חידושי חתם סופר על נדה סה:

ת"ר הרואה דם מחמת תשמיש פירש"י לאו בבתולה מיירי וכ' ב"י דאלו בבתולה כל שמרגשת כאב נהי דנקיים בעינן מ"מ לא תתגרש ותולה. ובתשובת מ"ב הקשה ממ"נ אי מחמרינן ובעינן נקיים איך נקל שלא תתגרש. ולא ידעתי מה עלה על דעתו להקשות כזה חדא דזה הוא דאורייתא והגירושין הם רק דרבנן דמן התורה מותר לשמש לעולם ולאחר כל תשמיש תספור נקיים ותטבול רק מדרבנן משום שקבעה לה וסת לתשמיש. ועוד בשלמא לשמש עמה לכתחלה הו"ל ס"ס שמא לא תראה ואת"ל תראה שמא יהיה דם בתולים משא"כ כשראתה ליכא אלא חד ספיקא דאורייתא ואסירי ולק"מ:

הרואה דם מ"ת מלשון זה דייק הראב"ד ז"ל דראיה ראשונה אינה מן המנין כיון דלא בדקה בתחלה לכן מכאן ואילך תבדוק תחלה וכשתראה ג"פ מ"ת אחר שבדקה תחלה אז תתגרש וכ"כ ש"ך סי' קפ"ו. ומשמע דגבי כל בעל ובעל משלשתן לא מחמרינן לבדוק קודם בעילה ראשונה אלא משמשת בלא בדיקה וכשתראה דם בפ"א אינה מן המנין ונותנין לה עוד ג' בעילות אח"כ שהרי בכל בעל ובעל קאמר נשאת לשני וראתה מ"ת משמשת פ"א וב' וג' משמע ג"פ בלא ראיה ראשונה. ונ"ל שזה ג"כ דעת רש"י שפי' בד"ה ותנשא לאחר דתלתא זימנין בעינן לחזקה כרשב"ג בכולה גרסי' ושלישית עכ"ל ומה רצה במ"ש בכולה גרסי' שלישית אלא ע"כ ס"ל כראב"ד והוי סד"א דבאינך די בב' בעילות אחר בעילה ראשונה קמ"ל בכולה גרסי' ושלישית. ובזה נ"ל נמי הא דפירש"י דאתיא כרשב"ג גבי ותנשא לשלישי ולא פי' כן גבי משמשת פ"א ב' ג' דאתי כרשב"ג דלרבי לא תשמש כ"א ב"פ ועי' מ"ש ב"י בשם סמ"ג. וי"ל דרש"י ס"ל נמי כתוס' דאפשר דהכא מודה רבי דהו"ל כאכלה שום וראתה מיהו כולי האי לא הוי מקיל רבי ליתן לה ד' בעילות אצל ג' בעלים והיה די בביאה שניה אחר בעילה ראשונה גבי בעל ג' ומדוע גרסי' בכולהו ושלישית אלא ש"מ דאתיא כרשב"ג ועי' מ"ש בחי' רשב"א לעיל י' ע"א ועי' בסמוך אי"ה: