם לא הוה ידעי' אלא ירושלם ולא נוב וגבעון כמ"ש תו' לכן אהני לן הקישא ותו ליכא למפרך אי מצות מצות רבה אפי' בכורי' נמי ז"א דאית לן למעט בכורים בנוב וגבעון שהרי אמעטו כבר בירושלם בלא"ה משום מושבתיכם ולפמש"ל א"ש דהשתא דדרשי' מושבתיכם אזדא לה הקישא כלל דמה מרור שאינו בכורים מנ"ל הא דלמא זית וניפוך איפכא מה מצה בכורים אף מרור בכורים ואי"ל מצה גופה מנ"ל דלמא לא יו"ח אלא בשבולת שועל ושיפון ז"א מדמעטי' ממושבתיכם בכורים בירושלם ש"מ דיי"ח במצת חטין וא"כ שפיר איכא למילף למרור נמי שיהי' זית ואיכא למטעי שפיר שיי"ח במצת בכורים ולא אהני הקישא מידי:

מצה הנאכלת בכל מושבת כו'. עמ"ש מרש"א בתוד"ה וריה"ג דרש"י בחומש פי' עפ"י המכילתא דמושבתיכם אתא למעט מע"ש וחלת תודה ולע"ד לפמ"ש בסמוך דכל הסוגיא בנוי' על הא דלעיל דמהקישא לא מצי' למילף דאיכא למימר דלמא מרור גופי' זית היא כמש"ל באריכות ומש"ה אתאינן לק' הש"ס אי מצות מצות ריבה אפי' כל מילי נמי ומש"ה הדר בי' ר"ע ומפיק לי' מבכל מושבתיכם ומעתה י"ל דס"ל לרש"י דכל הסוגי' אתי' כמ"ד דאעפ"י שיש לו שם לווי יוצא בו ידי מרור א"כ סד"א דנצא י"ח מרור בזית ואתאינן לכל הנ"ל אך למאי דקי"ל דמרור שיש לו שם לווי לא נפקינן בי' א"כ כ"ש שאין לטעות כלל בזית ושפיר ידעי' מהקישא לחוד דאין יוצא בבכורים לחובת מצה וע"כ מושבתיכם אייתר למע"ש וחלת תודה וק"ל:

יכול שאני מוציא אף מע"ש. מקשי' נוציא מע"ש מהקישא הנ"ל מצה למרור דליתי' במע"ש ולפי הנ"ל א"ש דלענין מע"ש שפיר איכא למימר דלמא מרור גופי' אתי' מזית שיש בו מע"ש וא"ל כתי' תו' מה מצה מין זרעי' כו' איפך אנא מה מצה ממע"ש אף מרור ממע"ש והיינו מזית והשתא אי"ל דמצה גופי' מנ"ל ז"א דהא לחם כתיב בי' וע"כ הוא לפחות שבולת שועל ושיפון וכוסמין ואית בהו מע"ש בשלמא לעיל גבי בכורים איכא למימר שפיר דלמא מצה היא מהנהי מיני' ואין מביאין בכורים אלא ממובחר שבמינים שהם חטין ושעורין ממש לא זולת אבל אמע"ש שפיר י"ל כנ"ל וק"ל: