חידושי חתם סופר על פסחים קז

אכילה גסה. ולא יהי' יי"ח כלל כמ"ש הרשב"ם יהא דלא נקט פסח תי' רשב"ם לחד שינוי' משום דאינו נוהג בזה"ז וליכא למימר דמ"מ תאסר משום מהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו השתא נמי ניכול דה"ל גזרה לגזירה דבזמן המקדש גופא גזירה היא וליכא למימר כולי חדא גזירה היא דע"כ חכמים שאסרו לאכול בזמן שבהמ"ק קיים לא גזרו מיד אשעת חורבן ולא אסקו אדעתי' חרבן בהמ"ק והא"ש מאי דבעי הש"ס לקמן למימר לרב ששת סמוך למ"ג ומשום פסח אע"ג דכבר חרב בהמ"ק וכמו שהק' בתו' י"ל דלר"ש אי טעמא דידי משום פסחא קשה קו' תוס' לאחר שעשה פסחו יהיה מותר דלא שייך שמא ימהר כיון דאית לי' זמן לאכול עדיין שהרי מצפרא זמן פסחא א"כ לא שייך ימהר ע"כ משום דנהי דהשתא עשה פסחו בשעה ה' והי' מותר לאכול אח"כ בשעה ו' מ"מ לשנה הבאה לא יגמור עשי' פסחו כ"כ מהרה ויאמר אשתקד מי לא אכלתי בשעה ו' השתא נמי ניכול ולא ידע אשתקד כבר עביד פסחא והשתא לא עביד עדיין כצ"ל לר"ש וא"כ ע"כ גזרו בגזרה ראשונה משום אשתקד וכולהי חדא גזרה היא ה"ה נמי משחרב בהמ"ק אסור משום מהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד כו' דמ"ש כשעשה פסחו כבר וגזרי' משום גזירת שנה הבאה ויאמר אשתקד וכו' או שחרב בהמ"ק ואין עלי ופסח כלל נמי יש לגזור משום שנה הבאה ויבנה המקדש ויאמר אשתקד כו' ומתו' ק' תו' ודוק: